מדבקת 'מקום שמור לנכה' בכיתה במכללה. צילום: שיר רייטר

נופלים בין הכיסאות

השבוע, בימים שני ושלישי, מצויין במכללה שבוע נגישות וספורט, עם דוכנים, משחקים, מופעים – ולסיום הרצאה של השחיינית הישראלית והאלופה הפראלימפית, קרן לייבוביץ. אך האם המכללה ערוכה ונגישה לבעלי מוגבלויות? האם סטודנטים רגישים מספיק לחבריהם לספסל הלימודים? האם נכים שלומדים במכללה מתניידים בה בקלות ובאופן חלק?

"הכול מקובע" 

סטודנטים שנוהגים לתפוס את המקומות הקדמיים בכיתה, הספיקו ודאי להבחין בשינוי שהתרחש בסוף הסמסטר האחרון – חלק מהמושבים בשורות הראשונות סומנו על ידי מדבקה כחולה שמסמלת מקום שמור לנכים. המדבקות נראות כמשקפות מציאות של שינוי, של מחשבה ושל ניסיון להתאים את המכללה לאנשים בעלי מוגבלויות ושל פעילות למען ההנגשה, אולם מסתבר שהמציאות בפועל רחוקה מלהיות מושלמת. "המקומות השמורים יכולים לעזור לסוג מסוים של נכויות", מסבירה צופית אדרי, רכזת תא הנגישות במכללת ספיר וסטודנטית במחלקה לתרבות יצירה והפקה, "ללקוי שמיעה זה יכול לעזור, אבל זה לא עוזר לכל סוגי הנכויות".

דוגמה חיה לכך שלא כל בעלי המוגבלויות מפיקים תועלת מהמקומות המסומנים, היא שרי ארליכמן, סטודנטית ל-B.A כללי, שמתניידת בכיסא גלגלים ממונע. "על מנת שאוכל להיכנס עם הכיסא שלי", מסבירה ארליכמן, "השולחן צריך להתרומם, אבל פה הוא מחובר לרצפה. אני לא יכולה להיכנס בין השולחנות, הרווח לא מספיק גדול. כיסא גלגלים ידני יכול להיכנס כאן, וגם יכול להסתובב כי מישהו אחר יכול לסובב אותו. כיסא כמו שלי אי אפשר לסובב ידנית".

"אמרתי שאני לא נכנסת לשיעור", שרי ארליכמן. צילום: שיר רייטר

"אמרתי שאני לא נכנסת לשיעור", שרי ארליכמן. צילום: שיר רייטר

האגדה מספרת על צוות פיתוח בנאס"א שעבד קשה והצליח לפתח עט שלא מושפע מכוח הכבידה וכך ניתן היה לכתוב איתו  גם בחלל, בזמן שהקוסמונאוטים הרוסים פשוט השתמשו בעיפרון. ארליכמן נותנת דוגמה שמזכירה במקצת את מה שהתרחש בנאס"א – שולחן המותאם לבעלי מוגבלויות, המחובר באמצעות ציר וכך מתרומם ומאפשר מעבר לכיסא גלגלים כבד. זה אמנם נשמע מסובך למדי, אבל אז היא מעלה פתרון פשוט עד כדי גיחוך: "יש לי חברה בכיסא גלגלים שלומדת בתל-חי, וכל הכיתות שהקצו לה, הן כיתות עם שולחנות רגילים. את דוחפת את השולחן, נכנסת ויושבת. שולחן רגיל, נורמלי, כמו ששולחן צריך להיות. פה. כמו רוב הדברים באקדמיה, הכל מקובע. כל השולחנות מקובעים לרצפה, אין משהו שהוא לא מקובע. הרגל של השולחן מחוברת לרצפה והכיסא מחובר לשולחן. אבל אם זו תהיה כיתה רגילה, אז נפתרה הבעיה, לדחוף שולחן ולהחזיר זה יותר פשוט, לא?".

שנות התפר

"בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, יש כל מיני תחומים ותקנות", מסבירה אריאנה דוקרקר, רכזת הנגישות במכללה מטעם משרד הדיקן. "התקנות של המל"ג עדיין לא עברו בכנסת, אז למוסד השכלה גבוהה עוד אין תקנות של המל"ג שהוא מחוייב אליהן. אבל יש תקנות אחרות", היא ממשיכה, "למשל תקנות מבנה קיים. כל מה שנופל תחת 'תקנות מבנה קיים' אנחנו כבר מחוייבים אליו. חלק מהדברים היו צריכים להיות כבר ב-2015, וחלק אמורים להתבצע בשנתיים הקרובות. אנחנו בדיוק בשנים שעל התפר".

אריאנה מציינת שלמרות שהתבצע תכנון של השינויים הנדרשים כדי להפוך את המכללה לנגישה, שינויים שכבר היו אמורים להתרחש נשארו בגדר תכנון בלבד ולא יצאו אל הפועל. "דוגמה למשהו שכבר היה צריך להיות ועוד לא קרה", מספרת אריאנה, "זה הדרכות עובדים. כל מקום שמעסיק מעל 25 עובדים צריך להעביר את כל העובדים שלו הדרכה שעוסקת בנגישות". אריאנה מדגישה כי הנהלת המכללה מבינה את החשיבות שבהנגשת המוסד, אבל מודה שהביצוע עד כה אינו מושלם. "מצד אחד אני יכולה להגיד – הנה, הכל יתבצע תוך שלוש עד חמש שנים, מצד שני, אני יכולה להגיד גם שהיו דברים שכבר היו צריכים לקרות".

"אנחנו בדיוק בשנים שעל התפר", אריאנה דוקרקר. צילום: שיר רייטר

"אנחנו בדיוק בשנים שעל התפר", אריאנה דוקרקר. צילום: שיר רייטר

במכללה נערכו סקרי נגישות שאמורים לשקף את המידע על הצרכים השונים ולהביא למילואם. על פי החוק, הנהלת המוסד צריכה לבצע את ההתאמות מיוזמתה, אולם צופית אדרי, רכזת תא הנגישות במכללה, מספרת שהמציאות האידיאלית הזאת נשארת בתחום האידיליה בלבד. "פה זה לא עובד ככה. מצטברות המון תלונות ומטפלים רק בחלק. אז שמו מדבקות". לטענתה "זה לא מספיק".

שרי ארליכמן, לעומתה, מתארת שינוי כביכול פעוט, אך משמעותי מאוד בעבורה – פתיחת הדלת התחתונה של האודיטוריום בבניין 7. "בהתחלה לא היו מוכנים לפתוח את הדלת של האודיטוריום מלמטה, אז אמרתי שאני לא נכנסת לשיעור. אני לא אשב למעלה כשהמרצה מדבר למטה וכל הסטודנטים מדברים באמצע", היא מספרת בלהט. הדרך לפתיחת הדלת לא הייתה פשוטה כמצופה, שרי עשתה שביתה וישבה יום שלם במשרד של ראש המחלקה, "עד שנפל האסימון על מה אני מדברת".

"מצטברות המון תלונות ומטפלים רק בחלק", צופית אדרי. צילום: שיר רייטר

"מצטברות המון תלונות ומטפלים רק בחלק", צופית אדרי. צילום: שיר רייטר

גם מדבקות הסימון שהודבקו על כיסאות בשורה הראשונה הודבקו כמענה לתלונה של סטודנטיות ספציפיות, מענה שלא נחל הצלחה רבה בחלק מהמקומות. "במחלקה לכלכלה יש תחרות מאוד גדולה על השורות הראשונות בכיתה", מספרת אריאנה, "אנשים מגיעים שעה לפני השיעור ושמים תיקים. הגיעו אליי סטודנטית לקוית ראייה וסטודנטית לקוית שמיעה ואמרו לי 'אריאנה, הפסדנו את כל הסמסטר'. אז עשינו פיילוט – לקחנו את מערכת השעות שלהן וסימנו מקומות בכיתות שבהן הן לומדות. לצערי, סטודנטים קילפו את המדבקות. זה נורא בעיניי. אנחנו חושבות עכשיו על פתרון של שילוט קבוע, ונראה איך אנחנו עושות את החינוך. זה יקרה עוד הקיץ".

רוחות של שינוי

תקנות הנגישות של המל"ג טרם עברו כאמור בכנסת. רן כלב, ראש אגף מינהל ושירות במכללה, מסביר שהתקנות עתידות להיכנס לתוקף בנובמבר 2017, והמירוץ אליהן מתקיים במשנה מרץ, גם אם מאחורי הקלעים. "במכללת ספיר הושקע כסף רב בייעוץ של סוקר המוכר על ידי מדינת ישראל כיועץ נגישות", מספר כלב, "שביצע פה סקר מקיף במהלך חודש ספטמבר".

בעקבות סקר הנגישות, כלב מספר שנערכו רשימות של ליקויי הנגישות הקיימים בכל מבנה ומבנה במכללה. לדבריו, עוד בשנת הלימודים הנוכחית עתידות להתבצע התאמות נגישות לא מועטות במכללה; שיפוץ ושיקום מדרכות לרווחת המתניידים בכסאות גלגלים, התקנת כל מאחזי היד הנדרשים וביצוע סימונים שונים, שלגביהם מסביר כלב: "יש תקנים ברורים שאומרים שלפני מעבר חצייה צריכות להיות בליטות ברצפה, כדי שכבדי ראייה יוכלו לחוש את השינוי בטופוגרפיה ולדעת שהם לפני מעבר של מדרכה. זה נכון לפני מדרגות, בכניסה למעליות – בכל מקום שבו יש שינוי או הפרדה".

רן כלב. צילום: שיר רייטר

רן כלב. "באתי מהצבא, אני רגיל שכשמחליטים – עושים". צילום: שיר רייטר

כלב מודע לכל ליקויי הנגישות במכללה, ויש לו תוכנית סדורה כיצד ומתי לשפרם. "באתי מהצבא, אני רגיל שכשמחליטים –  עושים", הוא מסביר, ומוסיף כי כבר החודש תתקיים פגישה עם קבלנים בנוגע למעבר מבניין 13 לבניין 6 ולהנגשת המעבר מחניית הנכים לבניין אקדמיה.

המכללה מטפלת בבעיות נגישות כבר משנת תשע"ד, מספר כלב. חלק מהפרויקטים שהיו בתכנון במהלך שלוש השנים האחרונות יצאו לפועל – כמו התקנת מעלית בבניין המנהלה (5) והסדרת הנגישות למיגוניות, ואחרים נתקעו לפני שיצאו לפועל. "בתשע"ה יצאנו עם מכרזים לביצוע מספר פרויקטים", הוא אומר, "לצערי הרב המכרזים האלה נכשלו, אבל אחרי שלוש פעמים שניסינו לפרסם את המכרז, ביקשנו וקיבלנו אישור לפנות בהליך של הצעות מחיר ולא מכרז לפרויקטים האלה".

כלב אופטימי ומאמין שעד נובמבר 2017, המועד שבו אמורות להיכנס התקנות לתוקף, תספיק המכללה להשלים את כל פרויקטי ההנגשה. עם זאת, הוא מטיל ספק בכך שהתקנות אכן ייכנסו לתוקף במועד הנקוב: "זאת לא הפעם הראשונה שקובעים תאריך להחלת התקנות", הוא אומר, "ותמיד בסוף קובעים תאריך חדש שנותן הארכה של כמה שנים".

מדוברות מכללת ספיר נמסר: "במכללת ספיר קיימת רגישות רבה לנושא הנגישות והנושא מטופל בצורה מקצועית על פי דרישות החוק. כל בינוי ופיתוח חדש נבנה ע"פ סטנדרטים מחמירים בליווי ייעוץ וע"פ דרישות החוק. חלקם של המבנים והתשתיות בקמפוס בני עשרות שנים ונדרשת השקעת משאבים רבים בהתאמתם לתקני נגישות חדשים. אנו שמחים וגאים על כך שהנגישות בהם שופרה על פי עדותם של הסטודנטים. אנו מבקשים מכל סטודנט הנתקל בבעיית נגישות להפנות את תשומת לב ההנהלה. הדרכות עובדים מתבצעות באופן שוטף. נערכה הדרכה מסודרת לכל מנהלי האגפים במכללה. גב' אריאנה דוקרקר היא רכזת הנגישות במכללה על פי התקן הנדרש".

בתמונה הראשית – מדבקת 'מקום שמור לנכה' בכיתה במכללה. צילום: שיר רייטר

סגור לתגובות.