באדיבות אליעזר היון

“אם נהיה באופוזיציה, זה יעלה לנו ביוקר”. היחס המורכב של הציבור החרדי לרפורמה המשפטית

לאורך העשורים האחרונים ניכרת טינה מוצהרת של החברה החרדית כלפי מערכת המשפט, וש"ס ויהדות התורה הן מהתומכות הבולטות במהלכי החקיקה החדשים. אלא שבציבור עצמו מתחילים להישמע גם קולות אחרים המביעים חשש מצמצום כוחו של בג"ץ כמגן מיעוטים. איך זה קשור לתופעת "החרדים המודרנים"?

ההנחה הרווחת בישראל בימים אלה היא שהציבור החרדי – בדומה לנציגיו הפוליטיים בש”ס ויהדות התורה – תומך באופן גורף ברפורמה המשפטית שמקדמת הקואליציה ובהחלשת כוחו של בית המשפט העליון. אלא שבתוך הסערה התקשורתית והציבורית שסוחפת את המדינה, בין בליל המחאות, מאמרי הדעה והדיונים באולפנים, אט אט מבצבץ קול אחר שמזכיר שגם החברה החרדית אינה מקשה אחת ושהשיח הפנים-מגזרי מורכב יותר משנדמה.

השבוע פרסם ד”ר אליעזר היון, סוציולוג חרדי וחוקר במכון ירושלים למחקרי מדיניות, מאמר דעה באתר ynet תחת הכותרת “אחיי החרדים, הרפורמה מסוכנת קודם כל לנו“. הוא הסביר כי “כוח בלתי מרוסן בידי הפוליטיקאים, כולל אלה שלנו, עלול להחריף נורמות בלתי ראויות. זכרו את האפליה האתנית במוסדות החינוך, ובעיקר זכרו את הרמב”ם”.

בנוסף אליו כתב ראש ישיבת “חכמי לב” לשעבר, בצלאל כהן, ש”המפלגות החרדיות נראות כאילו הן בטוחות שמכאן ולהבא הן תמיד תהיינה חלק מהרוב הקואליציוני, בשל הברית שלהן עם מפלגות הימין. אני חושש מאוד שבעתיד הקרוב או הרחוק החרדים ימצאו את עצמם שוב באופוזיציה, וההתנהלות שלהם כיום תעלה להם ביוקר”.

הטינה של הציבור החרדי כלפי בית המשפט העליון היא בת עשורים, והיא נעוצה בעיקר בשני אירועים מרכזיים. הראשון התרחש ב-1999 ומכונה “הפגנת החצי מיליון”, מחאת ענק של מאות אלפי חרדים שהפגינו נגד שורת פסיקות שלתפיסתם שינו את הסטטוס-קוו בענייני דת ומדינה, בהן הקביעה שבתי הדין הרבניים מחויבים לדון בענייני חלוקת רכוש בתביעות גירושין על פי החוק האזרחי ולא על פי חוקי ההלכה, ופסיקה שחייבה את המועצות הדתיות לקבל נציגות מהיהדות הרפורמית והקונסרבטיבית.

האירוע השני קשור בפסיקה מ-2009, שבה הנחה בג”ץ את בית הספר החרדי לבנות “בית יעקב” בעמנואל לבטל את אפליית התלמידות ממוצא מזרחי, שהופרדו מחברותיהן האשכנזיות. בעקבות זאת הפסיקו כמה הורים לשלוח את בנותיהם למוסד, מה שהוביל את בית המשפט להטיל עליהם קנסות ועונשי מאסר. גם הפעם התעורר זעם בחברה החרדית, שהוביל לעצרות של 100 אלף איש בירושלים ו-50 אלף בבני ברק. הרב יוסף אפרתי פנה לשופטי בג”ץ והכריז: “בדברים הנוגעים לציפור נפשה של היהדות החרדית אין לכם חלק”.

המקרה האחרון שערער את אמון הציבור החרדי במערכת המשפט, בעיקר את 400 אלף מצביעי ש”ס, הייתה החלטת בג”ץ לפסול את יו”ר המפלגה אריה דרעי מלכהן כשר על רקע הרשעתו האחרונה בפלילים בענייני מס. לטענת רבים ממצביעי ש”ס, וגוש הימין בכלל, מדובר היה בהחלטה אנטי-דמוקרטית שפגעה ישירות בזכות ההצבעה שלהם.

יחס החברה החרדית חרדים הרפורמה משפטית

אלא שלאורך השנים פעל בג”ץ שוב ושוב לטובת הציבור החרדי והגן עליו כמיעוט: הוא פסל תשדיר בחירות של מפלגת שינוי שהשפיל וביזה חרדים, האריך סבסוד מעונות היום לילדי אברכים וגם פסק לטובת משפחה חרדית שעתרה נגד המדינה בבקשה לקבור את בנה ללא ניתוח גופתו.

כך או אחרת, הסוגייה העיקרית שעומדת בלב העימות בין בית המשפט לבין הציבור החרדי נוגעת לחובת הגיוס לצה”ל. “זו הסיבה העיקרית שבגינה החרדים רואים בבג”ץ אויב”, אומרת מקדמת מדיניות ומנהלת תוכניות חרדים בקרן ברל כצנלסון, מיכל צ’רנוביצקי. “בכל פעם שכמעט עברו חוקים שיעניקו לחרדים פטור משירות בצה”ל, בג”ץ עמד מנגד. הדבר השני והפחות מדובר כלפי חוץ הוא הרצון לחוקק חוקים הנוגעים לסוגיות נשים ומוסדות חינוך”.

גם חרדים שתומכים ברפורמה מזהירים מפני הכוח הבלתי מרוסן המובטח לקואליציה, מתוך חשש שהמפלגות החרדיות ימצאו עצמן יום אחד באופוזיציה. העיתונאי החרדי מנחם קולדצקי צייץ לאחרונה: “שלא תגידו שלא הזהרתי. רגע לפני שמעבירים את הרפורמה החיונית, הנציגים החרדים חייבים לעגן את הזכויות של המיעוט החרדי שלא אפשר יהיה לפגוע בו לעולם בשום סיטואציה משפטית. היום אנחנו חוגגים, אבל מחר ליברמן ולפיד יכולים לשלול זכויות יסוד מחרדים, ואת זה חייבים להבטיח בחקיקת הרפורמה החדשה”.

ציוץ חרדי הרפורמה המשפטית

בפודקאסט “הזירה” באתר “כיכר שבת”, בהנחיית ישי כהן ואבי וידרמן, הביע האחרון, שבעבר שימש יועץ לראש הממשלה, חשש מפני השלכות הרפורמה והסיכוי שהמפלגות החרדיות לא יהיו בעתיד חלק מהקואליציה. “אף גורם פוליטי שמקבל כוח לא מוותר עליו”, הוא אמר. לדבריו, סקר שנערך במכון “נתוני אמת” על אודות תפיסת חרדים את הרפורמה הצביע על כך שהם חוששים שהחקיקה תאפשר בעתיד צמצום קצבאות ילדים וביטול זכות ההצבעה למי שלא שירת בצבא.

וידרמן קושר בין הספקנות כלפי הרפורמה לבין התרחבות התופעה של “חרדים מודרנים”, המתאפיינים ביחס אחר, פחות מסוגר, לחברה הכללית, לטכנולוגיה ולתרבות. צ’רנוביצקי מסבירה כי אלה הפנימו את חשיבות החברה הליברלית סביבם: “יש הבדל בין חיים במדינה מודרנית כחברה שמרנית לחיים שמרניים בתוך חברה שמרנית. זה כמו להיות חרדים בבלגיה לעומת איראן. רוב החרדים, אני מניחה שסביב ה-80%, יעדיפו לחיות בתוך חברה מערבית ודמוקרטית.

“החברה החרדית לא חיה במרחב דמוקרטי, חוץ מהצבעה לכנסת, שגם היא מוגדרת כמצווה. בבני ברק, למשל, אין בכלל בחירות לעירייה. ש”ס ויהדות התורה סוגרות ביניהן מי ירכיבו את המועצות. שוויון בפני החוק צריך להיות בסיסי. זו גם נקודת מבט דתית. זה חלק מהערכים שלי שעליהם גדלתי בבית החרדי שלי. המדינה צריכה להגן על כל האזרחים ללא הבדל דת, גזע, מין או לאום”.

אין תגיות

סגור לתגובות.