לפני כחודש חזרתי מהמילואים בתום שירות של שלושה חודשים. ההשתלבות בלימודים, שהחלו ב-24 בדצמבר כשעוד הייתי מגויס, הייתה לא פשוטה בכלל. לצערי החמצתי את השבוע הראשון לסמסטר, לא הכרתי כמו שצריך את המרצים, והפסדתי את השלב החשוב שבו מבינים על מה יהיו הקורסים ומתרגלים ללמידה בזום. כשחזרתי ממילואים היה לי קשה להיכנס לשיעורים וכל בוקר חשבתי אם להיכנס לשיעור או להמשיך לישון. המעבר מסטטוס מילואימניק לסטטוס סטודנט התרחש ממש מהר, מבלי איזושהי הכנה מוקדמת.
940 סטודנטים הלומדים במכללת ספיר גויסו למילואים בתחילת המלחמה. רבים מהם כבר שוחררו וכיום עדיין מגויסים כ-350 סטודנטים. בעיית ההתאקלמות של מילואימניקים שחוזרים לשגרה היא בעיה שלא באמת מדברים עליה לעומק. החלטתי לבדוק עם חבריי לתואר ששירתו גם הם במילואים איך היתה ההתאקלמות שלהם חזרה בלימודים, מתוך הבנה משותפת שהפעם לא מדובר בתקופת מילואים רגילה. אני אמנם שירתי בירושלים, אבל חבריי לתואר שהתראיינו לכתבה הזו נלחמו בעזה.
תמיר דהן על המוטיבציה להילחם: “יש לי חברים שנרצחו גם במסיבה וחברים ושכנים שלי מהעיר שנהרגו – זה מה שהוביל אותי”
תמיר דהן (27) תושב אופקים וסטודנט שנה שלישית במחלקה לתקשורת, שירת במילואים מה-7 באוקטובר בהנדסה קרבית תחת חטיבת גבעתי ושוחרר לפני כשבועיים. בשיחה איתי הוא מסביר מה הניע אותו להילחם על הבית: “באותו ערב המפקד שלי התקשר אליי ואמר לי ‘תגיע כמה שיותר מהר לשדה תימן’. כל הלחימה זה מה שהוביל אותי. יש לי חברים שנרצחו גם במסיבה וחברים ושכנים שלי מהעיר שנהרגו, זה באמת מה שהוביל אותי”.
הביטוי “להילחם על הבית” הוא לא סתם עוד ביטוי, אלא ערך שהניע ועדיין מניע סטודנטים רבים להילחם ולהגן על מקום המגורים שלהם ועל האזור שהם כה מכירים ואוהבים. פלד ארבלי (25) מבאר שבע, גם הוא בשנה השלישית ללימודי תקשורת בספיר, שוחרר לפני כחודש ממילואים ביחידה 551. פלד מסביר מדוע תקופת המילואים האחרונה שונה מתקופות מילואים אחרות: “ברגע שאתה מוקפץ ולא מוזמן כמו בדרך כלל, אתה צריך לשנות תבנית בראש תוך שנייה וזה יותר קשה”.
אך לצד ימי הקרב הקשים והמחסור בשעות שינה, הזכות ללבוש את מדי צה”ל ולהילחם למען המדינה מסבה גאווה רבה למילואימניקים. אמנון כהן (28) תושב קיבוץ גבים וסטודנט שנה שלישית במחלקה לתקשורת, ששירת במילואים בפלוגת חי”ר בחיל שריון מסביר: “אני חייל, אני לא אדם לעצמי יותר, המדים חיזקו אותי באיזשהו מקום, המדים, הדגלים, כל הסממנים הישראליים האלה מאוד-מאוד חיזקו אותי בתוך כל הבאסה הזו”.
יחד עם זאת, במקביל לגאווה שעליה מספר כהן, יש את הרגע שבו פושטים את המדים ומנסים להתחבר לשגרה. החזרה המהירה ל”שגרת” חיים חדשה-ישנה, לאחר תקופה שבה הלימודים לא היו בראש סדר העדיפויות, מגבירה את הקושי אצל הסטודנטים ששוחררו ממילואים. וכשמדובר בלימודים מקוונים, הקושי גדול אף יותר.
אמנון כהן על הגאווה לשרת את המדינה: “המדים, הדגלים – כל הסממנים הישראליים מאוד חיזקו אותי בתוך כל הבאסה הזו”
כהן: “אני מסתכל על החברים של מהמחלקה במילואים שחזרו ללימודים פרונטליים במוסדות אקדמיים אחרים ופגשו את החברים שלהם ויכולים לקבל יותר הכלה ואמפתיה, ואני לעומתם באיזשהו מקום תקוע בבית, על המחשב, על הזומים. זו שאלה מוסרית – כן להיכנס? או להשלים את זה אחר כך?” דהן: “נכון שיש דברים שאתה לא יכול להתחמק מהם, כי זה די מוזר להיות ארבעה חודשים בחושך מוחלט ואז אתה סוף סוף יוצא, הכול מואר ואפשר ללכת לשירותים”.
בסוף השיחה איתם אני מרגיש שהם מדביקים אותי באופטימיות כלשהי: “הדברים הקטנים האלה שעדיין תקועים אצלך בראש – צריך עוד לעבוד עליהם, אבל אני כן רואה פה עתיד טוב יותר. אפשר לקום מזה ולהשתחרר מכל התמונות”, מסכם דהן.
- מכללת ספיר גיבשה מסלול הטבות מיוחד למפונים ולמילואימניקים, הכולל בין היתר קבלת נק”ז עבור ימי מילואים שבוצעו, פטורים ממטלות אמצע ורישום פרטני לקורסים. לרשימת ההטבות לחצו כאן.