טל פרידמן ודב נבון. צילום: אוהד רומנו, מתוך עמוד הפייסבוק הרשמי של "הכל אבוד"

הטוב והרע על: “הכל אבוד” עם טל פרידמן

הטוב (פלג אלוני) 

בואו נתחיל מכך שלא הכל אבוד. כלומר, יש עוד מקום לשיפור, אבל בגדול “הכל אבוד” – התוכנית החדשה בכיכובו של טל פרידמן – מביאה שינוי מרענן למסך ומסמנת מגמת התעוררות נעימה בלוח השידורים, שמתנער לאיטו מאבק הריאליטי שאפף שנים רבות גם את ערוץ 10. כעת יש אלטרנטיבה אמיתית. והאלטרנטיבה הזו היא לא חדשות, אלא בדיוק תוכניות מהסוג הזה שנותנות עוד ממד בין אקטואליה לבין ריאליטי – משהו שהיה חסר מאוד בפריים טיים הישראלי בעשור האחרון.

כמו במקרה של גורי אלפי ותוכניתו החדשה, גם כאן ילינו המבקרים ויגידו שטל פרידמן לא מחזיק תוכנית לבד ושהוא חייב לגלם דמות כדי להצחיק. אך דווקא הפער הזה בין מנחה מעונב לבין דמותו הלא צפויה של פרידמן, הוא מה שיוצר את הייחוד של התוכנית. מה גם שלא יהיה הוגן לשפוט לאחר תוכנית הפתיחה בלבד. כמו במקרה של גורי אלפי, גם כאן כדאי לחכות למערכה השנייה, שבה צפוי פרידמן להיות משוחרר יותר ולא להסתתר מאחורי המבוכה.

הפתיחה של “הכל אבוד” הייתה חלק מאותה מבוכה. המונולוג של פרידמן היה מעט קשה לעיכול ומאוד ביזארי. בדיחות הקרש (“פלאטו שרון חגג 86, אבל הוא כל כך עשיר אז קנה את גיל 13”) היו מעט תמוהות ונראה שהמוזיקה והריקוד של פרידמן עם דב נבון הסתירו משהו שעוד ישתחרר בתוכניות הבאות, אז אפשר לסלוח לפי שעה.

טל פרידמן, האיש בעל אלף הפרצופים, מצדיק תוכנית משלו. כקומיקאי ממעלה ראשונה ועם האהבה שלו לדמויות נשיות, הוא מניח לא מעט פוטנציאל לתוכנית הזו – שחלקו מומש כבר בפתיחה. דמותה של גורו התזונה מיכל צפיר הייתה מתבקשת ומצחיקה. המערכון עם אושיית הרשת המבוגרת היה מעט פחות מוצלח, אך דמות אימה של סתיו שפיר היתה כתובה מעולה וכיפרה על כך. גם הראיון עם חברת הכנסת עצמה היה המוצלח מבין הראיונות האחרים וחשף פרטים חדשים שלא היו ידועים לכל. זאת לעומת הראיונות עם דב נבון ומוני מושונוב, שעסקו בעיקר בתאי שירותים ובפטמות של דב נבון.

אז התוכנית אולי מעט הזויה ולא מבושלת מספיק, אך יש לה פוטנציאל גדול ושווה לתת לה צ’אנס בהמשך הדרך. זאת בתקווה שהקטעים יתחברו באופן יותר טבעי ושפרידמן ישתחרר מהמבוכה שבה הוא שרוי ויגלה שזה לא כל כך נורא להוביל תוכנית משלו. זה אפילו אמור לתת ביטחון וטפיחה על האגו, שכל כך מגיעה לו.

הרע (חן שטרן) 

אני יודע מה אתם חושבים – לא שופטים ארוחה שלמה על פי המרק. גם אם לא חשבתם כך, את מה שקיבלנו כמנת פתיחה מהתוכנית “הכל אבוד”, אפשר להקביל בקלות לחמוצים שמקבלים במסעדות, לפני הדבר האמיתי. חששתי שלא אשבע, חששתי שטל פרידמן לא יצליח למנף את הכישרון המתוק שלו. לא רק שלא נשארתי רעב, האמת שקצת שבעתי מכל המאמצים. של טל, של הכותבים ושל האורחים.

לא ניפול לקלישאה המתבקשת ונכריז שהכל אבוד. לא ולא. חברים, לא הכל אבוד, אפשר עוד להוריד את התוכנית מהמסך, ולהחזיר אותה כשהיא מוכנה והכל יהיה באמת בסדר. מה שהצופים מקבלים כרגע היא תוכנית אירוח עם מנחה כה נמרץ שצריכים לצאת להפסקת פרסומות כדי שישטוף את הזיעה. בתוכנית הראשונה והיחידה ששודרה עד כה, נראה טל פרידמן מתאמץ בצורה שאנחנו כבר לא רגילים לראות בטלוויזיה, וזה אפילו מעט מפריע להתרכז באורחים הנפלאים. במקום להתחבר לסיפורים הנחמדים של מוני מושונוב, הבעיות החשובות של דב נבון בחברה הישראלית (“המכונה באוטובוס לא מחזירה עודף!”) ובחברת הכנסת סתיו שפיר, יש את ההרגשה החזקה הזאת שהכל מתוסרט ומתוכנן מראש, כולל הצחוקים המוקלטים שנוטלים כל חלקה אחרונה של אותנטיות מהתוכנית. חברים, אם לא מצחיק – לא מצחיק.

הרגעים שבהם עוברים לחיקויים של פרידמן הם מהירים ומבלי ששמנו לב, אנחנו שוב צופים בפרידמן מגלם אישה. נהדר, מצחיק ומרגש – אבל רבאק, עוד פעם? גם אם אתלה קנבס עם תמונתה של לובה על הקיר או אעשה לייק על מערכון של בנט, פרידמן צריך להעז יותר ולהפסיק ללכת על בטוח, כמו שעשה עם החיקוי של מיכל צפיר. מה שהיה בטוח ב”ארץ נהדרת”, לא בטוח בתוכנית אירוח בערוץ 10. ומה קורה עם המונולוג בהתחלה? דווקא הקונספט שפרידמן מתחיל כל משפט במילים “הכל אבוד” מזמין מאוד את הציניקנים שבינינו לצפות בתוכנית ונותן תקווה לצופים האדוקים של ‘גב האומה’ שהנה, מתבשל פה משהו טוב. אך כמו שהדברים נראים כרגע, רק אם יוסיף אדם או שניים באופן קבוע, פרידמן יקבל חיזוק אחורי וצדדי שלא ישאיר אותו לבד, כמו שנשאר מספר פעמים במהלך התוכנית הראשונה. או כמו שחכמים היו אומרים: “לא טוב היות הטל לבדו”.

אני חוזר לחיקוי המדויק ביותר של פרידמן. בהנחה שלובה מחכה לנו בקופה, בואו ננסה לנהל רשימת מכולת ונראה אילו מוצרים הספקנו לקנות ואילו לא. קנינו את החיוך של טל פרידמן, קנינו את התפאורה המושקעת (יחסית) וקנינו את קטעי החיקויים שדרוש להם שיפור. לא קנינו כתיבת מונולוגים בינונית, לא קנינו צחוקים מוקלטים, לא קנינו מעברים מאולצים לקטעי חיקויים הקשורים באורחים (פרידמן לשפיר: “גבירותיי ורבותיי, תגידו שלום לאמא שלך”) ובעיקר לא התכוונו לקנות טרחנות. טל, גם אנחנו יודעים מי אתה וגם אתה יודע מי אתה, בוא תעזור לנו ולך להכין תוכנית שתכבד את הפוטנציאל הענק שלך ותבשל לנו משהו טעים. אני כבר עומד בתור.

“הכל אבוד”, שני, 21:00, ערוץ 10

בתמונה – טל פרידמן ודב נבון באולפן “הכל אבוד”. מתוך עמוד הפייסבוק הרשמי של טל פרידמן. צילום: אוהד רומנו

סגור לתגובות.