הפיגוע שאירע בבאר שבע שלשום, שבמהלכו רצח בדואי ישראלי ארבעה בני אדם, הותיר את אזרחי ישראל המומים וכואבים – וביניהם גם את הסטודנטים הבדואים הלומדים במכללת ספיר. חלק מהסטודנטים הבדואים בחרו שלא להגיע אתמול ללימודים והמעטים שכן הגיעו הודו שעשו זאת בחשש.
א’, סטודנטית בדואית, שהתה במכללה שעות ספורות – ובצהריים ביקשה מאביה לאסוף אותה מהמכללה. “הדברים שכתבו עלינו ברשתות גרמו לי לרצות לברוח הביתה”, סיפרה א’ בשיחה עם “ספירלה”. “אומרים שכולנו בחברה הערבית מחבלים, שכולנו רוצים לרצוח וזה בכלל לא נכון. אחרי שראיתי את כל מה שרץ באינטרנט אני מפחדת לעלות לאוטובוס, מפחדת לצאת מהשער של המכללה ולעבור במעבר חציה כי אולי מישהו יהודי יגיע עם אוטו וידרוס אותי. במכללה יש ביטחון, יש חוקים, אף אחד לא יעצור אותנו או יגיד משהו אבל מחוץ למכללה זה משהו אחר”.
סבאא אבו כף: “יש סטודנטים בדואים שצריכים לעלות על קו 25 מהתחנה המרכזית בבאר שבע – ומהפחד בגלל המצב הם לא הגיעו היום ללימודים”
סבאא אבו כף, סטודנטית בתוכנית “שער לאקדמיה”, סיפרה שבעקבות הפיגוע חששה להסתובב גם בתוך שטח המכללה. “אני מרגישה פחד, שאין ביטחון. אני והחברות שלי הולכות במכללה ומרגישות שכולם מסתכלים עלינו וחושבים שאנחנו אשמות, כאילו אנחנו רצחנו”, אמרה בכעס. זו השנה הראשונה של סבאא במכללה, ולדבריה זהו גם המפגש הקרוב הראשון שלה עם יהודים. בדומה לה, ישנם סטודנטים נוספים במכללה שזו הפעם הראשונה שהם נמצאים באותו מרחב עם יהודים. “אני גרה ליד באר שבע אבל יש לי קו ישיר למכללה. יש סטודנטים בדואים שצריכים לעלות על קו 25 מהתחנה המרכזית בבאר שבע – ומהפחד בגלל המצב הם לא הגיעו היום ללימודים”.
לצד רגשות הפחד, א’ וחברותיה סיפרו כי המרצים שלהן מהמחלקה לעבודה סוציאלית עודדו אותן. “מרצה אחת אמרה לי ‘אולי ינסו לפגוע בכן מילולית אבל לא יפגעו בכן פיזית, אל תתנו להם להוריד לכן את הביטחון'”. כפי שעולה מדברי הסטודנטים הבדואים ששוחחו עם “ספירלה”, החשש מאלימות מילולית ופיזית כלפיהם במכללה התבדה. היו שחשו אמנם כי ננעצו בהם מבטים מאשימים – אך לא נשמעו כלפיהם הערות עוינות.
א’: “המרצים ניסו לעודד אותנו. מרצה אחת אמרה לי ‘אולי ינסו לפגוע בכן מילולית אבל לא יפגעו בכן פיזית, אל תתנו להם להוריד לכן את הביטחון'”
סלימאן אלתיהי, חבר אגודת הסטודנטים של מכללת ספיר, גינה בתוקף את הפיגוע: “אני מגנה את הרצח הזה. זה דבר מזעזע. אני עדיין בהלם מזה. כל החברה הערבית מגנה את מה שקרה. הסטודנטים שבחרו לא להגיע ללימודים באמת חוששים מנקמה. אנחנו נשמע בימים הקרובים הרבה קריאות לנקמה, להכנסת כוחות משטרה גדולים ולחימוש אזרחים – אבל אנחנו לא ניגרר למקום המתגרה הזה”.
אלתיהי שנבחר ברוב קולות בבחירות לאגודה למרות הטענות שהועלו על היותו תומך טרור, הצהיר בריאיון ל”ספירלה” בסמוך לבחירתו כי יפעל להקמת תא משותף ליהודים ולערבים. “התא עדיין לא פעיל”, הודה אמש, “אבל אני חושב שזה הזמן לקרוא לשותפות יהודית-ערבית בקמפוס. הדרך לנצח את האלימות היא ביחד, בשותפות ערבית יהודית אמיתית, ואנחנו צריכים בשביל זה את ממשלת ישראל איתנו – בהשקעה בחינוך, ברווחה, באכיפה, במאבק בעוני”.
במכללה פגשנו אתמול גם סטודנטים יהודים שלא הבינו למה חבריהם הערבים לספסל הלימודים בחרו שלא להגיע. “אני לא רואה סיבה לפחד. המכללה שלנו נחשבת למקום בטוח, שיש בה מגוון דעות, מגוון עדות. אין שום סיבה לפחד להגיע. אנשים חכמים יודעים שאירוע אחד שהוא מעשה של אדם בודד לא מעיד על אוכלוסייה שלמה”, אמר מיכאל מינדלין, סטודנט שנה ב במסלול שיווקית.
מיכאל מנדלין: “אני לא רואה סיבה לפחד. אנשים חכמים יודעים שמעשה של אדם בודד לא מעיד על אוכלוסייה שלמה”
ד”ר מוטי גיגי, ראש המחלקה לתקשורת, שוחח עם סטודנטים בדואים מהמחלקה שבחרו שלא להגיע למכללה: “הם החליטו פה אחד לא להגיע כי הם חוששים. כמחלקה אנחנו מלמדים על מיעוטים, אי שוויון וסטיגמות. אז יש לנו ציפייה שהסטודנטים שלנו יהיו מסוגלים להתמודד עם המורכבות. זה שבדואי אחד עשה פיגוע נתעב – עם כל הקושי והכאב צריך להפריד ולהבין שאין קשר בינו לבין הסטודנטים הבדואים שלומדים איתם במחלקה. יתרה מכך, אם הסטודנטים היהודים ידברו עם הסטודנטים הבדואים הם יבינו שהם מתביישים במה שהוא עשה ואף צריכים להתמודד עם ההשלכות של המעשים שלו”.
