מצעד הוטרנים בירושלים. צילום: פולינה רסקין

"בוער להם לספר, העיקר שיכירו בגבורה שלהם"

אחת לשנה, בתאריך כ"ז בניסן – היום שבו פרץ מרד גטו ורשה – מצוין בישראל יום הזיכרון לשואה ולגבורה. מדינה שלמה עוצרת את סדר יומה הרגיל ומתעסקת בטראומה הכואבת ביותר בהיסטוריה של העם היהודי. סרטים תיעודיים ועלילתיים מוקרנים על המסך הקטן ובסינמטקים, טקסים משודרים בכל ערוצי הטלוויזיה המרכזיים ואירועי זיכרון ממלכתיים ומקומיים נערכים ברחבי הארץ. כולם עוסקים בדבר אחד – שואת יהודי אירופה.

עוד בנושא יום השואה בספירלה:

למרות שמלחמת העולם השנייה הסתיימה רק באוגוסט 1945 עם כניעתה של יפן, בעולם נחגג יום הניצחון על הנאצים ב-9 במאי – תאריך חתימת ההסכם בין מדינות הציר לבין בעלות הברית. בראשית דרכה של מדינת ישראל, נהגה המפלגה הקומוניסטית בארץ לציין את היום בחגיגות ביער הצבא האדום באזור ירושלים. אך עם ניתוק היחסים בין ישראל לברית המועצות בשנות ה-60' ופירוק המפלגה, דעכו חגיגות הניצחון וכיום ה-9 במאי הוא פשוט עוד יום רגיל בתחילת האביב.

ברוסיה מצוין יום הניצחון ביום שידורים מיוחד בטלוויזיה, מצעדים צבאיים מרשימים ועצרות ענק הפתוחות לקהל הרחב. עם קליטת העלייה מחבר העמים בתחילת שנות ה-90', חל שינוי גדול בתודעה במדינת ישראל. לוחמי הצבא האדום שהשתתפו בקרבות על אדמת אירופה כבר היו בשנות ה-50' לחייהם, וביוזמת מפלגת העולים 'ישראל בעלייה', חזרו חגיגות הניצחון בצורת מצעד ה'ווטרנים' – 'ותיקי מלחמה' ברוסית – לרחובות.

בשנים האחרונות מנסות קבוצות צעירים דוברי רוסית להביא את סיפורם של לוחמי הצבא האדום אל התודעה הציבורית בעזרת הרשתות החברתיות. בשנה שעברה היו אלה קבוצת 'דור 1.5' שהעלו מדי יום סיפורי וטרנים לעמוד הפייסבוק שבו ריכזו את פעילותם. השנה, בשבוע שבו מצוין יום הזיכרון לשואה ולגבורה, פתחו חברי הקבוצה ב'מבצע וטרן מגיע לזיכרון בסלון', שבמסגרתו הם פותחים את בתיהם לקהל הרחב או מציעים את קרובי משפחתם להתארח בבתים אחרים. מטרתם היא לספר את זיכרונות קרוביהם ממלחמת העולם השנייה ולהשמיע את קול הסיפורים שלא מסופרים במערכת החינוך הפורמלית ולא מצוינים בטקסים הרשמיים של מדינת ישראל.

חגיגות יום הניצחון בירושלים. צילום: פולינה רסקין

"אני חושב שאחרי הקמפיין המוצלח של 'נובי גוד ישראלי', הייתה איזושהי התעוררות ורצון בקרב חבר'ה מהדור שלי ומהדור שעלה לכאן בגיל מאוד צעיר, להראות את התרבות שגדלנו עליה", מספר אהרון בנדרסקי (24) מאשדוד, סטודנט באוניברסיטה העברית בירושלים ומקים את תא יוצאי ברית המועצות בקמפוס. בנדרסקי מספר, כי הוא מקפיד להגיע בכל שנה למצעד וטרנים באחת הערים: "בתוך חניך בנוער העובד והלומד, בכל שנה היינו מגיעים לצעוד באשדוד יחד עם הווטרנים. גם במהלך השירות הצבאי הצלחתי לצאת פעם אחת הביתה באותו השבוע, ולהגיע לחגיגות באשדוד יחד עם סבתא שלי. זאת התרבות של ההורים והסבים והסבתות שלנו – ואנחנו צריכים להתגאות בה. יום הניצחון הוא משהו שבעיניי משלים את החתיכה החסרה בפאזל של הזהות שלנו. השנה, במיוחד בין יום הזיכרון לשואה ליום הזיכרון לחללי צה"ל, בתרבות שלנו יש בדיוק את החלק שמחבר בין השואה והגבורה".

אהרון בנדרסקי וסבתו ביום הניצחון באשדוד. צילום ביתי

חברת הכנסת קסניה סבטלובה מהמחנה הציוני, עד לא מזמן פרשנית לענייני ערבים בחדשות ערוץ 9, נחשבת לאהודה במיוחד בקרב יוצאי ברית המועצות. סבטלובה פרסמה בעמוד הפייסבוק שלה את ברכותיה לווטרנים לרגל יום הניצחון, יחד עם מפת מצעדי הניצחון שנערכים ברחבי הארץ, השעות והמיקום של אותם המצעדים.

השנה, בנדרסקי לקח חלק בצעדת הווטרנים בירושלים יחד עם חבריו ללימודים. "במצעד בירושלים כל הזמן ניגשו אלינו וטרנים או ילדים של וטרנים וסיפרו לנו את הסיפורים שלהם מהמלחמה. רואים שבוער להם לספר ולהשמיע, העיקר שמישהו יכיר בגבורה שלהם. התפקיד שלנו הוא להיות השגרירים שלהם לחברה הישראלית. לתרגם את הסיפורים שלהם ולהיות להם לפה. אנחנו פוגשים את הווטרנים כל יום. במקרה הטוב, הם בקופת חולים ובתור לביטוח לאומי. במקרה הגרוע, אנחנו נראה אותם נוברים בפחים. פעם אחת בשנה אנחנו זוכים לראות אותם כפי שהם באמת. כאן בארץ נהוג להוקיר גיבורים לאחר מותם, אך מה עם אלה שעדיין מסתובבים בינינו? יש כאן הזדמנות להוסיף עוד נדבך לסיפור היהודי של מלחמת העולם השנייה".

בתמונה הראשית – מצעד הווטרנים בירושלים. צילום: פולינה רסקין

סגור לתגובות.