עידן רייכל ברגיו קול הנגב. צילום: מושיקו חורש

“להיות חשוף זו יכולת שקסמה לי הרבה שנים”

לראשונה בקריירה, הוציא עידן רייכל אלבום סולו ללא ‘הפרויקט’ שמלווה אותו כבר מעל 13 שנה. “זו דרך חדשה שנעשית במקביל לפרויקט שעדיין חי ובועט”, הוא מסביר בראיון מיוחד שישודר מחר (ג’) ברדיו קול הנגב (פרטים מלאים למטה). האלבום החדש שנקרא ‘היד החמה’ מגולל את הפרק החדש בחייו – ההורות. את האלבום הקליט רייכל בבית הוריו בכפר סבא, בדיוק כמו בתחילת הקריירה, אז הקים אולפן הקלטות במרתף ושם עבד על אלבומיו הראשונים. “יש פרספקטיבה מאוד מיוחדת לחזור בתור אבא לשכונה שבה גדלתי”, הוא מספר בראיון.

אחד הפרטים המסקרנים באלבום, מגלה רייכל, הוא הסיפור מאחורי השם: ‘היד החמה’ – “הסיפור התחיל מציירת שחיה בבדידות, והיא ביקשה מזוג חברים שאני מכיר לבוא לבקר אותה. כשהם נכנסו בדלת היא מיד אמרה ‘או היד החמה’. זה סממן ראשון לחום, כשאתה יודע שאתה לא לבד”.

“כדאי למצוא רגע בזמן לעצור, להגיד שהגענו”

באלבום החדש, עידן רייכל חשוף לגמרי בפעם הראשונה. “להיות חשוף זו יכולת שקסמה לי הרבה שנים ורק עכשיו הרגשתי שאני מוכן אליה. עכשיו זה בשל”, הוא מסביר. לדבריו, “דווקא המינימליות של לצאת למונולוג של שעה וחצי זה יכולת שהרבה יותר קשה”. ב’יד החמה’ מנסה רייכל לעצור את שעון הזמן של החיים ולהחזיק את הרגע הבודד: “תמיד יש תחושה של רצון להיאחז במשהו. בכל נפלאות היום והמרוץ של החיים, קשה למצוא רגעים לעצור להגיד שהגענו. הכל היום על ענן. אז כדאי למצוא רגע בזמן להגיד שהגענו. זה יכול להיות כל רגע, כמו להסתכל על הילדה שנרדמה”.

את האלבום פותחת נעימת פסנתר תחת השם ‘לחכות’. בכך, טוען רייכל, הוא פותח דלת לתוך העולם הפנימי של העשייה שלו: “חשבתי שזה קטע מאוד מזמין לעולם הפנימי, לחדר איפה שהכל קורה, בבית או באולפן”. האינטימיות שאותה מבקש רייכל להביא מסבירה את ההבדל בין ‘היד החמה’ לבין אלבומים קודמים עם הפרויקט שהיו כרוכים בהפקות גדולות. באלבום זה בולטת המינימליסטיות ורייכל שמח שזה הרושם שמתקבל. “השינוי הזה, 180 מעלות, הוא ההזמנה של הקהל לשמוע זמר שאוהבים באופן מינימלי עם פסנתר או גיטרה”.

עידן רייכל ברדיו קול הנגב (צילום: מושיקו חורש)
עידן רייכל ברדיו קול הנגב. צילום: מושיקו חורש

בניגוד לאלבומים עם הפרויקט, ב’יד החמה’ רייכל הוא זה ששר את כל השירים, למעט שיר אחד – ‘געגוע’ – שאותו מבצעת הזמרת דנה צלח. בהתחלה היה אמור רייכל לבצע גם את השיר הזה, אך משהו שהוא זיהה לדבריו אצל צלח גרם לו לתת לה את השיר: “דנה הגיעה למטרה אחרת באולפן, אבל הרגשתי ממנה געגוע רציני לדברים שהיא מחפשת וזה התאים לסיפור של השיר”.

“אם למות – אז ליד בכי תינוקות”

אחד השירים המעניינים באלבום הוא ‘אי בודד’, שמדבר על מחזוריות החיים, כשאנשים מתים ונולדים חיים חדשים ובו השורה הקוסמית: “אם למות – אז ליד בכי תינוקות”. הסיפור מאחורי השיר התרחש בבית החולים איכילוב בתל אביב, בנובמבר 2013, עת נולדה בתו הבכורה פליפה. באותם הרגעים נכנס בשערי בית החולים אמבולנס שבו היה הזמר אריק איינשטיין ז”ל ברגעיו האחרונים. “חשבתי שבמקום הזה נולדים ומתים אנשים, אז זה אי בודד כזה”, מסביר רייכל.

את חייו חולק רייכל עם זוגתו האוסטרית, דמאריס דויבל, וכדי לצנן את האווירה הדרמטית מדיבורים על חיים ומוות, הוא מספר על רגע משעשע מבית החולים. “באוסטריה, כשנולדים, האמא מקבלת חבילה מאוד גדולה של בגדים וכל מה שצריך חוץ מחיתולים. כשנולדה פליפה, הפרופסור ברבש (גבי ברבש, מנהל בית החולים דאז – פ”א) נכנס. היא שאלה אותו אם מקבלים משהו. הוא אמר לה ‘את יכולה לקחת מסכת אב”כ’ – ברוכים הבאים למזרח התיכון”.

בחודש מאי האחרון נולדה בתו השנייה ולמרות עומס ההופעות מסביב לעולם, חשובה לו האיכות על פני כמות הזמן עם הבנות. “אפשר להיות מג”ד שחוזר פעם בשבועיים הביתה ולהיות האבא הכי טוב בעולם. כשאני נמצא, אני נמצא באופן מלא”.

“לביקורת אין רלוונטיות כלפיי”

הביקורות על האלבום החדש היו צוננות. אך לטענת רייכל, הן לא רלוונטיות כלפיו, מאחר והוא מעורב בכל תהליך היצירה ולכן הוא מודע להכל: “אם זמר שר שירים של מישהו אחר, יכול להיות שיפספס פרטים בדרך. ידי בכל, מתהליך הכתיבה, ההקלטה, ההפקה. לכן הביקורת עצמה לא יכולה לחדש לי. אין אורך נשימה שאני לא מודע אליו”.

כדוגמה, רייכל מספר על ביקורת שנכתבה על האלבום ‘בין קירות ביתי’: “מבקר שהוא מאוד נחשב אמר שזה אלבום שלא היה צריך לצאת. זה אלבום שיצאו ממנו דברים חשובים. זה טיפה לא רציני להגיד דבר כזה. זה להטיל ספק באמינות שלי. אם הוצאתי משהו שהיה צריך להיגנז – אתה מטיל בי ספק כאדם. אתה יכול להגיד שמשהו לא דיבר אלייך”. על ‘היד החמה’ יש שכתבו שזה אלבום סתמי, שנע סביב סינדרום ההורה הטרי. “אין לי מה להגיד על זה”, אומר רייכל, “זה כמו להגיד שהחיים שלי סתמיים”.

DSC_8535
“ביקורת לא יכולה לחדש לי”. רייכל. צילום: מושיקו חורש

“שגריר תרבותי”

ההופעות שלו ברחבי העולם שמות את רייכל לא פעם בתפקיד של שגריר לישראל. הוא מעדיף לקרוא לזה “שגריר תרבותי”. לדבריו, “אם אנשים מרגישים בהופעה שהם שמעו את פס הקול הישראלי, או אם יש פתח לדבר מול בי.די.אס, אז זה כבוד גדול”. לדעתו, המלחמה בחרמות צריכה לבוא מימין ומשמאל. את דעותיו הפוליטיות הוא שומר לעצמו, “כי עיקר העשייה של הפרויקט זה החיבור – מצד אחד יכולים להופיע אנשים מהתנחלויות ומצד שני מירה עוואד ואנשים מרמאללה”.

המשדר עם עידן רייכל ברדיו קול הנגב (106.4 FM) הכולל ביצועים מיוחדים באולפן, ישודר ביום שלישי (26.1) בשעה 17:00. יהיה ניתן להאזין לשידור גם – בלחיצה כאן

צילום תמונה בראש הכתבה: מושיקו חורש, רדיו קול הנגב

סגור לתגובות.