מבין כל הסקטורים שהתאגדו נגד המהפכה המשפטית שמקדמת קואליציית נתניהו – הקהילה המשפטית, בכירים לשעבר במערכות ביטחון, האקדמיה וכו’ – הנחרץ והבוטה ביותר היה זה הכלכלי. מיד אחרי 4 בינואר, יום ההכרזה של שר המשפטים יריב לוין על תוכנית הרפורמה, החלו כלכלנים, אנשי עסקים ובכירי תעשיית ההייטק במתקפה על מה שהם ראו כמהלך דרקוני שיהיה בעל השפעה שלילית חמורה על עתידה הפיננסי של מדינת ישראל. בין השאר הם הזהירו מבריחת השקעות, כתף קרה מחו”ל וחוסר אמון בכלכלה הישראלית, שיקטינו את הכנסות המדינה ממיסים ויתרמו ליוקר המחיה המטפס.
השיא, כך נדמה, הגיע אתמול (רביעי) בראיון חריג של נגיד בנק ישראל פרופ’ אמיר ירון לרשת CNN, שבו אמר: “השינויים שנעשים עלולים להחליש את עצמאות המוסדות בישראל. והבעיה היא שהתהליך הוא חפוז, והחקיקה נעשית ללא הסכמה רחבה. יש השלכות משמעותיות”.
אבל הוא כאמור רק גורם יחיד בהתנגדות הכמעט גורפת של בכירי התחום. אזהרותיו מצטרפות לקודמיו בתפקיד ולעצומות הכלכלנים שהתריעו מפני ההשלכות של החקיקה, להודעות של מנכ”לית חברת ההייטק “פאפאיה גלובל” עינת גז ובכירי “ריסקיפייד” על העברת כספיהן לבנקים בחו”ל, לאזהרה של חברת דירוג האשראי “מודי’ס” ולבכירי המשק המודאגים שנפגשו בשבועות האחרונים עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ועם הנשיא יצחק הרצוג. אפילו ד”ר מיכאל שראל, הכלכלן הראשי של פורום “קהלת” שהיה מעורב בניסוח הצעת החקיקה, אמר שהמהלך עלול לגרום נזק קשה לכלכלה הישראלית.
הכתבה ב-CNN והראיון עם נגיד בנק ישראל:
ד”ר שרון שחר, העומד בראש המחלקה לכלכלה במכללת ספיר, הוא אחד מ-270 הכלכלנים שחתמו על עצומה המזהירה מהנזק הבלתי הפיך שתגרום הרפורמה לכלכלה. בריאיון ל”ספירלה” הוא מסביר כי “כלכלה טובה דורשת אמון בין השחקנים במשק לבין הממשלה. האמון הזה חייב להיות מגובה במערכת בתי משפט בלתי-תלויה, הפועלת ללא השפעה של פוליטיקאים”.
לדבריו, מהלכי הרפורמה המתוכננת פוגעים בחופש הפעילות של מערכת המשפט הישראלית ובעיקרון שלטון החוק, וכפועל יוצא יגרמו לפגיעה ביוזמות הכלכליות: “ברמה הכי בסיסית, זה יפגע בזכויות הקניין, בנכונות של משקיעים לקחת סיכונים כלכליים ובנכונות הבסיסית של הציבור לבצע עסקאות”.
איך תורגש הפגיעה בשטח?
“המנגנונים שבהם תתבצע בפועל הפגיעה יעברו דרך שוק ההון. כבר עכשיו אפשר לראות שהשקל נחלש והדולר מתייקר כי משקיעים מוציאים כספים מישראל. במקביל, שוק המניות הישראלי יורד, ותשואת איגרות החוב הממשלתיות עולה. מבחינת האזרח הקטן המשמעות היא עלייה באינפלציה וביוקר המחייה. העלייה באינפלציה תחייב את בנק ישראל להעלות עוד את הריבית, כך שיתייקרו המשכנתאות והמינוס. מלבד זאת, זה יפגע בצורה ישירה גם בחסכונות של רוב הציבור המושקעים בשוק ההון הישראלי”.
אפילו ד”ר שראל מפורום קהלת הזהיר מההשלכות. מה המשמעות של הדברים?
“זה מעיד שאף אחד ממובילי הרפורמה לא בדק את ההשלכות הכלכליות שלה. ההתנהלות הממשלתית היא בלתי נסלחת בעיניי על רקע כל האזהרות של בכירי המשק, כלכלנים ואנשי עסקים”.
אפשר לאמוד במספרים את הנזק שייווצר?
“זה קשה עד בלתי אפשרי. אבל ההשפעה תהיה קשה ורוחבית על כלל המשק הישראלי”.
התעשייה העיקרית שנעמדה על רגליה האחוריות, כולל בהפגנות בשטח, היא זו של ההייטק הישראלי. זה נובע בעיקר מכך שמדובר בתחום הנשען על גיוס השקעות חיצוניות ותלות בקרנות הון סיכון מהעולם הליברלי. עומר מיאנובסקי, מהנדס בחברת ההייטק “טריגו”, המפתחת טכנולוגיה לניהול סופרמרקטים אוטונומיים, טוען שהוא מודאג מאוד מהתקדמותה של הרפורמה גם באופן אישי. “בסוף החסכונות שלי בשקלים”, הוא אומר. “אני רואה מה קרה במדינות כמו טורקיה ואיך המטבע המקומי שלהן קרס”.
אתה חושש מיציבות התעסוקה האישית שלך?
“כן. כשיש חשש מעצירת הזרמת כספים גדולים, או ממניעת עסקאות גדולות בחו”ל בגלל חקיקה של המדינה – המצב הזה מלחיץ מאוד את המשק. משקיעים חושבים פעמיים לפני שהם מזרימים עוד כסף, וכמובן שיש לזה השפעה ישירה עלינו העובדים”.
לעומת מיאנובסקי ושחר, בצד של תומכי הרפורמה סבורים רבים שהשיח על הנזק הכלכלי האפשרי של החקיקה יצא מפרופורציה. “בכלכלה מרכיב גדול הוא פסיכולוגיה. זו נבואה המגשימה את עצמה”, אמר פרשן חדשות 12 אמיר איבגי ב”אולפן שישי”. לדבריו, התבהלה התקשורתית היא המשדרת למשקיעים מסרים מדאיגים על הכדאיות להשקעה בישראל.
גם שלי גמליאל, העובדת מזה כשנתיים בחברת “אורבוטק” העוסקת בציוד לתהליכי ייצור בתעשיית האלקטרוניקה, מציינת כי אינה מודאגת מההשלכות של הרפורמה על מצבה הכלכלי: “יש חוסר יציבות בענף ההייטק בעולם כרגע. המצב לא רע. יש קיצוצים אבל לא משמעותיים. זו מגמה עולמית. אין קשר לישראל ובטח לא לרפורמה המתוכננת”.
ההתרשמות מהתקשורת היא שהענף כולו מאוחד בהתנגדות לרפורמה. יש לזה אחיזה במציאות?
“להגיד ‘ההייטקיסטים מוחים’ זו שערורייה בעיניי. לכל הפחות, חצי מהעובדים בתחום תומכים ברפורמה וזה לא הוגן לדבר בשם כולם. יש דעות חלוקות אבל התחושה היא של סתימת פיות. התומכים ברפורמה לא מעוניינים להיכנס לאינטריגות”.
מיאנובסקי מסכם: “אני בטוח שלמחאה יש השפעה כלשהי על הדרך שבה משקיעים מחו”ל רואים את הסיטואציה. כך או אחרת, הבהלה התקשורתית היא לא הסיבה להידרדרות הגדולה המתרחשת במשק. השוק מגלגל מיליארדים והוא חזק מהכל. אם לא הייתה סכנה אמיתית, הוא לא היה נעצר ככה סתם מכמה תמונות של הפגנות בתקשורת”.
