ניר כהן, מלגאי שנה ג' בתוכנית "שגרירי רוטשילד", בהרצאה על תא "שכר הוגן" שהקים. צילום: שי בשקין

“מה הניסיון המקצועי שלך?” השאלה המאתגרת שכל בוגר תואר מכיר – והמלגה ששואפת לתת לה מענה

רבים מבוגרי תואר ראשון חווים את הרגע הזה: יושבים מתוחים ומחויכים בראיון קבלה לעבודה עם התואר הטרי ביד - תוצר של שלוש שנות למידה מאומצת - ואז, בדיוק כשנדמה שהדרך לעולם התעסוקה סלולה, נשמעת השאלה המוכרת: "מה הניסיון שלך?" מלגת "שגרירי רוטשילד" מאפשרת לרכוש ניסיון מקצועי משמעותי במהלך הלימודים ומסייעת לסטודנטים להגיע מוכנים יותר לרגע הזה

מאת תהילה צ’קול

בתחילת שנת הלימודים הנוכחית נפתחה במכללה שנת פעילות נוספת של מלגת “שגרירי רוטשילד” – תוכנית המשלבת מעורבות חברתית עם התנסויות מקצועיות. לאחר מיון קפדני, התקבלו לתוכנית 16 סטודנטים חדשים מתוך 130 נרשמים. הסטודנטים הנבחרים מתחייבים לשלוש שנים, כאשר בכל שנה הם מקבלים מלגה בגובה 20 אלף שקל. בשל המלחמה, השנה התקבלו סטודנטים גם בשנה השנייה ללימודיהם, כשנותרו להם רק שנתיים עד לסיום התואר.

המלגאים בתוכנית צוברים ניסיון מקצועי משמעותי במהלך הלימודים – הם מבצעים התמחויות מקצועיות של 8-4 שעות בשבוע בארגונים מובילים כמו משרדי ממשלה, רשויות מקומיות וארגונים בתחומי הכלכלה עם ליווי צמוד, וזאת בנוסף לזמן המוקדש לתכנים חברתיים פנימיים. “בכל שנה מתמיינים לתוכנית יותר ממאה סטודנטים, אבל בפועל יש רק כ-20 תקנים לכל מחזור”, מסביר אייל בן שלמה, מנהל התוכנית בספיר.

דולב יאסר, סטודנט למשפטים במכללה שמתמחה באגף לפיתוח כלכלי חברתי בחברה הבדואית בנגב: “ההתמחות לא רק מעשירה את הידע שלי, אלא גם מספקת לי הזדמנות לראות איך מדיניות ציבורית מתורגמת לעשייה בפועל”

“מה שמייחד את ההתמחויות בתוכנית זו האפשרות לבחור תחום שמעניין אותך, ללא הגבלה”, מסביר ניר כהן, סטודנט לקולנוע בשנה ד’ ומלגאי בתוכנית בשנה ג’. “גם אם אתה לומד עבודה סוציאלית ורוצה להתמחות בתחום העסקי – זה אפשרי”.

במסגרת ההתמחויות הקים ניר במכללה תא שכר הוגן שבו העביר הרצאות בנושא, שימש כדובר ועוזר למנכ”לית בארגון “נשים בדואיות למען עצמן” והשנה הוא מרכז את פעילות שנה ג’ במלגה. “ההתמחויות גם מעודדות יוזמה אישית”, הוא מוסיף. “יש מאגר התמחויות שהמלגה מציעה – אבל לדוגמה בשנה ב’ ביקשתי למצוא התמחות בעצמי ואישרו לי. וככה ממש במקרה במהלך החיפושים, הכרתי את אמאל, מנכ”לית ארגון “נשים בדואיות למען עצמן”. ממש התחברתי לערכי הארגון ונכנסתי להתמחות שם”.

ניר כהן בהרצאה על תא “שכר הוגן” שהקים. “ההתמחויות גם מעודדות יוזמה אישית”. צילום: שי בשקין

דולב יאסר, סטודנט שנה ב’ למשפטים, מתמחה במסגרת התוכנית באגף לפיתוח כלכלי חברתי בחברה הבדואית בנגב. במסגרת ההתמחות הוא פועל למעקב אחרי יישום החלטות ממשלה שמטרתן צמצום פערים בחברה הבדואית, ומתעמק בסוגיות חוקתיות וכלכליות כמו ייעוץ משפטי ובדיקת ניהול תקציבים. בקרוב הוא יתחיל במחקר על זכויות אנשים עם מוגבלויות בחברה הבדואית. “אני מאמין ששינויים גדולים מתחילים בצעדים קטנים”, הוא אומר. “ההתמחות הזו לא רק מעשירה את הידע שלי, אלא גם מספקת לי הזדמנות לראות איך מדיניות ציבורית מתורגמת לעשייה בפועל”.

דולב יאסר במהלך פעילות שהעביר במסגרת המלגה. “שינויים גדולים מתחילים בצעדים קטנים”. צילום: מאיה ניסנפלד

אביטל ריידר, סטודנטית לתקשורת במסלול רדיו בשנה ג’, מתמחה בארגון הנשים ProWoman, הפועל לקידום נשים לתעסוקה, קריירה והייטק. בהתמחותה היא חלק מצוות השיווק בארגון. “הצוות אחראי למנף את עמודי האינסטגרם, הלינקדאין והפייסבוק של הארגון. זה נותן לי כלים וזה עוזר לתחום שלי, אני מתעסקת במה שאני לומדת בתואר – כל העולם של הסושיאל, המדיה והעיצוב. הניסיון שהסטודנטים צוברים במהלך התוכנית והאתגרים שעומדים בפניהם מעשירים אותם וגם מסייעים להם לתמוך זה בזה. מעבר לכישורים המקצועיים, הארגון הוא גם מרחב של נטוורקינג מדהים. יש פה נשים מכל תחומי התעסוקה וממקומות שונים, כולן עוזרות ומקדמות אחת את השנייה”.

אייל בן שלמה, מנהל יחידת ספיר בתוכנית, על הליך הקבלה הקפדני: “הדבר הראשון שאני מחפש במועמד הוא הניצוץ בעיניים. מי שמגיע כבוי או רק מחפש מלגה בלי כוונה אמיתית להשקיע ולעשות שינוי – כנראה יתקשה להתאים”

לצד ההתמחויות המגוונות שמציעה מלגת “שגרירי רוטשילד”, יש גם סטודנטים שלא מצליחים לעבור את תהליך הקבלה הקפדני. “חיפשתי מלגה, ורוטשילד נשמעה כמו משהו שיכול לתת לי כלים משמעותיים”, מספרת נ’, סטודנטית במכללה שביקשה לא לכתוב את שמה. “הייתי במיונים, אבל נפלתי בשלבים האחרונים. המלגה נחשבת מאוד יוקרתית, ומאוד רציתי לעשות פרקטיקום ולהתפתח. אבל זה לא הסתדר”.

אייל בן שלמה, מנהל יחידת ספיר בתוכנית, מתאר את תהליך הקבלה: “לאור הביקוש הרב, התהליך כולל כמה שלבים – טופס מקוון, מרכז הערכה, ראיון אישי ויום אוריינטציה. אנחנו נדרשים לבחור את המתאימים ביותר”. בנימה אישית הוא מוסיף: “הדבר הראשון שאני מחפש במועמד הוא הניצוץ בעיניים. מי שמגיע כבוי או רק מחפש מלגה בלי כוונה אמיתית להשקיע ולעשות שינוי – כנראה יתקשה להתאים”.

לסיכום, תהליך הקבלה למלגת “שגרירי רוטשילד” משאיר לא מעט סטודנטים מחוץ למסלול – אך למי שמתקבלים הוא פותח דלתות להזדמנויות ייחודיות. עבור המלגאים, השאלה “מה הניסיון שלך?” הופכת ממכשול בדרך לקבלה לעבודה, להזדמנות להציג בגאווה דוגמאות ממשיות מעשייה מקצועית משמעותית.

הכותבת היא מלגאית בתוכנית ומבצעת התמחות במסגרת המלגה.

סגור לתגובות.