כמו רבים מתומכי גוש הימין בישראל, גם עו”ד יותם אייל מזכיר באופן מיידי את ההתנתקות מרצועת עזה כשהוא מנמק את התמיכה שלו ברפורמה במערכת המשפט שמקדמת קואליציית נתניהו. הוא היה נער בלבד בזמן המחאה נגד פינוי (הוא מדגיש: “גירוש”) יישובי גוש קטיף בקיץ 2005. “חוויתי את נחת ידה של המערכת המשפטית וראיתי מה קורה כשהיא מתגייסת נגדך ופועלת לפגוע בך”, הוא אומר בראיון ל”ספירלה”, ומוסיף: “ראיתי איך כל הזכויות הבסיסיות שלימדו אותנו שמערכת המשפט מגינה עליהן נעלמות ברגע שהשופטים לא אוהבים את הדעה הפוליטית שלך. אף שהייתי קטין נעצרתי על חסימת כביש, חוויתי אלימות קשה והוחזקתי במעצר במשך יומיים מבלי שהביאו אותי בפני שופט, ללא תנאים הולמים וללא מתן אפשרות לבחור ייצוג עצמי”.
בשבועות האחרונים ממלאים את הרחובות מאות אלפי מתנגדי הרפורמה המשפטית – אותו צבר הצעות חוק שמטרתן להעביר לממשלה כוח וסמכויות על חשבון מערכת המשפט, ובכך לשנות מן היסוד את איזון הרשויות בישראל שאמור להגן על הפרט. תומכי הרפורמה, מנגד, נשארים בינתיים בפרופיל נמוך. כמעט בלי הפגנות, פה ושם עצומה של אקדמאים, כמה דמויות שמסתובבות בין האולפנים השונים ומלמדים סנגוריה על יריב לוין ושמחה רוטמן, וזהו בערך. הסקרים שמפורסמים מדי פעם בכלי התקשורת מצביעים על כך שחרף 64 המנדטים של מפלגות הקואליציה, מספר התומכים במהלכי החקיקה שלה כנראה נמוך יותר.
אבל עו”ד אייל מסרב לשתוק. הוא בוגר מכללת ספיר וכיום משמש מנכ”ל הפורום המשפטי למען ישראל, העוסק במה שהוא מגדיר כהגנה על האינטרסים של מדינת ישראל והעם היהודי, תקינות השלטון וזכויות אזרח. “מדינת ישראל נמצאת שנים בקרע מתמשך”, הוא אומר. “לצערי, למערכת המשפט יש חלק גדול בכך בגלל דיכוי של חלק גדול מדעותיו של העם. אני מקווה שהרפורמה תשפר את זה”.
הפורום המשפטי למען ישראל שבו חבר אייל הוא עמותת ימין המאגדת כ-400 עורכי דין וכלכלנים. היא הוקמה ב-2004 על ידי נחי אייל כארגון שביקש למזער בכלים משפטיים את נזקי תוכנית ההתנתקות מגוש קטיף וצפון השומרון. “אחרי הגירוש מגוש קטיף ניסיתי להבין איך קרה שמערכת המשפט כולה התגייסה לכך”, הוא אומר. “גיליתי מערכת של מקורבים עם עוצמה אדירה שאותה סיפחה לעצמה במהלך השנים. גיליתי מערכת שנלחמת נגד כל ביקורת עליה באמצעים דרקוניים, מערכת בעלת הטיה פוליטית ברורה שבאמצעות הכוח שלקחה מנבחרי הציבור ללא סמכות מחילה על המדינה את ערכיה. היא לא מאפשרת לציבור להגשים את הערכים שהוא בוחר, שזה הדבר הבסיסי בכל דמוקרטיה. מטרת הרפורמה המשפטית היא בדיוק זה: להחזיר לציבור את הכוח לקיים את ערכיו”.
אתה לא חושב שהפוליטיקאים הלכו רחוק מדי במתווה שהציגו? אתה לא חושב שלממשלה בישראל יהיה כוח רב מדי בלי אפשרות לאיזון והגנה על הפרט?
“לא. הרפורמה היא תוצאה של ניסיונות של שנים רבות לתקן את מערכת המשפט, שנתקלו בהתנגדות מטורפת, ליעקב נאמן, לאיילת שקד, למי שניסה לתקן. למעשה מערכת המשפט לא אפשרה לעשות בה שום תיקון. לכן אין ברירה אלא ללכת בצורה שהולכים בה. אני הייתי מוותר על חלק מהחקיקה, למשל על פסקת ההתגברות. לדעתי כרגע היא לא מוסיפה נופך מאוד משמעותי, כי מרגע ששופטים ימונו על ידי נבחרי ציבור, וישקפו באמת את רצון הציבור, אז אפשר לוותר עליה”.
באיזה תחומים תשפר הרפורמה את מערכת המשפט?
“היא לדעתי הדבר הכי חשוב כרגע בישראל, כי היא נוגעת לכל פרט ופרט בתחומי החיים של החברה. אפשר לבחון את לפי פסיקות של בג”ץ והחלטות של היועמ”ש מהשנים האחרונות. פסילת החוק למניעת הסתננות? משפיעה על הדמוגרפיה. לא מאפשרים שלילת אזרחות למחבלים והריסת בתיהם? זה עניין ביטחוני. התערבות בחוק הלאום? הצביון הלאומי. ההחלטה לגבי מס על דירה שלישית? התחום הכלכלי. זה מראה לכם שבכל פעם שנבחרי הציבור ניסו לקדם משהו שלא תואם את עמדת שופטי בג”ץ, בית המשפט כפה עליהם את דעתו ומנע מהם לבצע את מה שהבטיחו לציבור”.
מה דעתך על המחאה נגד הרפורמה?
“מחאה היא זכות יסוד במדינה דמוקרטית. אני באמת מעריך את האנשים שהולכים להפגין. אבל אני כמובן חולק עליהם וחושב שהם לא מבינים לעומק את המקום שבו המדינה עומדת. הם לא מפנימים את הצורך בתיקונים שהרפורמה מציעה. אני סבור שהרפורמה תשפר את הדמוקרטיה בישראל”.
נראה שהרפורמה גורמת לפילוג בציבור. זה שווה את זה?
“אני לא חושב שהפילוג קשור לרפורמה. הוא קיים הרבה שנים. הסיפור בסופו של דבר הוא שיש קבוצה שקשורה למערכת המשפט ומערכת המשפט מייצגת אותה, והיא עכשיו מפחדת שנלקח לה השלטון מבין הידיים. לכן היא יוצאת להילחם. המחאות הן זעקות של מי שיודע שהכוח הזה הולך להילקח ממנו”.
