הזה בשדרות. צילום נועה אלישע

בעלי הפאבים הסטודנטיאליים בשדרות על חזרה לשגרה: “אומנם העסק לא נפגע פיזית, אבל כלכלית ומנטלית יהיה קשה לשקמו”

ב-7 באוקטובר, בנוסף לחיי האדם שקופחו והלקוחות שפונו, שדרות והעוטף שינו את פניהם והפכו מחבל ארץ חי וצבעוני לאזור רפאים. ארבעה חודשים אחרי, שוחחתי עם הבעלים של שני מקומות בילוי בשדרות שמרכזיים בחיי הלילה של הסטודנטים והתושבים. ל"ספירלה" הם מספרים על מה שעברו, על הקושי לחזור לשגרה - ומעבירים למרות הכול מסר אופטימי

מאת ליאור לוי

ה”זה” בשדרות, פאב ומסעדת המבורגרים, הוא מקום בילוי אהוב על הסטודנטים בספיר. הוא נודע בשל ההמבורגרים הטעימים והמיוחדים שלו, ובגלל הסלון שלו – מקום לתרבות ומוזיקה טובה. עידן יצחק (38) הבעלים של ה”זה”, תושב מבקיעים שבמועצה האזורית חוף אשקלון, מספר שהחליט לפני שבע שנים לפתוח סניף נוסף של הרשת בשדרות, לאחר ש”הסטודנטים מספיר שעבדו ב’זה’ באשדוד הם אלה שביקשו”.

בהתחלה המקום הלך לכיוון של פאב והופעות, אבל בגלל המיקום המרכזי בשדרות, שכונות המגורים והרעש הנלווה למקום בילוי צעיר, הוחלט להסב אותו למקום של אוכל. את חלום ההופעות והתרבות הגשים יצחק לפני כשנה שפתח את ה”סלון” – מתחם נוסף של המסעדה הצמוד ל”זה” עם במה ומתחם ישיבה מרווח יותר לטובת ערבי במה פתוחה, הופעות וערבים בשיתוף אגודת הסטודנטים.

סטודנטים מבלים בפאב ה”זה” בפורים. צילום: נועה אלישע

כששאלתי את יצחק על עתיד הפאב ענה: “אומנם הפאב לא נפגע פיזית, אבל כלכלית ומנטלית יהיה קשה לשקמו”. כעת, הם מנסים למצוא את המסגרת הנכונה לחזור ואחרי ארבעה חודשים שבהם “הסלון” היה סגור בשל המלחמה, ה”זה” פתח את שעריו כבר פעמיים ועתיד להיפתח בפעם השלישית. הפעם הראשונה היתה ביום חמישי ה-8 בפברואר להופעה של “סבבה 5” והפעם השנייה ביום חמישי ב-15 בפברואר לאוכל והמבורגרים, וכך גם בחמישי הקרוב ה-29 בפברואר.

יצחק מסביר כי עיקר הבעיה היא המחסור בעובדים שכולם סטודנטים: “לחלקם אין למה לחזור כי הם בשנה האחרונה לתואר, חלקם חוששים לחזור, וחלקם פשוט לומדים בזום ולא רואים סיבה לחזור לעיר כי המכללה לא חזרה ללמידה פרונטלית”. אני מספרת ליצחק שההרגשה היא של מעין ביצה ותרנגולת – הסטודנטים מרגישים שהעסקים והמכללה צריכים לחזור קודם, ובעלי העסקים טוענים ההיפך.

יצחק: “העסק שלי בנוי על העובדים וכולם סטודנטים. לחלקם אין למה לחזור כי הם בשנה האחרונה לתואר, חלקם חוששים לחזור, וחלקם פשוט לומדים בזום ולא רואים סיבה לחזור לעיר כי המכללה לא חזרה ללמידה פרונטלית”

מקום בילוי משמעותי נוסף עבור הסטודנטים בספיר ואבן דרך בחיי הלילה “המפונפנים” שלנו הוא “פאב שדרות”. הפאב הוקם לפני 11 שנה, כאשר האגדה מספרת שהכול התחיל בהתערבות שהתרחשה בין בן ואנה, שני סטודנטים לקולנוע במושב יכיני (מקום הבילוי המועדף על סטודנטים לפני הקמת אזורי הבילוי בשדרות), שתהו אם יש להם אומץ לפתוח פאב בשדרות. מסתבר שלבן ולאנה אכן היה אומץ – וכך הוקם הפאב. שחף פריפז וזיו רחיפור היו סטודנטים בספיר ולקוחות של הפאב. פריפז הצטרף כשותף לפני כשמונה שנים ורחיפור הצטרף כשנתיים לאחר מכן, והם הקימו בנוסף לפאב את “פיצה ארטישוק” הסמוכה לו.

“פאב שדרות” הוא פאב חברתי – גם במחירים וגם באווירה – ותחושת הקבלה והערבות החברתית ממש מרחפת באוויר, בעיקר כי המקום מקבל את כולם – סטודנטים ותושבי העיר כאחד. הפאב כשר ובזכות התפריט של “פיצה ארטישוק” גם קהל הלקוחות התרחב עם השנים. אירועים רבים של הפאב משפיעים באופן ישיר על הקהילה הסטודנטיאלית, על החיבור בין הסטודנטים ועל תחושת הקהילתיות.

צוות “פאב שדרות” במסיבת פורים. צילום: שיר יהודאין

אני מדברת עם רחיפור לאחר 90 יום שהיה במילואים.  הוא מספר שב-7 באוקטובר בילה עם אשתו באבן שמואל: “גם שם היה חשש לחדירת מחבלים. הייתה הרבה חרדה, הייתי בלי נשק, בלי כלום”. רחיפור גויס למילואים כבר במוצאי אותה שבת ופריפז לקח על עצמו את הדאגה לכל הקשור לעסק מבחינה לוגיסטית ומנהלית. הפאב לא נפתח מאותו יום, לא באופן רשמי – חוץ מיום אחד שבו להקת “טיפקס” הגיעה לשדרות לטובת כתבה חדשותית. כשאני שואלת את רחיפור אם הוא חשב באותו רגע על העסק, הוא משיב כי סדר העדיפויות השתנה: “יש פה משהו גדול כעם, הפוקוס שלי הלך לשם”.

אך למרות הפגיעה הכלכלית שהעסקים חווים – משכורות ששולמו בהתחלה, שכירות, תשלומים לספקים ואפס הכנסות – גם רחיפור וגם יצחק אופטימיים ומאמינים שחיי הלילה בשדרות ישובו להיות כשהיו. “אנשים מתחילים לחזור, לשפץ את העסקים”, אומר יצחק. “זה נכון שלא כולם יחזרו, אבל אנחנו לפחות מתכננים לפתוח בהדרגתיות את ‘הסלון’ בימי חמישי להופעות להרמת המורל ולאחר מכן נחזור לבשל”. רחיפור מוסיף: “הקהילה הסטודנטיאלית תשתקם והקהילה בשדרות בכלל, זה ייקח זמן אבל זה יחזור”

זיו רחיפור על חיי הלילה: “הקהילה הסטודנטיאלית תשתקם והקהילה בשדרות בכלל, זה ייקח זמן אבל זה יחזור”

 בשיחה עם שניהם שמחתי לשמוע שלעסקים בשדרות יש קהילה, הם בתקשורת יומיומית גם מול העירייה וגם בין בעלי העסקים ובכך הם עוזרים ומסייעים אחד לשני. מול העירייה הם בשיח בנוגע לעובדים ושיקום העסקים. בשל המחסור בעובדים ועזיבת האנשים, העסקים בשיתוף העירייה אפילו חושבים על מענק עבודה שהעירייה תציע לסטודנטים או תושבים שיגיעו לעבוד ולהחיות את העסקים.

לעדכונים על הפאבים

סגור לתגובות.