“בסוגיית עזה זה לא ימין ושמאל, אני טוענת שמדיניות הממשלה זה כל שנתיים מלחמה, זה הסידור” – כך אמרה אתמול (ד’) שרון שלי מאור הנר, חברה בתנועה לעתיד הנגב המערבי, שהגיעה ביחד עם עוד תושבים מעוטף עזה לכנס הביטחוני-חברתי של רדיו דרום שנערך בסינמטק שדרות. “צריך לנקוט יוזמה בשביל לשנות את המצב. מצידי שראש הממשלה יכבוש את עזה, אבל כרגע הוא יושב ולא עושה כלום. הוא פסיבי, זאת הבעיה. מ’צוק איתן’ ועד היום מגיעות משאיות בטון כל יום, 450 טון של סחורה שהכול הולך למנהרות. הממשלה שלנו יכולה לגרום לזה שיהיה פיקוח על הבטון והיא לא עשתה את זה. וברגע שאתה יודע שנחפרות מנהרות, תפעל נגדן, אבל ביבי פחדן”.
- עוד על איום המנהרות: “נמאס כל הזמן לחיות בפחד”
הכנס הטעון נערך פחות משנתיים אחרי מבצע ‘צוק איתן’, כשברקע חשיפת המנהרה בגבול עם דרום רצועת עזה בתחילת השבוע. לצערם של התושבים שהגיעו לשמוע את דברי המנהיגים וקיוו לבשורות, אולם הקולנוע שהוסב לאולם הרצאות ופאנלים התמלא רק בחציו, ומרבית המושבים המיותמים התגלו ככאלו שהוזמנו מראש או שהיו שמורים לבעלי תפקידים. בהזמנה שפורסמה צוין כי בין הנואמים יהיו גם בכירים בממשלה הנוכחית, כמו יו”ר הקואליציה צחי הנגבי ושר החינוך נפתלי בנט – אך יום לפני הכנס בוטלה הופעתם.
הרצוג: אנחנו לא מעדיפים את האינטרס הפלסטיני
יו”ר האופוזיציה יצחק הרצוג שהגיע לכנס, הציג לתושבי שדרות והסביבה את הכיוון החדש שסיעת המחנה הציוני אימצה לחיקה בשבועות האחרונים עם החשש מהסלמה בגבול עם רצועת עזה. “אחרי צוק איתן, הבטיח לנו קבינט הפטפטנים הרתעה ושקט לשנים ארוכות, אבל זה לא קורה – כי הנייה לא מפחד מבנט ומוחמד דף לא עושה חשבון לנתניהו. הייתי מציע שמי שיוביל את המדינה לא יהיה קבינט הקופירייטרים והקשקשנים”.
כשנשאל הרצוג כיצד היה פועל לו היה ראש ממשלה לאור החשש ממנהרות חדשות, השיב כי “דבר ראשון הייתי משקיע הרבה כסף לפיתוח הטכנולוגיה לאיתור המנהרות וחיסול המחבל שהורה על בניית אותה המנהרה”. ביחס לשותפות הישנות והחדשות של ישראל, אמר הרצוג כי היה “מנצל את ההזדמנות ההיסטורית והנדירה להנעת תהליכים של שיתוף פעולה אזורי עם ירדן ומצרים, יחד עם מרוקו ומדינות המפרץ – במטרה ליצור תשתית לשינוי אזורי כולל גם בזירה הפלסטינית וגם בזירה הכללית במזרח התיכון”.
הרצוג אמר עוד, כי “מי שחושב שליו”ר המחנה הציוני תהיה העדפה לאינטרס הפלסטיני בסכסוך – טועה טעות מרה, ועליו לחשב מסלול מחדש. אין ולא יהיה מצב שאנחנו נעדיף את הפלסטינים בסכסוך. אנחנו תמיד מעדיפים את האינטרס של מדינת ישראל. מדינת ישראל זה הדגל שלנו, והיוזמות שלנו מגיעות רק מהמקום הזה”.
“לא נפנה את שדרות – אסור לדבר על זה”
בפתח הכנס ערך אלוף פיקוד הדרום אייל זמיר סקירה קצרה על המצב ברצועת עזה. “חמאס ממשיך להחזיק באידאולוגיה קיצונית, מנסה לשקם את יכולותיו שנפגעו. חובתנו להתכונן למלחמה – תחת ההבנה והניסיון שהמציאות עלולה להשתנות. כחלק מההיערכות להגנת היישובים גובשה והוכנה תוכנית סדורה ומתואמת עם כלל הגורמים הרלוונטיים להרחקה זמנית של תושבים למרחק בטוח מחוץ לטווחי המרגמות עד חלוף הסכנה”. ראש עיריית שדרות, אלון דוידי תקף את התוכנית הצבאית בתגובה ואמר: “לא נפנה את שדרות, לא צריך לפנות את שדרות, ואסור לדבר על זה”.
ח”כ אביגדור ליברמן, יושב ראש סיעת ‘ישראל ביתנו’ ציין כי בתקופת כהונתו כשר החוץ פעל כדי למצוא אלטרנטיבה שלטונית ראויה לתנועת החמאס, אך לא ציין שמות. “אחת הבעיות המרכזיות היא שהפכנו את קטאר, שמארחת מפקדות חמאס ומשמיצה אותנו באל ג’זירה, לגורם משמעותי. אנחנו צריכים להיות ברורים: להגיד לחמאס ‘או שאתם משחררים את גופות החיילים והישראלים שנמצאים בשבי, או שתתחילו להכין את סידורי הלוויה של עצמכם'”.
יושבת ראש סיעת מרצ, ח”כ זהבה גלאון אמרה, כי “ביטחון הוא אף פעם לא רק שאלה של כוח צבאי. הוא תמיד גם תוצר של דיפלומטיה ושיתופי פעולה ופרגמטיות. אלו חלק מהכלים בארגז הכלים שלנו, ויש לכלים האלה כוח. ישראל צריכה לשאול את עצמה איך מייצרים ביטחון לטווח ארוך, כזה שלא נגזר רק ממקלות, אלא, גם מגזרים.
ומי לא בא? נציגי הקואליציה
אך עם כל הכבוד לליברמן או גלאון, את המהומה הגדולה הצליח לעורר לא אחר מאשר נציג הקואליציה היחיד שהגיע לכנס, נציג מחוז הנגב ברשימת הליכוד, חבר הכנסת מיקי זוהר, שבחר לפתוח את נאומו בציטוט מפיוט ‘והיא שעמדה’ מתוך הגדת פסח. עוד בטרם סיים ח”כ זוהר את המשפט ‘אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו’, התפרצה לדבריו אחת מיושבות הקהל בקריאות בוז וצעקה: “לא מקובל עלינו שהמצב לא ישתנה, אנחנו רוצים תקווה”. בתגובה השיב לה זוהר: “התקווה היא שאננות, ואמירות השמאל שלך אינן מרתיעות אותי, כי אתם מעוניינים להחליף פה את השלטון. אתם לא חפצים לפתרון, אלא לפופוליזם”.
בהמשך פירט זוהר אודות ההתפתחויות האחרונות בטכנולוגיית חשיפת המנהרות: “הצלחנו להתגבר בזכות עקשנות וחוסר סבלנות כלפי הטרור באשר הוא. כל עשור והאתגר שלו. מדינת ישראל וצה”ל מצאו דרך ייחודית להתמודד עם איום המנהרות. הרי איך התגלתה המנהרה האחרונה, אינפורמציה? לא. אלא מטכנולוגיה בפיתוחה של ישראל. טכנולוגיית גילוי המנהרות היא טכנולוגיה שאין לה אח ורע בעולם”. מנחה הפאנל, מגיש החדשות דני קושמרו, ניסה מספר פעמים לכוון את ח”כ זוהר לשאלות שעלו מתוך הקהל, תוך כדי ציון כי אינו מחדש דבר, אך דבריהם של הח”כ והמגיש נקטעו על ידי יושבי האולם שצעקו מתוך המושבים.
בהמשך, התכנס פאנל בהנחייתו של כתב הדרום של ערוץ 10 אלמוג בוקר, שעסק בהשלכות הביטחוניות של בניית המכשול ואיום המנהרות ההתקפיות. לדברי חבר הכנסת לשעבר טלב א-סאנע שנכח בפאנל, על ישראל – לפני שהיא מתפארת בהמצאות טכנולוגיות מתקדמות ובטרם גיבשה מדיניות ברורה להחזרת הרגיעה בשני הצדדים של הגדה – להשתמש בשכל האנושי הישר ולא לפחד מהמילה שלום. “המנהרות הן אינן הבעיה, הן רק הסימפטום. הבעיה האמיתית היא כיבוש. בשום מדינה אי אפשר לשבור רצון עם שנטול תחת כיבוש. לעם ישראל יש את חג הפסח, חג החירות. הוא צריך לחשוב על חירות לא רק ליהודים, גם לעמים אחרים. אף אחד מהדוברים לא אמר את המילה ‘שלום’, כאילו שזה דבר מגונה. אנחנו צריכים להתמודד עם הבעיה, לא להביא אקמול לחולה סרטן”.
אל”מ במיל’ יוסי לנגוצקי, לשעבר יועץ הרמטכ”ל לאיום המנהרות, אמר כי תושבי עוטף עזה צריכים לפחד לישון בלילה ולהגביר את הלחץ על הממשלה בכדי למצוא פתרונות מידיים. “אני מתפלא שלא עשיתם דברים יותר קיצוניים”, אמר לנגוצקי. “אני אומר את זה ברצינות, אז מה יקרה אחרי שיקרה אסון? תגידו ‘איזה אהבלים היינו’. אם היו מקימים מנהלת קומפקטית לנושא המנהרות, ונותנים לה סמכויות, אותו גוף היה יוצר עקומת לימוד, ועשר שנים היה מתעסק בנושא המנהרות במקום שאלוף פיקוד דרום יתחיל עכשיו לנהל את המנהרות. ובעוד שנתיים יבוא אחד אחר”.
בתמונה בראש הכתבה – שרון שלי. צילום: טל אבוקרט
