ממשלת ישראל התהדרה בניצחונה את הקורונה. אך הווריאנט ההודי (דלתא), מראה כי הקורונה עדיין לא מאחורינו. אף שבמדינת ישראל יש יותר מחמישה מיליון מחוסנים, עד לאחרונה בני הנוער בגילי 12 עד 16 לא יכולים היו להתחסן. בחודש שעבר החל מבצע החיסונים לאוכלוסייה זו, אך גם אם הם יחוסנו כולם – עדיין נותרנו עם בני 12 ומטה – שאינם יכולים להתחסן, וכן להידבק ולהדביק. בימים האחרונים אנו עדים לעלייה במספר הנדבקים, זוהי התפרצות שהחלה במערכת החינוך. האם זהו תחילתו של גל רביעי, אחרי שהממשלה הסירה את ההגבלות מהר מדי?
לפי נתוני משרד הבריאות, בשבוע החולף הגיע מספר המאומתים היומי גם ל-300 בני אדם. לפי ד”ר בת שבע גוטסמן מקופת החולים כללית, קרוב ל-100 ילדים בישראל סבלו בעקבות הקורונה ממחלה דלקתית בשם מחלת “קווסאקי“. בנוסף, ישנם דיווחים מכל העולם על כך שלקורונה יש השפעות ארוכות טווח על המחלימים, כך לפי ד”ר גוטסמן. בין תופעות הלוואי ניתן למנות תשישות מתמשכת, כאבי שרירים, כאבי מפרקים, קוצר נשימה ועוד. ההשפעות עלולות להימשך אף מספר שבועות לאחר ההחלמה. חשוב לזכור את הנתונים הללו, מכיוון שילדים רבים עדיין לא מחוסנים, ולכן סכנת ההדבקה עדיין קיימת.
הבעיה נובעת מחזרתם של ישראלים ממדינות בחו”ל שיש בהן עדיין תחלואה גבוהה של קורונה, כאשר נתב”ג בעצמו פרוץ יחסית. קיים צורך למציאת פתרון לאותם חוזרים מחו”ל הנוחתים בנתב”ג, בין אם בתחבורה נפרדת מהאוכלוסייה בארץ או פיקוח נרחב יותר לחוזרים ארצה. נתב”ג אמור להיות פחות מסוכן לנוסעים ושבים, וכמובן לשאר המדינה. יתרה מזאת, נדמה כי בקרב הציבור הישראלי אין הבנה רחבה שגם אוכלוסיית המחוסנים עלולה בעצמה להידבק, לחלות ואף להגיע לבתי החולים. לכן יש צורך בהגברת האכיפה סביב הבדיקות לשבים, ואף החזרת השימוש באיכון הטלפוני.
אנשים נוספים לא חייבים לחלות – אם נשמור על ההנחיות ונחזיר חלק מההגבלות. לא חייב להגיע לסגר נוסף, אלא פשוט ללמוד מטעויות העבר. למצוא פתרון לווריאנט החדש במהרה – ובין היתר להשיב את חובת המסכות בחלל הפתוח, הגבלות על התקהלויות ומסיבות, וכן הגבלות בבתי הספר. בצורה כזו או אחרת, עלינו בתור חברה לשמור על האוכלוסיות בחברה שאינן מחוסנות, וגם על אלה שכן. על משרד הבריאות לפתח מודל יציב, עם הנחיות ברורות ואכיפה רחבה מספיק כדי למנוע גל רביעי. חייבים להחזיר את ההגבלות על מנת למנוע תחלואה נוספת.
