אנטולי טוליק במכללה | צילום: מאיה בר

המנקה שהציג תערוכה במכללת ספיר

במהלך אירועי "יום קהילה וסטודנט" שנערכו במכללת ספיר הוצגו בכיכר המרכזית ציוריו של אמן מפתיע: אנטולי טוליק, עובד בצוות הניקיון במכללה. הצייר שעלה לישראל לפני 28 שנה לא מפסיק ליצור: "הציור הוא המנוחה שלי, כשסטודנטים קונים את התמונות שלי אני מרגיש שהם מבינים אותי"

סטודנטים רבים חלפו על פני הציורים היפהפיים שהוצגו לפני פסח בכיכר המרכזית של מכללת ספיר, במסגרת אירועי "יום קהילה וסטודנט". ספק אם הם ידעו כי לאמן שיצר את הציורים הללו יש רקע מפתיע: אנטולי טוליק (62) הוא אחד מעובדי צוות הניקיון של המכללה. טוליק, שעלה לארץ מאזור הקווקז שברוסיה ב-1994, החל את דרכו בתחום האמנות כבר בגיל 14, כשלמד ציור באופן מקצועי בעיר קרסנודאר. "אני מצייר כמעט כל החיים", הוא מספר, "תמיד רציתי לדעת יותר ולהשתפר". אחרי שעלה לארץ, התמקם עם אשתו בשדרות ושם גידלו את שלושת ילדיהם. "כאן בישראל יש לי השראה", אומר טוליק ומעיד שלא עובר יום אחד שבו הוא לא מצייר. אשתו, נדיה, מאשרת: "אנטולי לא נח. אחרי העבודה הוא מגיע הביתה, אוכל ארוחת צהריים וישר מתחיל לצייר". למשמע דבריה הוא מחייך ומסביר, "הציור הוא המנוחה שלי".

"את כל הציורים מהתערוכה יצרתי כאן בישראל". תמונותיו של טוליק | צילום: חלא אבו ג'עפר

לפני כשש שנים הציג טוליק את יצירותיו במכללה בפעם הראשונה. "היה לי אז אחראי משמרת שגילה שאני מצייר", הוא נזכר. "הוא יזם את התערוכה". כעת, אחרי שהציג את ציוריו בפעם השנייה לסטודנטים, הוא כבר חולם על ההזדמנות הבאה: "אני רוצה להציג שוב, שהציורים שלי יראו אנשים. אני לא רוצה לצייר למגירה". על הקירות בביתו תלויים עשרות ציורים מרהיבים זה לצד זה. "המלצתי לו להתחיל למכור אותם, לא נשאר לנו מקום בבית, בקרוב נתחיל לתלות ציורים על התקרה", אומרת נדיה וצוחקת. "התחלתי למכור חלק", הוא משלים את דבריה ומוסיף: "אני משתדל למכור במחיר שיהיה נוח לסטודנטים. כשהם קונים אני מרגיש שיש חיבור, שהם מבינים אותי".

אנטולי טוליק מציג חלק מציוריו בצעירותו | צילום: באדיבות המרואיין

מה אתה אוהב לצייר במיוחד?

"אני מתחבר לטבע. אין לי ציור אחד מועדף, אבל אני אוהב לצייר הרים ויערות".

בין הציורים שהצגת במכללה, בלטו באמת הנופים הכפריים והמושלגים.

"נכון, אבל אני אוהב את כל הציורים שלי. בכל תערוכה אני מציג ציורים אחרים כדי לא להזניח אף אחד". נוסף על הסגנון הרגיל ועל העבודה עם הקנבס, טוליק מתנסה בסגנונות נוספים. "לפני כמה שנים הזמינו אותו לצייר על קירות", מספרת נדיה. "הוא צייר את הרי הקווקז, הנוף שגדלנו בו". ובכל זאת, אף על פי שלא נולד כאן, טוליק מדגיש כי הוא מרגיש חיבור עמוק למדינה: "את כל הציורים מהתערוכה יצרתי כאן בישראל".

סגור לתגובות.