השבוע, כמו רבים אחרים במכללה, קראתי את הפוסט בפייסבוק של דובר אגודת הסטודנטים, אביעד מוסרי, שבו הוא כתב, בין היתר: “מערכת ספירלה אינם מבצעים את עבודתם מקצועית ונאמנה”. ברצוני להגיב על הדברים.
אפתח ואומר כי לכבוד הוא לי לקחת חלק במערכת ‘ספירלה’ המשמשת בעבורי כר פורה לעשייה עיתונאית משמעותית. חברי המערכת פועלים בצורה מקצועית, הגונה וישרה. מטרתי, כיתר החברים במערכת, היא לבצע עבודה עיתונאית ברמה הגבוהה ביותר. אנו מוקפים בסגל מרצים מן השורה הראשונה, שמעניקים לנו כלים פרקטיים בעבודתנו כעיתונאים בהווה ובעתיד. לאורך הסמסטר, קוראי ‘ספירלה’ נחשפו לכתבות שנעשו בצורה מקצועית על ידי הסטודנטים במערכת, אולי מהסיבה הזו הכתבה שלי על ספר התניא גררה תגובה כל כך זועמת מצד אביעד מוסרי, דובר אגודת הסטודנטים. אם כן, אנצל את הבמה להודות לו על שהרחיב את קהל קוראינו.
בעניין הכתבה. אגודת הסטודנטים אחראית לדאוג לצרכי הסטודנטים. ככזו, עליה לבצע כל העת בדק בית ולהיות ערוכה ומוכנה לכל ביקורת, תהא אשר תהא. בתור סטודנטית המשלמת כל שנה לאגודה, כמו רבים מן הסטודנטים במכללה, אני מתעניינת בשאלה לאן מנותב הכסף ויותר מזאת – זו זכותנו כסטודנטים לדעת היכן מושקע כספנו. במקום להתהדר במונחים הדנים במקצועיותנו ובזילות ‘ספירלה’ כמערכת עיתונאית, עדיף היה אם הדובר היה מנמק את בחירתה של האגודה להשקיע באירוע שכזה. אני חושבת שמן הראוי שהדובר היה מתייחס לעובדות שמוצגות בכתבה – במקום שינזוף ב’מערכת ספירלה’ ובי וינסה לגמד את עבודתנו העיתונאית.
‘מה בין מכללת ספיר לספר התניא המזוהה עם חסידות חב”ד?’ – זו הייתה השאלה שאיתה יצאתי לדרך, טרם כתיבת הכתבה. במסגרת הראיונות שערכתי גיליתי נתונים חשובים שהסבו את הכתבה למתכונתה הסופית. הדבר העיקרי שממנו לא יכולתי להתעלם הוא ההוצאה הכספית הגבוהה שהושקעה באירוע, שאותו יזם הרב יאיר רוזנטל.
“הופעה זו מוערכת בעשרות אלפי שקלים ותרומתנו היא כקליפת השום לטובת האירוע” – כותב הדובר של האגודה בפוסט בפייסבוק. האירוע עלה 8,000 שקל והאגודה שילמה 4,500 שקל – לא משנה איך תסתכלו על זה, קליפת השום זה לא.
עוד הוא כתב בפייסבוק: “מעולם ולו פעם אחת, לא נאמר כי האגודה מואשמת ב’גניבת כספי הסטודנטים’ למטרת כתיבת הספר”. בראש ובראשונה, השורש ג.נ.ב לא הוזכר בשום צורה בכתבה. הכתבה רק מעלה תהיות, שאלות ומחשבות של סטודנטים מן השורה לגבי הכסף שהם משלמים לאגודה. שנית, ספר התניא נכתב לפני כ-200 שנה על ידי הרב שניאור זלמן מייסד חב”ד, כך שהאגודה לא יכולה להיות מואשמת בכתיבתו.
אם באתיקה עסקינן – עוד במעמד השיחה, שבה ביררתי כמה כסף השקיעה האגודה באירוע, הצעתי לדובר אגודת הסטודנטים להגיב בכתב ובצורה רשמית בכתבה עצמה, כמו שדוברים אמורים לעשות – אך הוא סרב. במקום זאת, הוא בחר לעשות זאת בפוסט בפייסבוק. בנוסף, בשיחותיי איתו הבהרתי לו מפורשות שאני עושה כתבה על הדפסת הספר. אגב, מדובר באירוע אחד ומשותף – הדפסת הספר וההופעה. בפעם האחרונה שבדקתי, דובר אמור להיות מעורה בכל הנעשה באגודה, כך שתפקידו להיות ערוך ומזומן להשיב לשאלות העולות. בייחוד כשמדובר בפעילויות שהאגודה משקיעה בהן את כספי הסטודנטים.
להבנתי, דובר האגודה משלח את חיציו לכל כיוון בתקווה שיפגע במשהו. בעיניי, עליו להתמודד עם פרסום הנתונים, גם אם הם מטרידים, בכבוד – ולהסביר לכל הסטודנטים במכללה מהי לדעתו חשיבותו ומה מקומו של אירוע הדפסת ספר התניא במכללת ספיר, ולמה להבנתו זה נכון שכסף של סטודנטים מממן חלק מאירוע כזה. לצערי, “פסיפס הסטודנטים”, כפי שכתב דובר האגודה בפוסט, אינו מהווה תשובה שמניחה את הדעת.
אני מזמינה את כל הסטודנטים במכללה שטרם עשו זאת, לקרוא את הכתבה – ולשפוט בעצמם. נקסט.
בתמונה בראש הכתבה – מערכת ספירלה. צילום: יהודית קלר
