מוטי בעסק יחד עם לקוחות. צילום: מוטי כהן

הקרב על העסק: היוזמה שמחזירה את הלקוחות למילואימניקים

אחרי מאות ימי מילואים, בעלי עסקים קטנים נאלצו להתמודד עם מציאות חדשה: לא רק לחזור מהלחימה, אלא גם לשקם את המקום שבנו במשך שנים. אתר "פק"ל נופש", יוזמה של מילואימניקים, מבקש לחבר בין הציבור לבין אותם עסקים, דרך בחירה פשוטה - להזמין חופשה, פעילות או בילוי אצל מי ששירתו במילואים. "החלום שלי הוא שכל אדם שנמצא בתוך המיזם יצליח לקבל הכנסות שיתנו לו כמה חודשים קדימה לנשום"

כשבעלי עסקים נקראו למילואים אחרי השבעה באוקטובר, רבים מהם השאירו מאחור לא רק בית ומשפחה, אלא גם עסק שלם שנשען על הנוכחות שלהם. בזמן שהם היו בחזית, העסק נאלץ להתמודד עם ירידה בהכנסות, מחסור בכוח אדם וחוסר ודאות לגבי העתיד. עבור חלקם, החזרה מהמילואים לא הייתה רק חזרה לשגרה – אלא ניסיון להבין איך מתחילים מחדש.

אדיר אמסלם, בן 35 מאשדוד, מכיר את המציאות הזו מקרוב. לפני המלחמה הוא בנה את דרכו בעולם התיירות והקים את רשת ההוסטלים "יאללה הוסטלס", אחרי שכבר הקים את "סינמה הוסטל" בירושלים. רגע לפני שהרשת הייתה אמורה לצאת לדרך, הגיעה המלחמה, ואדיר נקרא לשירות מילואים של חצי שנה בחטיבת כפיר. "בזמן הזה כל התיירות נעצרה והעסקים היו די שוממים", הוא מספר. כשהוא חזר, הוא הבין שהוא לא היחיד שנמצא במצב הזה – בעלי עסקים רבים שנקראו למילואים נשארו להתמודד לבד עם ההשלכות הכלכליות.

אדיר אמסלם: "הבנו שעם ישראל רוצה לתמוך במילואימניקים, ואז אמרנו, בואו ניצור מקום שמרכז את כל העסקים האלה. כשמישהו מזמין אצלך, אתה מרגיש שעם ישראל איתך ונותן לך רוח גבית"

מתוך המקום הזה נולד "פק"ל נופש" – פלטפורמה שמרכזת עסקים של מילואימניקים ונשות מילואימניקים בתחומי התיירות, הפנאי והבילוי. הרעיון הוא לא לבקש תרומות, אלא ליצור דרך שבה הציבור יכול לתמוך בעסקים דרך צריכה רגילה: להזמין לילה בצימר, פעילות משפחתית, ארוחה או חוויה אחרת, ולדעת שהכסף מגיע לאדם שנאלץ לעזוב את העסק שלו כדי לשרת.

"היו עסקים של מילואימניקים שניסו לגייס תרומות, והיו אנשים שפשוט קרסו וסגרו את העסק", מספר אדיר. "הבנו שעם ישראל רוצה לתמוך במילואימניקים, ואז אמרנו, בואו ניצור מקום שמרכז את כל העסקים האלה". לדבריו, המטרה היא לא רק לספק הכנסה, אלא גם להחזיר לבעלי העסקים את התחושה שהם לא לבד. "מעבר לכסף שנכנס, יש פה משהו אחר. כשמישהו מזמין אצלך, אתה מרגיש שעם ישראל איתך ונותן לך רוח גבית".

צילום מסך מדף הבית של האתר "פק"ל נופש"

אחד מבעלי העסקים שמשתתפים ביוזמה הוא יהודה קרסנטי מכפר מימון שבמועצה האזורית שדות נגב שבעוטף, שמפעיל עסק לאטרקציות הכולל פיינטבול, ווטר-טאג ופעילויות לקבוצות. העסק שלו נבנה לאורך השנים מתוך רצון ליצור חוויות באזור שבו גדל, אבל המלחמה עצרה כמעט לחלוטין את הפעילות. "בהתחלה זה ממש ירד, לא הייתה פעילות בכלל", הוא מספר. "גם כי הייתה מלחמה וגם כי אני הייתי במילואים, ולא היה מי שיפעיל את המקום".

יהודה ביצע יותר מ-400 ימי מילואים מאז תחילת המלחמה, ובמקביל ניסה לשמור על העסק בחיים. הוא מספר שהקושי לא היה רק כלכלי, אלא גם ההתמודדות עם הבירוקרטיה והניסיון לנהל עסק בזמן שהוא נמצא רוב הזמן בשירות. "הייתי צריך לרדוף אחרי כל דבר. כשאתה חוזר ממילואים, אתה לא תמיד מסוגל להתעסק עם כל הדברים האלה". למרות זאת, הוא בחר להמשיך ולא לוותר על העסק שבנה. לדבריו, התמיכה שהגיעה מהציבור הייתה משמעותית במיוחד: "מצד אחד אתה מרגיש את הקושי מול המערכות, אבל מצד שני מהחברה אני מקבל חיבוק".

יהודה קרסנטי, בעל עסק מהעוטף שעשה מאות ימי מילואים: "מצד אחד אתה מרגיש את הקושי מול המערכות, אבל מצד שני מהחברה אני מקבל חיבוק"

הפגיעה בעסקים לא נעצרה רק אצל מי שנקראו בעצמם למילואים. פק"ל נופש כולל גם עסקים של נשות מילואימניקים, מתוך ההבנה שגם הן חלק מהמערכה – הן שנשארו להחזיק את הבית, המשפחה ולעיתים גם את העסק בזמן שבני זוגן היו בשירות. אחת מהן היא לימור סטולר מקיבוץ יד מרדכי, אשת מילואימניק ובעלת המיזם "ביכורים".

לאחר שפונתה מביתה למשך כשמונה חודשים בעקבות שבעה באוקטובר, לימור החליטה לשנות כיוון מקצועי. לפני המלחמה היא ובעלה ניהלו עסק בתחום הרכב, אך בתקופה שבה התנדבה בחמ"ל של חיילים היא מצאה מחדש תחושת משמעות והחליטה לקחת את הנתינה צעד קדימה. כך נולד "ביכורים" – מיזם חברתי עסקי שמאגד מארזים ממוצרים של עסקים ויצרנים מהעוטף, מקו העימות בצפון, ממילואימניקים ומשפחות שכולות.

לימור עם מארזי שי. "מי שקונה את המארזים נכנס למעגל של נתינה – של נותן וגם מקבל"

לדבריה, מעבר למוצרים עצמם, כל מארז מביא אתו סיפור של אדם או עסק שנמצא בתהליך של שיקום. המארזים משלבים מוצרי בוטיק כמו דבש מהמכוורת המשפחתית שלה, יינות, שמן זית ומוצרים נוספים, כאשר המטרה היא ליצור מעגל של תמיכה הדדית. "מי שקונה את המארזים האלה תומך גם בעסקים שמייצרים אותם וגם בנו כעסק", היא אומרת. "הוא נכנס למעגל של נתינה – של נותן וגם מקבל".

"נתת מעצמך, אנחנו רוצים לעזור"

גם מוטי כהן, בעלים של "הפסאז'", מסעדת המבורגרים בשדרות, מצא את עצמו חוזר מהחזית אל עסק שנפגע. העסק שלו, שפועל כבר 12 שנים, נסגר למשך חמישה חודשים לאחר תחילת המלחמה בזמן שהוא יצא למילואים. "הפן הכלכלי הוא מאוד חלק מהאירוע", הוא מספר. "לקחתי הלוואות כדי שהעסק יוכל להמשיך לנשום ולא להיכנס לבור כלכלי".

כשהוא חזר לעבוד, הוא לא ידע אם הלקוחות יחזרו, אבל מהר מאוד גילה שהקהילה סביבו בוחרת לתמוך בו. לדבריו, ההגעה של לקוחות לעסק בגלל השירות שלו במילואים מרגישה אחרת. עבורו, ועבור בעלי עסקים נוספים, התמיכה הזו היא חלק מתהליך השיקום.

מוטי בעסק יחד עם לקוחות. צילום: מוטי כהן

עבור אדיר, זו בדיוק המטרה של פק"ל נופש – ליצור חיבור ארוך טווח בין הציבור לבין העסקים האלה. "החלום שלי הוא שכל אדם שנמצא בתוך המיזם יצליח לקבל הכנסות שיתנו לו כמה חודשים קדימה לנשום", הוא אומר. "שהוא יוכל להתאפס, לעמוד שוב על הרגליים ולהרגיש שהוא לא מתמודד עם הכול לבד".

בסופו של דבר, היוזמה מציעה דרך פשוטה להפוך תמיכה למעשה יומיומי: במקום לבחור באופן אקראי איפה לבלות או לנפוש, לבחור בעסק של מילואימניק. עבור בעלי העסקים, זו לא רק הזמנה נוספת ביומן – זו תחושה שיש מי שרואה אותם גם אחרי שהם חזרו הביתה.

סגור לתגובות.