"זאת הארץ שלנו, הבדואים, כמו שהיא שלכם". למצולמות אין קשר לנאמר בכתבה | צילום: הדס להב

"בכל פעם שאני פוגש יהודי, אני קודם כל צריך להראות לו שאני בסדר"

לסטודנטים הבדואים נמאס. נמאס מכך שלא מוכנים לקבל אותם לעבודה, שמסתכלים עליהם בחשדנות בכל פעם שהם מתיישבים במסעדה, ששוטרים מעכבים אותם בצומת וגורמים להם להרגיש כמו עבריינים אף שהם אזרחים שומרי חוק: "אתם מרגישים שכל בדואי הוא איום, אבל זה שהיו בדואים שתקפו בבאר שבע לא נותן לגיטימציה לגזענות כלפי כולנו"

"אנחנו באים לחפש עבודה ומקומות לא מקבלים אותנו. אם אכנס למסעדות אמנם לא יעיפו אותי, אבל מהרגע שאני נכנס אני מרגיש לא רצוי. למועדונים אני אפילו לא מנסה להיכנס כי אני לא רוצה להשפיל את עצמי.  בכל פעם שאני פוגש יהודי, לא משנה אם זה בעבודה וזה מישהו שנשאר איתי להרבה זמן, או אם זה סתם מוכר או מישהו שנותן לי שירות – אני קודם כל צריך להראות לו שאני בסדר ושלא אפגע בו". 

מ', סטודנט מאוניברסיטת בן גוריון ותושב אחת הערים הבדואיות הסמוכות לבאר שבע, מתאר בכאב את מה שעובר בזמן האחרון לא רק עליו, אלא גם על צעירים בדואים אחרים – אזרחים נורמטיביים ושומרי חוק שסובלים מהסטיגמה שדבקה בעדה הבדואית כולה בעקבות הפשיעה הגואה במגזר הערבי. ולדברי מ', זה קורה כל הזמן. "השבוע ישבתי במסעדה עם עוד בחור בדואי שעובד איתי ומהרגע שנכנסנו המלצריות התחילו להתלחשש ביניהן. כל מה שהזמנו, לא משנה אם זה קפה או אוכל, המלצרית ישר אמרה לנו את המחיר. כאילו אנחנו לא יכולים לשלם או שנברח בלי לשלם", הוא מוסיף בכעס.

בכתבה שפורסמה כאן לאחרונה, הצטרף כתבנו לסיור לילי של תושבי באר שבע שמאסו במצב. "המטרה שלנו זה לנקות את העיר מבדואים", אמרו לו, "אנחנו רוצים לשמור את המרחב שלנו בטוח ויהודי". סלימאן אלתיהי (21), סטודנט ממכללת ספיר ותושב רהט, מספר איך זה מרגיש מהצד השני: "אני יכול להגיד לך שאני לא אוהב להסתובב בבאר שבע, למשל. ברגע שאני אדבר בערבית תמיד אקבל מבטים וגלגולי עיניים, אז אני מעדיף מראש לא להגיע לשם. הציטוט 'לנקות את העיר מבדואים' בעצם מעיד על ההתייחסות לבדואים בחברה כאל נחותים, כאלה שאפשר לנקות אותם, למרות שאנחנו פה הרבה זמן. מרגישים שכל בדואי הוא איום".

 

סלימאן אלתיהי, סטודנט במכללת ספיר | צילום: ליטל נגר

מ' מחזק את דבריו: "אנשים מפחדים כי הם חושבים שכל בדואי חושב בלב שלו איך לגנוב מהם ולתקוף אותם, וזה נכון גם לגבי המשטרה שבכל פעם שהיא רואה בדואי היא מדברת אליו כאילו הוא אשם או עבריין. אותי, למשל, עיכבו בשבוע שעבר חצי שעה. בדקו לי את הרכב והרגשתי כאילו הם התאכזבו שלא מצאו כלום בסוף".

אתם לא יכולים להבין את החששות של האזרחים היהודים?

סלימאן אלתיהי: "אני מסכים במאה אחוז שצריך לטפל בבדואים שתקפו אנשים בבאר שבע ובכלל, אבל זה שהיו בדואים שתקפו לא נותן לגיטימציה לגזענות כלפי כל הבדואים".

מ': "איזו הזדמנות אחרת אתם נותנים לנו? מה אתם מצפים? איזה אפשרויות יש לילד בדואי שסיים עכשיו בית ספר? או לעבוד בתחנת דלק או להיות פושע". 

"הקיצוניים מרימים את ראשם בכל מקום"

עאמר אזברגה, ראש היחידה לקידום סטודנטים ערבים במכללת ספיר, מאמין שההסלמה בדרום היא תגובה ישירה לאירועי שומר החומות: "לאחר אירועי מאי הקיצוניים מרימים את ראשם בכל מקום ומנסים לפלג בין שתי החברות, היהודית והערבית". בעקבות הדברים הקשים שאמרו תושבי באר שבע ל"ספירלה", מביע אזברגה דאגה מהסלמה אפשרית: "צר לי שקיצוניים כאלה מקבלים במה להשתלח בחברה שלמה המונה 300 אלף תושבים, שחלקם הגדול נורמטיבי וממלא חלק מרכזי בחברה".

עאמר אזברגה, ראש היחידה לקידום סטודנטים ערבים במכללת ספיר | צילום: אדוה הודיה עוגן

האם יש פתרון למצב? אזברגה סבור כי הכוח נמצא בידי הקהילות עצמן: "כחברה שהולכת ומתפלגת אט אט, עלינו לשמר את היחסים הטובים שבינינו ולתת במה דווקא לקולות הסובלניים, המעודדים חיים משותפים". אלתיהי, לעומתו, מאמין כי הפתרון נמצא בידי הרשויות: "החברה היהודית לא יכולה לעשות הרבה. הכוח אצל הממשלה והמשטרה. חייבים לטפל בחינוך בכפרים הלא מוכרים ולאט לאט האלימות תרד. עם כל הכבוד לחברה הישראלית, אנחנו הבדואים – כאן. כל ההיסטוריה שלנו כאן, ואנחנו הולכים להישאר כאן. אנחנו ממש לא מקבלים את הקביעה של 'אנחנו מארחים אתכם כאן'. זאת הארץ שלנו כמו שהיא שלכם, וחשוב לזכור את זה".  

 

סגור לתגובות.