הגעה מהפריפריה עלולה להוות חסם בפני השתלבות בשוק העבודה, אבל יש מקרים שבהם לפרט הביוגרפיה הגיאוגרפי הזה דווקא יש חלק בטיפוס בסולם הקריירה. הגר גבאי (30) היא דרומית בכל רמ”ח אבריה: תושבת מיתר, בוגרת המחלקה לתקשורת במכללת “ספיר” ובעלת עבר מקצועי שכולל שורת תפקידים ארוכה ומגוונת ב”רדיו דרום”. במסגרת העבודה שלה ברדיו היא רשמה היכרות מקצועית עם הח”כ דאז חיים ילין (יש עתיד), שהיה בעברו יו”ר המועצה האזורית אשכול, ומשם התגלגלה דרכה לכנסת, שבה היא נמצאת עד היום.
מאז 2018 ובמשך כשנה וחצי היא שימשה דוברת של ילין, עד שפרש מהחיים הפוליטיים, ואז עברה לשמש באותו תפקיד בלשכה של הח”כ הטרי חילי טרופר, אז ב”כחול לבן” והיום ב”מחנה הממלכתי”. מאז, ובמשך ארבע שנים, היא עברה איתו את כל התהפוכות הפוליטיות שכללו שתי קואליציות, כהונה במשרד התרבות והספורט ויותר מדי מערכות בחירות. כיום הם נמצאים – שוב – באופוזיציה. “התחברתי לילין כי הוא היה הפנים של הדרום”, היא מסבירה. “נכנסתי ללשכה שלו ב-2018 והמשכתי איתו עד סיום כהונתו. מאז, בגלל שהשקפת העולם של חילי ושלי דומות – אני הדוברת שלו. כבר כמעט ארבע שנים”.
מאז ומתמיד גבאי אהבה מילים, ולכן הבחירה בתחום התקשורת הייתה טבעית עבורה. בגיל 23, אחרי שחזרה מטיול של שלושה חודשים, היא נרשמה ללימודי תקשורת בספיר. “לא רציתי ללמוד מקצוע ריאלי אבל גם לא מקצוע הומני מדי”, היא מסבירה. “לימודי תקשורת נשמעו לי תחום מסקרן. הרבה אנשים מסביבי אמרו לי ‘מה יש לעשות עם תואר בתקשורת?’, ואני השבתי: ‘אל תדאגו’. ובאמת, מכל החברים שלי שהלכו ללמוד תארים, אני הראשונה שמצאתי עבודה בתחום”.
שלא כמו רוב המתחילים ללמוד במחלקה לתקשורת, גבאי התעקשה להמשיך למסלול עיתונות. “זה הרגיש יותר אינטימי וזה משך אותי”, היא מסבירה. “גיליתי שתחום השיווק פחות מעניין אותי. אהבתי את הקבוצה הקטנה והאינטימית במחזור שלי. היינו כ-10 סטודנטים. הייתי בקשר טוב עם כל המרצים שלימדו אותנו במסלול ועם חלקם אני בקשר עד היום במסגרת העבודה, כמו אלמוג בוקר מערוץ 13”.
פרויקט הגמר שלה בספיר, תחת הכותרת “השואל – מגזין ליוצאים”, התמקד בעולמם של יוצאים בשאלה וההתמודדות שלהם מחוץ לקהילה הדתית. “הנושא היה קרוב לאחד מחברי הקבוצה שהחליט להוריד את הכיפה מהראש באותה עת”, מספרת גבאי. “ההתעסקות בנושא הייתה מעניינת ומשמעותית. נחשפנו להרבה קשיים שחווים יוצאים בשאלה, גם עבור כאלה שיצאו מהקהילה שלהם עם הרבה כוח והקימו חיים חדשים”.
את העבודה בתחום התקשורת היא החלה עוד לפני שסיימה את התואר במכללה, כשנכנסה ל”רדיו דרום” בבאר שבע: “נלחמתי להגיע לתחנה. הגשתי קורות חיים והתקשרתי לכל מיני אנשים שיקשרו אותי. אחרי שהתפנו משרות התקשרו אלי והזמינו אותי לריאיון. זה לקח זמן אבל בסוף התקבלתי והתחלתי כתחקירנית ומפיקה במחלקת האקטואליה. אחר כך הייתי עורכת ואז רכזת מערכת. בסך הכול עבדתי ברדיו כשנה וחצי”.
- מתי החלטת לעבור לעולם הדוברות?
“במסגרת העבודה ברדיו קיימנו הרבה שיחות עם דוברים של חברי כנסת שעלו לשידור. הפוליטיקה בישראל מאוד עניינה אותי, וההתעסקות עם חברי כנסת יצרה לי קשרים ופתחה לי אופציה”.
- דובר.ת בכנסת חייב בהכרח להיום עם השקפת עולם זהה לח”כ או לשר שאיתו הוא עובד?
“זו שאלה ששואלים אותי הרבה. אני אישית חושבת שכן אבל צריך להבדיל בין דעה פוליטית להשקפת עולם. אלה שני דברים שונים. גם אם הדעה הפוליטית שלי שונה מזו של האדם שאני מייצגת, זה עדיין יכול להתאים. אבל אם הח”כ מקדם ערכים שאני לא מאמינה בהם – אני חושבת שזה לא אפשרי”.
- אילו סוגים של דוברים יש בתחום הפוליטי?
“יש כאלה שהם יותר לוחמניים ולוחצים ויש מפויסים וסלחנים. בגלל שעבדתי קודם ברדיו, קבעתי לעצמי חוק שלפיו אני משתדלת לענות לכולם ולא לריב. יש דוברים בכנסת שרבים עם כתבים על בסיס יומי. אני מאמינה יותר בגישה מפויסת וסלחנית מאשר לוחמנית ועד עכשיו זה עובד לי. לא יצא לי להיות מסוכסכת עם אף כתב או כתבת”.
- את יכולה להסביר את החיבה חוצת המחנות לטרופר?
“הוא מביא איתו התנהגות אחרת בשיח הפוליטי. הציבור רגיל לראות את נבחרי הציבור צועקים, מתלהמים ופועלים בכוח. טרופר הולך בדרך אחרת, לא מלכלכת ולא משקרת. אני חושבת שבגלל זה אנשים אוהבים אותו ולכן הוא קונצנזוס”.
- איזה אירוע מהכהונה שלו כשר התרבות והספורט היה משמעותי עבורך?
“דווקא ההכנות לטקס הדלקת המשואות האחרון, שהמשרד השקיע בו המון. הייתי צריכה לנסוע הרבה פעמים להר הרצל. רוב העבודה הייתה תקשורתית, גם מול אמנים וכתבים וגם בשל הצורך להיות בשליטה על האירוע, לדעת מה קורה, מי בא, ולהוציא הודעות לעיתונות. זה היה טקס מאוד אינטנסיבי אבל מתגמל”.
עם כל הכבוד לעבודתה בכנסת, גבאי לא מציגה את עצמה רק כדוברת של ח”כ, אלא גם כבעלת בלוג האוכל “פלפלת“, שפעיל גם באינסטגרם ובטיקטוק. לפני כארבע שנים, בעזרת בעלה שעוסק בבניית אתרים ברשת, הם לקחו את תחביב הבישול שלה והפכו אותו למיזם אינטרנטי. “כשפתחתי את הבלוג זה היה ממש צנוע, לא חשפתי את עצמי”, היא מספרת. “עם הזמן הוא התחיל לתפוס תאוצה ובשנה וחצי האחרונות הוא ממש גדל”.
גבאי מפרסמת מתכונים ביתיים ועדתיים לכ-24 אלף עוקבים. איך משלבים זאת עם העבודה בכנסת? גבאי לא מתרגשת: “מוצאים זמן. זה לא פשוט ולפעמים אני צריכה לעשות ויתורים. למשל, לא לצלם מתכון כי יש לי אירוע ממש חשוב בכנסת. הלו”ז שלי כפוף לזה של טרופר. לפעמים אני עובדת מ-6:00 בבוקר עד הלילה, ולפעמים, למשל ביום שבו מעבירים חוקים בכנסת והוא זקוק בעיקר ליועצת הפרלמנטרית שלו, יש לי יותר זמן פנוי”.
- הבלוג הוא תחביב או עסק?
“היום ‘פלפלת’ הוא כבר לא רק הובי. יש לי שיתופי פעולה כספיים על יצירת תוכן מול חברות. אני שומרת שהבלוג יישאר עסק ‘בינוני’ – לא קטן אבל לא יותר מדי רציני. הוא לא מרכז חיי. אם תשאל במה אני עוסקת אני אענה קודם שאני הדוברת של חילי טרופר”.