סטודנטים וסטודנטיות שומעים על עבודת עורכות האתר. צילום: אילן יצחייק

סטודנטים שנה א’ לתקשורת ביקרו בבית ידיעות אחרונות: “אחרי ה-7 באוקטובר היה לי חשוב ללמוד בספיר”

סטודנטים וסטודנטיות שהחלו ללמוד השנה במחלקה לתקשורת במכללת ספיר ביקרו ביום חמישי האחרון בבית ידיעות אחרונות בראשון לציון. בסיור הם שוחחו עם עורכים וכתבים בדסק החדשות של ynet, בהם בוגרים של המחלקה, ושיתפו בחוויות מהלימודים בצל המלחמה ובחשיבות של הבחירה במכללת ספיר - ובמקצוע התקשורת בפרט: "התקשורת היא הדבר הכי חשוב היום"

למעלה משלושים סטודנטים וסטודנטיות בשנה א’ במחלקה לתקשורת במכללת ספיר יצאו ביום חמישי האחרון לכמה שעות מהזום והגיעו לסיור בבית “ידיעות אחרונות” בראשון לציון. את הסיור הובילו מרצי הקורס “יסודות העבודה העיתונאית”, הדס להב ודרור עמיר, ביחד עם ראש מסלול עיתונות אילן יצחייק. הסטודנטים למדו על עבודת מערכת החדשות ב-ynet דרך סיקור הפיגוע במעלה אדומים, ושוחחו עם עורכים וכתבים באתר, בהם רן בוקר, כתב הבידור של ynet ומרצה במחלקה; יוני פרוים, כתב ב-PPLUS; גידו רן, עורך ynet ומשי אייד, עורכת אולפן ynet.

בין העובדים שאיתם נפגשו הסטודנטים היתה גם מאיה בר, בוגרת מסלול עיתונות במחלקה לתקשורת ממחזור 2022, שסיפרה על עבודתה כעורכת בדסק החדשות: “צריך לעבוד קשה”. בר גם שיתפה בחוויותיה כסטודנטית במחלקה: “נתנו לנו לקפוץ למים ולהתנסות, וזה עזר לנו”, והתגאתה בנוכחות המרשימה של בוגרי ספיר במערכת החדשות: “כשמתקבלים לעבודה בדסק ושואלים אחד את השני איפה כל אחד למד, יש לפחות חמישה אנשים מספיר”.

מאיה בר, בוגרת המחלקה לתקשורת ועורכת בדסק החדשות של ynet: “בספיר נתנו לנו לקפוץ למים ולהתנסות, וזה עזר לנו”

הסטודנט רון כץ (25) מאשדוד מספר שבהתחלה רצה ללמוד תקשורת ומדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב, אך בעקבות המלחמה שינה את דעתו: “אחרי ה-7 באוקטובר היה לי חשוב ללמוד בספיר דווקא בגלל שפינו מהעוטף אנשים, רציתי לבוא ולהיות במקום הזה”, הוא מספר. “אני רק בן אדם, אני לא בן גוריון, אני לא הולך להפריח את השממה, אבל חשוב לי ללמוד בספיר“. כץ גם מספר על שאיפתו להיות עיתונאי: “אפשר לעשות במקצוע הזה הרבה טוב לאנשים”.

רון כץ. “אפשר לעשות במקצוע הזה הרבה טוב לאנשים”. צילום: קורל סופר

יפית פריבל (24) מקצרין תכננה לגור במעונות או לשכור דירה ליד שדרות, אלא שאז פרצה המלחמה והיא הוקפצה למילואים. היא נשארה בתפקידה כקצינת מילואים בזמן הלימודים, והשתחררה בשבוע שעבר. פריבל מספרת על הקושי לשלב בין הצבא, הלימודים והמשפחה בצפון: “הייתי בתנאי שטח ולא הייתה לי קליטה, מדי פעם ברחתי לקריית גת למשפחה של חבר שלי כדי להתחבר לזום וללמוד”.

יפית פריבל: “מדי פעם ברחתי לקריית גת כדי להתחבר לזום וללמוד”. צילום: אלון פיזיצקי

דרור סלום (24) מקיבוץ אור הנר שבמועצה האזורית שער הנגב הוא חלק מכיתת הכוננות של הקיבוץ. הוא מספר שלמרות ששקל לדחות את שנת הלימודים, החליט בסופו של דבר לנסות ולשלב בין החברות בכיתת הכוננות לבין הלימודים: “אני מגיע למצב שאני יושב בחמש בבוקר בחמ”ל ומשלים מטלה בסטטיסטיקה. לפעמים אני מפספס ימי לימוד בגלל אימונים ותרגילים”.

דרור סלום: “הבנתי שספורט מאוד חשוב בחיים של אנשים, בעיקר עכשיו, והבנתי כמה התקשורת חשובה בהנגשה של הספורט”

סלום שואף להשתלב בעיתונות הספורט, ובעקבות ה-7 באוקטובר הרצון אף התחזק: “הבנתי שספורט מאוד חשוב בחיים של אנשים, בעיקר עכשיו”, הוא אומר, ומחדד: “הבנתי כמה התקשורת חשובה בהנגשה של הספורט וכמה זה חשוב לאנשים”. למרות החששות מהמצב הביטחוני, סלום מחכה לחזרה ללימודים פרונטליים במכללה: “אני יודע שאשאר באזור, ואני מחכה לחזור למכללת ספיר”.

דרור סלום: “אני יודע שאשאר באזור, ואני מחכה לחזור למכללת ספיר”. צילום: אלון פיזיצקי

אורי מגידיש (21) מקריית גת שכל את בן דודו, סמל ערן אלוני ז”ל שנפל ברצועת עזה לפני חודשיים, ומאז הוא מנציח אותו ברשתות החברתיות: “חשוב לי להנציח אותו והדרך לעשות את זה היא עולם התקשורת”. מגידיש מסביר שלמרות הציפיות של סטודנטים וסטודנטיות לחזור ללמידה פרונטלית, הוא עדיין לא מרגיש מוכן לחזרה: “הזום הוא המקום הבטוח, הוא הפינה שלי בבית שלי, בחדר שלי. אני עדיין לא מרגיש ששדרות יכולה להיות הבית שלי אחרי ה-7 באוקטובר ואחרי שהמלחמה הגיעה אליי”.

אורי מגידיש. “אני עדיין לא מרגיש ששדרות יכולה להיות הבית שלי אחרי ה-7 באוקטובר ואחרי שהמלחמה הגיעה אליי”. צילום: קורל סופר

עם זאת, לצד החששות והפחדים, בסיור הייתה אופטימיות מצד הסטודנטים והסטודנטיות שהביעו רצון לחזור וללמוד במכללה, במקביל לרצון להשתלב בעולמות התקשורת השונים, וכן לחזור לשגרה. “אני רוצה להגיע למקום עצמו ולראות אנשים, זה קשה לשבת בבית וללמוד מהזום”, מסכמת פריבל.

סגור לתגובות.