צילום: דרג'ה סימון

שלוש סטנד-אפיסטיות פמיניסטיות נכנסות למועדון

בשיתוף פעולה עם אגודת הסטודנטים הפיק התא הפמיניסטי בספיר ערב שכולו הומור נשי. "בגלל שאנחנו בנות ואנחנו לנצח זרות, בתוך כל סיטואציה, אז אנחנו יודעות להיות דו-פרצופיות"

 

 

ביום רביעי השבוע (25.5), עלו בזאת אחר זאת לבימת 'הגרין פאב' שבקיבוץ ניר עם שלוש סטנד-אפיסטיות פמיניסטיות, כחלק מאירוע של 'התא הפמיניסטי' בספיר שהתקיים בשיתוף עם אגודת הסטודנטים. הן דיברו בצורה סאטירית ובועטת על הדרך שבה הן חוות את מציאות חייהן. נעמה רודריגז מתל אביב, שעלתה להופיע ראשונה, הביאה איתה חומרים שנונים וסאטיריים כאחד, שמדגימים הלכה למעשה את חייה האישיים בעיר הגדולה:

"הייתי בפאב של לסביות, הלכתי לראות שם חברה מופיעה וישבתי על הבאר ושתיתי בירה. פתאום ניגשה אליי בחורה שניסתה לפלרטט ולהתחיל איתי – אני סרבתי, כי בכל זאת אין לה ביצים. ואז קרה משהו מיסטי, הרגשתי שלי ולה יש קשר טלפתי שלא היה לי קודם בחיים עם אף בן אדם. כשסירבתי בנימוס ואמרתי לה 'לא' – אז היא הבינה ישר לתוך התת-מודע שהתכוונתי ל-'לא'. איך עשיתי את זה? עולם חדש נגלה לפניי כסטרייטית" (רודריגז מתוך ההופעה).

רעות אחדות - "זה מיוחד בשבילנו שיש לנו ערב סטאנד אפ פמיניסטי, שאנחנו יכולות לצחוק בלי לחשוב עכשיו שמישהו יגיד משהו שובניסטי". צילום: דרג'ה סימון
"זה מיוחד בשבילנו שיש לנו ערב סטנד-אפ פמיניסטי, שאנחנו יכולות לצחוק בלי לחשוב עכשיו שמישהו יגיד משהו שובניסטי". צילום: דרג'ה סימון

מטרת הערב הייתה הרצון להרחיב את השיח הפמיניסטי ובעיקר לאפשר ערב של צחוק והנאה. "באו הרבה אנשים וזה טוב, זה מראה שיש עניין", אומרת רעות אחדות, ראשת התא הפמיניסטי של מכללת ספיר ומארגנת הערב. "זה מיוחד בשבילנו שיש לנו ערב סטנד-אפ פמיניסטי, שאנחנו יכולות לצחוק בלי לחשוב עכשיו שמישהו יגיד משהו שובניסטי. אבל זה לא רק זה, אלא התענוג שיש מישהי על הבמה שמבינה אותנו ושמדברת בשפה שלנו".

התא הפמיניסטי, שחידש את פעילותו בשנה שעברה, הרים לא מעט אירועים השנה. המרכזי ביותר היה שבוע פמיניזם, שכלל פאנלים נשיים, הייד פארק, תערוכה ושיעורים שנפתחו לכלל הסטודנטים, בנושאים העוסקים בראייה רחבה על נושא הפמיניזם. "העשייה הפמיניסטית במכללה מאוד חשובה לנו ובגלל זה החלטנו להשקיע בזה משאבים – גם כספיים וגם בליווי של רכז לטובת העניין", אומרת רותם עזר, ראשת מדור עשייה חברתית. "אנחנו מאוד שמחים לראות שבאמת נוצרה – כמו שחלמנו – קבוצה שעוסקת בנושא ושמובילה אותו ושעשתה לא מעט פרויקטים השנה, ואני חושבת שיש לזה משמעות אדירה".

נעמה רודריגז - "אנחנו הרכב שמבחינתי הדבר הפמינסטי שבו זה שאנחנו רק נשים על הבמה". צילום: דרג'ה סימון
נעמה רודריגז: "הפמיניסטי זה לא סגנון, זאת אג'נדה, והיא מתבטאת בכל דבר". צילום: דרג'ה סימון

רודריגז, שהגתה את הרעיון של הרכב נשים שעושות סטאנד-אפ, לאו דווקא מתחברת לביטוי 'סטאנד-אפ פמיניסטי' ככותרת שמגדירה את החומרים שהיא מביאה לבמה. האהבה שלה להומור עצמי – ובעיקר שחור – היא המנוע האמיתי שהביא אותה למקצוע הזה. "הפמיניסטי זה לא סגנון, זאת אג'נדה, והיא מתבטאת בכל דבר. זה כמו להגיד שזה שאני יוצאת לעבוד זה פמיניסטי – זה לא פמיניסטי, את עושה את זה כי את רוצה לעבוד. אנחנו המשכנו עם הכותרת של השם הזה מתוך הרגל", אומרת רודריגז, שהתחילה את ערבי הסטנד-אפ מתוך מטרה למשוך קהל שיבין יותר את ההומור ויתחבר אליו.

"אני לא יודעת להגדיר את זה, אני רק יודעת להגיד דבר אחד: אנחנו הרכב שמבחינתי הדבר הפמיניסטי שבו זה שאנחנו רק נשים על הבמה", אומרת חן זאוסמר, הסטנד-אפיסטית השנייה שעלתה על במה, ואחת שמאז ומעולם הגדירה את עצמה כאישה פמיניסטית. "עצם העובדה שלא עולה השאלה – 'האם יש גברים שמופיעים?' – זה מה שנחמד בזה. העובדה שאנחנו רק נשים, זה כבר מגדיר את עצמו".

"אני לא שמה לב שמטרידים אותי מינית, אני מסוגלת ללכת ברחוב הכי דוחה בתל אביב, שזה בדרך כלל רחוב אלנבי למי שמכיר, ומישהו יגיד משהו חרפתי ומגעיל על הציצים שלי והתחת שלי, ואני לא אשמע. אני פשוט אסתובב אליו ואגיד: 'היי לא שמעתי מה אמרת, אבל זה היה נשמע כל כך חיובי אז ממש תודה על זה' " (זאוסמר מתוך ההופעה).

חן זאוסמר - "עצם העובדה שלא עולה השאלה - 'אם יש גברים שמופיעים?', זה מה שנחמד בזה". צילום: דרג'ה סימון
חן זאוסמר: "עצם העובדה שלא עולה השאלה – 'אם יש גברים שמופיעים?' – זה מה שנחמד בזה". צילום: דרג'ה סימון

למיטל שפירו, הצעירה מבין השלוש שעלתה אחרונה על הבמה, סבורה שנשים מאז ומעולם היו הרבה יותר חכמות ומתוחכמות מגברים. "מי שכתב את ההיסטוריה אלו הגברים, אז אנחנו לא יודעות שאנחנו עושות את זה אלפי שנים", היא אומרת. "כל פעם אנחנו חושבות שהמצאנו משהו, אבל לא – כי זה להיות אישה". שפירו מאמינה שנשים מאז ועולם היו סוס טרויאני בעולם הגברי, באופן שבו הן יודעות איך לתעל כל סיטואציה לטובתן. "בגלל שאנחנו בנות ואנחנו לנצח זרות, לא משנה מה, בתוך כל סיטואציה, אז אנחנו יודעות להיות דו-פרצופיות. בעיניי זה כמו אקט של ריגול".

מיטל שפירו - "כל פעם אנחנו חושבות שהמצאנו משהו, אבל לא – כי זה להיות אישה". צילום: דרג'ה סימון.
מיטל שפירו: "כל פעם אנחנו חושבות שהמצאנו משהו, אבל לא – כי זה להיות אישה". צילום: דרג'ה סימון.

למרות ההצלחה של הערב והתרוקנות הפאב מיד לאחר ההופעה, עדיין היו כאלה שציפו למשהו אחר. "היה קצת חסר לי השיח הפמיניסטי, כי זה מה שחשבתי שיהיה. ברמת הסטנד-אפיסטיות היה בסדר", אומרת צגנט ברהן שהגיעה במיוחד למופע. "וגם ההומור עצמו, הרגשתי שזה גבר שעושה סטנד-אפ על נשים – ציפיתי למשהו שבא מעולם התוכן של אישה. חוץ מזה היה מלא רעש ומלא דיבורים מסביב שלא נתנו את הכבוד לבנות שעלו לבמה וזה קצת אכזב, אבל סך הכול היה מאוד נחמד".

אודות

המלצת קריאה

איך שינתה הקורונה את בתי החולים? שלוש אחיות מספרות

הן עבדו מסביב לשעון, לעיתים עם אותה מסכה על פניהן כשמעליהן ריחפה סכנת ההידבקות. בשיחה עם "ספירלה" משתפות שלוש אחיות בתי חולים על החיים בתקופת המגפה