"רכב שמיועד לחמישה והסיע אחד עשר פועלים נמחץ לחלוטין על ידי משאית דוהרת". התאונה בצומת פצאל לפני כשבועיים| צילום: דוברות מד"א

כבישי ההפקר

נהגים שמשתוללים בלי חשבון, דרכים מסוכנות שאף אחד לא טורח לתקן, רכבים שנועדו לגריטה וחוזרים לכביש - והרוגים שאף אחד אפילו לא סופר. תחקיר "ספירלה" מגלה איך הכבישים ביהודה ושומרון זוכים ליחס שונה לעומת הכבישים בתוך הקו הירוק: אין מצלמות מהירות, אי אפשר לשלוח דו"חות הביתה לנהגים, הקורבנות הפלסטינים לא נכנסים לסטטיסטיקה – ואם רכב פלסטיני פוגע בישראלי, אין את מי לתבוע. והידיים של המשטרה? כבולות

יעקב בן עמי (45), תושב מעלה אפרים, היה הראשון שהגיע לרכב הפלסטיני לאחר תאונת הדרכים הקטלנית בצומת פצאל לפני כשבועיים, שגבתה את חייהם של שמונה פלסטינים. "בדיוק עצרתי רגע את האוטו בתחנה אחרי הצומת כדי לכתוב הודעה, ואז נשמע קול חבטה עמומה וקולות גרירה וריסוק. מבלי לחשוב דוממתי מנוע ורצתי לרכב הפגוע. המראה היה קשה מאוד. מרכז הרכב מעוך פנימה ומאיפה שפעם הייתה דלת נפלו החוצה גופות מרוטשות אל האדמה, בזו אחר זו. רכב שמיועד לחמישה והסיע אחד עשר פועלים נמחץ לחלוטין על ידי משאית דוהרת".

קרוב לוודאי שמי שמתגוררים מחוץ לקו הירוק או נוסעים לעתים קרובות בכבישי השומרון לא הופתעו מהתאונה המחרידה הזאת. הנסיעה במהירות המופרזת שהפכה לנורמה, העקיפות הפזיזות, התשתיות הלקויות והעלטה הכמעט מוחלטת המשתררת עם רדת ערב בכבישים הללו, שגם באור יום לא משרים ביטחון – כל אלה הופכות את הנסיעה לחוויה מפחידה. "אני מפחד על הילדים שלי שנוסעים פה בהסעות לבתי הספר", אומר בן עמי ומוסיף דעה שגם פלסטינים שעמם שוחחנו מודים בה: "הנהיגה הערבית היא נהיגה פרועה".

 

כביש 1 סמוך למעלה אדומים | צילום: אתר מיצו בדרכים

כמו לא די בכך, גם האכיפה מעבר לקו הירוק לוקה בחסר. משטרת ישראל אמורה לפקח על תנועת הנהגים בכבישי השומרון, אבל ידיה כבולות. המשטרה לא מפעילה בכבישים הללו מצלמות מהירות: היא מתקשה לשלוח דו"חות לעברייני תנועה פלסטינים מפני שכתובתם לא רשומה במאגר המשטרתי – ולא יכולה להפעיל אותן רק מול נהגים ישראלים מפני שאז תעלה טענה לאכיפה לא שוויונית. ולכן, בפועל, האכיפה מתבססת בעיקר על השוטרים שנמצאים בשטח – ועל יכולתם המוגבלת לתפוס עברייני תנועה "על חם".

א' עברה לידה שקטה בעקבות תאונה עם מונית פלסטינית: "הייתי בחודש חמישי, קפצתי עם הילדה להביא משהו מהסופר. המונית פשוט פנתה שמאלה, חסמה לנו את הצומת ונכנסנו בה. לבת שלי היה קרע בכבד, וההיריון שלי לא הצליח לשרוד את זה"

ישראל מקיימת ביהודה ושומרון שתי מערכות שיפוט מקבילות: אזרחים ישראלים שמבצעים עבירה עומדים לדיון בפני בית משפט אזרחי – אולם פלסטינים נשפטים בבית דין צבאי. "בתוך הקו הירוק, אם נהג יהודי או ערבי פגע בך את יכולה לתבוע אותו אזרחית על הנזקים שגרם לך. אבל פה, אם הנהג הוא פלסטיני, אין לך דרך להגיע אליו. איפה תמצאי אותו? גם אם תחליטי לתבוע, אין לך אפילו כתובת לשלוח אליה את התביעה", אומרת א', תושבת ורד יריחו שבצפון ים המלח.

א' (38) עברה לידה שקטה בעקבות תאונה עם מונית פלסטינית ב-2017: "הייתי בחודש חמישי, קפצתי עם הילדה למישור אדומים להביא משהו מהסופר. בצומת נבי מוסא נסענו ישר בנתיב הימני, והמונית שהגיעה מכיוון צומת אלמוג פשוט פנתה שמאלה, חסמה לנו את הצומת ונכנסנו בה. לבת שלי היה קרע בכבד, וההיריון שלי לא הצליח לשרוד את זה".

רק ישראלים נספרים

ככלל, ההשקעה בתשתיות ובשיפור הכבישים תלויה במידת המסוכנות הנשקפת מהם. ועדה של משרד התחבורה, משטרת ישראל והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד) בוחנת את הפרמטרים שלפיהם נקבע אם כביש מסוכן. בין השאר, נבדקים סוג התאונות שקורות בכביש וחומרתן, סוג הדרך ומאפייני הבטיחות באזור התאונה. כדי לקבוע שכביש מסוכן, דבר שיאפשר להעניק משאבים לשיפורו, זקוקה הוועדה לשלל נתונים. הנתונים הללו משוקללים לציון. ככל שהציון גבוה יותר, כך זוכה שיקום הכביש למקום גבוה יותר בסדר העדיפויות.

אלא שבניגוד לכבישים שבתוך הקו הירוק, ביהודה ושומרון אין בידי הוועדה מספיק נתונים שכן חלק משמעותי מהתאונות המתרחשות בהם פשוט לא מדווחות. וכך מונצח מעגל הדמים: הכבישים הללו לא מקבלים משאבים לתיקון, נותרים מוזנחים ומתרחשות בהם עוד ועוד תאונות קטלניות שאף גורם ישראלי רשמי לא מודע להן. מדובר גם בכבישים שאלפי ישראלים שגרים בתוך הקו הירוק נוסעים בהם ביומיום, ובהם כביש 5 (חוצה שומרון), כביש 1 בקטע שמצפון לים המלח ועד המחסום בכניסה לירושלים – וכביש 443 המחבר את ירושלים לגוש דן.

פ', פלסטיני מכפר ליד מעלה אפרים: "רישיון נהיגה פה זה בדיחה. אין דבר כזה להיכשל בתיאוריה. כל מי שבא – עובר. אתה בא עם כסף ומקבל רישיון. נוהג חמש דקות והבוחן אומר 'אתה נוהג בסדר תן גז'"

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משנת 2019 עד שנת 2021 אירעו בכבישי יהודה ושומרון 3,738 תאונות בהן מעורבים נפגעים ישראלים – 2,736 מתוכן קלות, 693 קשות ו-309 קטלניות. אלא שהנתונים הללו, קשים ככל שיהיו, רחוקים מלשקף את המציאות במלוא חומרתה, מכיוון שאינם כוללים תאונות שבהן מעורבים פלסטינים בלבד.

לפי הרלב"ד, תאונות המתרחשות מחוץ לקו הירוק ייספרו רק אם מעורבים בהן כלי רכב בעלי לוחית זיהוי ישראלית. במקרה כזה, כל הנפגעים ייחשבו וייספרו, ללא קשר לאזרחותם. כשמתרחשת תאונה בין שתי מכוניות שנושאות לוחיות זיהוי פלסטיניות, היא לא תיכלל בנתונים, ולא משנה עד כמה היא תהיה קטלנית. אבל אם בתאונה הזו יהיה מעורב ישראלי אחד – כל המעורבים בה יוכנסו לנתונים. כדוגמא לכך, נחזור לתאונה בצומת פצאל: שמונת ההרוגים הפלסטינים לא נוספו למניין הישראלי של קורבנות הקטל בכבישים – אבל מספיק שאחד מהם היה עם תעודת זהות כחולה, אזי כל השמונה היו נכללים בסטטיסטיקה.

שלט אזהרה ליד ים המלח | צילום: גדעון מרקוביץ'

מבדיקה שערכנו עם המשטרה, המנהל האזרחי, משרד התחבורה, הרלב"ד, עמותת "אור ירוק" וחברת נתיבי ישראל – עולה כי לאף אחד מהם אין נתונים על תאונות הדרכים של הפלסטינים. בכל הגופים הפנו אותנו ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), אך גם שם אין את הנתונים הללו. "תאונות שמעורבים בהם פלסטינים בלבד לא מטופלות ע"י משטרת ישראל, אלא על ידי המשטרה הפלסטינית ולכן הרישום לא מגיע ללמ"ס", מסביר דובר הלשכה, ערן רופאלידיס. ומכאן שהכל מתבסס על זיכרון השוטרים מהשטח ולא מגובה בשום מסמך רשמי.

רישיון להרוג

המשטרה הציבה לעצמה כיעד להגביר השנה את המאבק ב"משטובות" – עשרות אלפי מכוניות שהורדו מכבישי ישראל בשל גילן או בעקבות תאונות טוטאל-לוס, נשלחו לגריטה – אבל התגלגלו לשטחים וזכו לגלגול חיים נוסף. כשהמכוניות הלא בטיחותיות הללו מגיעות לידיו של נהג פרוע – הן עלולות להפוך למכונת הרג.

קים דהרי: "לא הפתיע אותי שעשיתי תאונה, הרבה עוברים את זה. כל צורת הנהיגה שלהם לא סבירה"

קים דהרי (27) הייתה בדרך ללימודים כשעברה תאונת דרכים עם רכב פלסטיני: "בצומת מגדלים הנהג שלפניי אותת ימינה, לכיוון תחנת האוטובוס, אבל אז החליט פתאום שהוא חותך שמאלה ופונה לכפר. לא הספקתי לעצור ונכנסתי לו בצד של האוטו. יצאנו עם כאבי ראש ופגיעות באוזניים אבל ברוך השם בריאות. לא הפתיע אותי שעשיתי תאונה, הרבה עוברים את זה. כל צורת הנהיגה שלהם לא סבירה. אם אתה נוסע בכביש הזה אתה צריך כל הזמן להסתכל במראה האחורית, לראות אם יש רכב שעומד לעקוף בפס לבן ולתת לו מקום להשתלב כדי שלא יהיה תאונה. זה מערב פרוע, זו נהיגה אחרת לגמרי".

 

חניון "משטובות", מכוניות ישראליות שנועדו להיגרט וחזרו לכביש בניגוד לחוק | צילום: אתר צה"ל

 

לא רק ישראלים ששוחחנו עמם חשים כך כלפי הנהגים הפלסטינים. "הנהגים האלה פוגעים בשם של כולנו", אומר בכעס ב' (30), פלסטיני תושב יריחו. "גם אנחנו נוסעים בכבישים האלה ורואים איך משתוללים על הכביש. עד לפני מספר שנים יכולת לשלם 15 אלף שקל ולקבל רישיון נהיגה. היום, בגלל כמות התאונות, המשטרה הפלסטינית יותר מקפידה – וכדי להוציא רישיון נהיגה אצלנו צריך לעשות תיאוריה, שיעורי נהיגה וטסט בדיוק כמו אצלכם".

גורם במשטרת ישראל: "הרי כשתייר עושה תאונה, אנחנו נותנים לו שירות עד הסוף. ככה גם עם פלסטיני שנוסע בציר שלנו, צריך לתת לו שירות עד הסוף. יש כעס על משטרת ישראל אבל צריך להבין שבסוף לא אנחנו מחליטים לא לספור את הפלסטינים"

פ', פלסטיני תושב אחד הכפרים הסובבים את מעלה אפרים, טוען ש"רישיון נהיגה פה זה בדיחה. אין דבר כזה להיכשל בתיאוריה. כל מי שבא – עובר. אתה בא עם כסף ומקבל רישיון. נוהג חמש דקות והבוחן אומר 'אתה נוהג בסדר תן גז'". פ' מספר שהכיר היטב את הנהג מהרכב שנפגע בצומת פצאל: "הוא לא מתייחס לתמרורים, לא עוצר, עוקף מתי שבא לו. לא אכפת לו. הוא מתנהג על הכביש כמו עבריין".

גורם במשטרת ישראל מודה כי "מעבר לקו הירוק יש נהיגה פחות זהירה" אך נזהר מלהפנות אצבע מאשימה לעבר הפלסטינים לבדם: "גם הישראלים הם לא צדיקים גדולים בכבישי יהודה ושומרון".

מה אתה חושב על כך שלא סופרים גם את התאונות שבהן מעורבים רק פלסטינים?

"אני חושב שריבונות צריכה להיות ריבונות לכל דבר, לטוב ולרע. ואם יש אצלנו הרוגים אז הם צריכים להיספר ואם יש תאונות דרכים אז אנחנו צריכים לטפל בהן ולא הרשות הפלסטינית. הרי כשתייר עושה תאונה, אנחנו נותנים לו שירות עד הסוף. ככה גם עם פלסטיני שנוסע בציר שלנו, צריך לתת לו שירות עד הסוף. יש כעס על משטרת ישראל אבל צריך להבין שבסוף לא אנחנו מחליטים לא לספור את הפלסטינים".

מהמשטרה נמסר בתגובה: "שוטרי אגף התנועה של משטרת ישראל ביהודה ושומרון פועלים לאורך כל השנה יחד עם שוטרי הסיור בתחנות, על מנת לאפשר לציבור הנוסעים בצירי יו"ש נסיעה בטוחה. לצד פעילות ההסברה וההרתעה, קיימת גם פעילות אכיפה כנגד נהגים המסכנים את שלומם וביטחונם של משתמשי הדרך. משטרת ישראל מפעילה מערך הכולל בתוכו שימוש באמצעים טכנולוגיים רבים, על מנת לאכוף ביעילות ובמקצועיות את החוק כלפי עברייני תנועה משני צידי האוכלוסייה, הן הישראלי והן הפלסטיני. המשטרה תמשיך לפעול לשינוי תרבות הנהיגה, תוך שילוב פעולות הסברה ומניעה לנהגים".

סגור לתגובות.