במקום לחכות לתלונה הבאה, במכללת ספיר בוחרים לשנות גישה. תא חדש, ביוזמת הסטודנט ומנכ״ל אגודת הסטודנטים תו אבוחצירא והמרצה יהודית מורג המתמחה בהתנהגות ארגונית וניהול משאבי אנוש, מבקש להרחיב את מושג הביטחון בקמפוס – לא רק מניעת הטרדות מיניות, אלא יצירת סביבה בטוחה יותר בכל היבט, דרך הסטודנטים עצמם. במסגרת היוזמה הוקם באפריל האחרון תא חדש שיפעל כפיילוט ראשון מסוגו, ובו סטודנטים יהפכו לחלק מרכזי ביצירת תחושת הביטחון בקמפוס.
"החלטנו לעשות מעין פרויקט אדווה (פרויקט שייצור גלי השפעה במעגלים חברתיים שונים). שהם יהיו נאמני קמפוס בטוח, ככה אנחנו קוראים לזה", מסבירה מורג. לדבריה, "קמפוס בטוח מכל הבחינות – זה יכול להיות ביטחון פיזי, זה יכול להיות בהקשר של ביטחון מילולי, ביטחון פסיכולוגי". כך שהיוזמה אינה מתמקדת רק בהטרדות מיניות, אלא מבקשת לגעת במגוון רחב של מצבים ותחושות שחווים הסטודנטים ביומיום.
הסטודנט תו אבוחצירא: "אם סטודנט עובר לצד מקום בקמפוס ומרגיש לא בטוח – גם פה אנחנו נכנסים לתמונה"
הסטודנטים שמשתתפים בתא הם נציגים מכל מחלקה והם יעברו הכשרה מקצועית הכוללת היכרות עם תחום ההטרדות המיניות לצד פיתוח מיומנויות תקשורת בין-אישית. אך תפקידם לא יהיה לטפל במקרים עצמם, אלא להוות כתובת ראשונית ונגישה עבור חבריהם. "הם לא מטפלים, אבל הם הדמויות המקשרות", מדגישה מורג, ומוסיפה כי "עצם זה שיש מישהו שמקשיב יכול לשנות את חוויית ההתמודדות של הסטודנט".
כדי להבין איך הרעיון הזה עובד בפועל, מספיק להסתכל על סיטואציות יומיומיות בקמפוס – כאלה שלא תמיד נכנסות להגדרה של "הטרדה", אבל כן משפיעות על תחושת הביטחון. אבוחצירא נותן דוגמה פשוטה: "אם סטודנט עובר לצד מקום בקמפוס ומרגיש לא בטוח אז גם פה אנחנו נכנסים לתמונה". לדבריו, תפקיד הנציגים הוא לזהות מצבים כאלה ולהציף אותם הלאה, בין אם מדובר בבעיה פיזית במרחב או בתחושת אי-נוחות של סטודנטים. הוא מסביר שעצם קיומה של דמות נגישה מתוך הקהילה משנה את אופן ההתמודדות עם מצבים כאלה – הסטודנטים לא צריכים לפנות מיד לגורם רשמי או להגיש תלונה, אלא יכולים לשתף מישהו שנמצא "בגובה העיניים", שמכיר את הסביבה ואת המציאות שלהם.
מורג מדגישה כי לרוב הבעיה אינה רק עצם המקרה, אלא היכולת לזהות אותו: "הרבה פעמים אנחנו צריכים את המשקפיים והנציגים או הסטודנטים עוזרים לנו להרכיב משקפיים וככה אנחנו יכולים לגלות בעיות שיש", היא אומרת, ומסבירה כי הסטודנטים עצמם יכולים להאיר נקודות שלא תמיד נראות לעין של גורמי הנהלה. כך, התא החדש לא רק נותן מענה למצבים קיימים, אלא פועל גם למניעה ולשיפור מתמיד של סביבת הקמפוס – דרך זיהוי מוקדם של בעיות, הצפתן וטיפול בהן לפני שהן הופכות למקרים מורכבים יותר.
המרצה יהודית מורג: "יש לנו סטודנטים מעבודה סוציאלית, משיווק. כל אחד ומה שהוא לומד, עם הכישרונות שלו"
מעבר להקשבה ולתיווך, התא החדש פועל גם כמרחב יוזם שבו הסטודנטים עצמם מובילים שינוי. במסגרת הפעילות, כל אחד מהמשתתפים מתבקש לפתח פרויקט שמטרתו להפוך את הקמפוס לבטוח יותר ולהנגיש מידע לסטודנטים. "כל סטודנט יחשוב על פרויקט – איך להפוך את הקמפוס שלנו יותר בטוח", מסבירה מורג, ומדגישה כי מדובר ביוזמות שמגיעות מהשטח ומתבססות על הצרכים האמיתיים של הסטודנטים. כך לצד ההכשרה, נולדות יוזמות מגוונות – החל מהנגשת מידע דרך תוכן ותקשורת, ועד רעיונות לשיפור תחושת הביטחון במרחבים כמו המעונות והאזורים הציבוריים בקמפוס. השילוב בין סטודנטים מתחומים שונים תורם גם הוא להרחבת ההשפעה: "יש לנו סטודנטים מעבודה סוציאלית, ויש לנו סטודנטים משיווק. כל אחד ומה שהוא לומד, עם הכישרונות שלו", מסבירה מורג. את התהליך הזה היא מתארת כאמור כ"פרויקט אדווה" – רעיון שמתפשט באופן טבעי בתוך הקהילה: "כמו אדווה בים. לנציגים ולנציגות יש חברים, ואנחנו עושים נטוורקינג, וזו המטרה שלנו".
סוגיית הדיווח
לצד הפוטנציאל של המודל החדש, עולות גם שאלות מורכבות – ובראשן סוגיית הדיווח לגורמים אחרים. האם סטודנטים שמקבלים פנייה מחויבים להעביר את המידע הלאה? במקרה הזה, מורג בוחרת לשים את האמון במרכז. "אני לא רוצה להעמיד אותם בסיטואציות שהם יהיו במלכוד", היא אומרת, ומסבירה כי אין חובה אוטומטית לדווח. עם זאת, היא מדגישה כי במקרים חריגים כן תישקל פנייה לגורמים רלוונטיים: "אם חס וחלילה יש סיטואציה מאוד קיצונית אז כן הייתי רוצה שישתפו ואז אני אחשוב איתם". היא מדגישה כי הבסיס לפעילות התא הוא יצירת מרחב בטוח לשיתוף – לפני כל צעד רשמי.
לצד הפעילות בשטח, התא החדש זוכה גם לגיבוי רחב מצד הנהלת המכללה, שמאפשר את קידום היוזמה והרחבתה. "יש לנו גיבוי מלא מההנהלה – הן מבחינת תקציבית, הן מבחינת זמן", אומרת מורג, ומדגישה כי התמיכה הארגונית היא חלק משמעותי ביכולת להוציא את הפרויקט לפועל. התמיכה הזו מאפשרת ליוזמה לא להישאר בגדר רעיון, אלא להתפתח לכדי תהליך רחב יותר שמבקש להשפיע על חיי הקמפוס. "אנחנו קהילה בספיר", אומרת מורג, ומוסיפה כי השאיפה היא להרחיב את ההשפעה גם מעבר: "שיהיה לזה אפקט דומינו, גם לקהילות אחרות". אבוחצירא מדגיש כי הפעילות אינה רק במהלך הסמסטרים, אלא ממשיכה גם בהמשך השנה ואף מעבר לכך ומוסיף כי היוזמות מתוכננות להימשך לאורך כל השנה והקיץ.
כך, בין הקשבה, יוזמות סטודנטיאליות וגיבוי מוסדי, התא החדש מבקש לייצר שינוי שמתחיל מבפנים – מתוך הקהילה עצמה. "אתם הצעירים תהיו הקטרים הבאים של מדינת ישראל", אומרת מורג, ומיד מחדדת את היעד: "לא קמפוס בטוח, אלא קמפוס עוד יותר בטוח".
