בדואים עוצרים בכיכר כאות הזדהות. צילום: שאדי אלעסיבי

סטודנטים בדואים עמדו במחאה על אירועי אום אל-חיראן

עשרות סטודנטים מחו על הרס הבתים אתמול בכפר והאירועים האלימים שהגיעו בעקבותיו. המסר: לא להריסה, כן להכרה – רוצים לחיות בשלום ובביטחון

עשרות סטודנטים מהמגזר הבדואי קיימו הבוקר (חמישי) "עצירה שקטה" במחאה על האירועים האלימים אתמול בכפר הלא מוכר אום אל-חיראן. הסטודנטים – שמחו על הריסת הבתים ועל הגדרת הנהג שדרס למוות שוטר כמחבל – עמדו במשך חצי שעה בכיכר המרכזית והסבירו לעוברים ושבים על המחאה. המוחים החזיקו שלטים עליהם נכתב "לא לעקירה, כן להכרה", "תעצרו הריסת בתים", "אתמול קלנסווה היום אום אל-חיראן ומחר?", "כולנו אום-אל חיראן" ו-"לא רק הורסים בתים אלא גם הורגים אנשים".

את מה שקרה אתמול אף אחד לא צפה: פינוי 15 מבנים בכפר לא מוכר בנגב הפך לזירת עימותים בין התושבים לכוחות הביטחון. דקות אחרי הגעת השוטרים לכפר, כבר מגיעים דיווחים: פיגוע לאומני, פיגוע דריסה. הגזרה מתחממת. המשטרה מפרסמת: "כוחות הביטחון הגיעו הבוקר לאום אל-חירן לפעילות אכיפת חוק. לקראת הגעתם הגיח רכב של מחבל תושב האזור פעיל תנועה איסלאמית ושעט לעבר הלוחמים מתוך כוונה לבצע פיגוע דריסה. המחבל נוטרל". בהמשך התברר: השוטר, ארז לוי, בן 34, תושב יבנה ואב לשני ילדים בני שנה ושלוש – נדרס למוות. מי שיוחס לו במשטרה התואר "מחבל", יעקוב מוסא אבו אלקיעאן – נורה למוות בידי השוטרים. בכפר טוענים שהוא לא התכוון לעשות פיגוע, סרטון תיעוד האירוע מעורר שאלות. המלחמה על התודעה מתחילה עכשיו.

"הוא לא מחבל", אומרת רנדה אלקרנאוי, סטודנטית במסלול הרב תחומי במכללת ספיר. "מדובר בבחור שקט, מורה בישראל. הוא לא עשה את כל הדברים האלו". על כך שהמשטרה טוענת שהוא "מחבל יוצא התנועה האיסלאמית" אומרת אלקרנאוי כי "זה לא נכון בכלל. חברים שלי שמכירים אותו באופן אישי, אומרים שהוא לא קשור לתנועה האיסלאמית".

כבר אתמול יזמה אגודת הסטודנטים "עצירה שקטה" כאות הזדהות עם אירועי אתמול. מסיבות ביורוקרטיות זה לא התאפשר, אך היום זה כבר יצא לפועל. "אנו רוצים להרגיע את הרוחות", אומר לנו אחמד אבו עמרה, נציג הקהילה הבדואית באגודת הסטודנטים. "זה יום עוול לשני הצדדים. אנו עושים עצירה שקטה בכיכר המכללה להזדהות עם מה שקרה".

ההפגנה הבוקר בכיכר המרכזית. צילום: שאדי אלעסיבי
ההפגנה הבוקר בכיכר המרכזית. צילום: שאדי אלעסיבי

"החוק היבש לא נרטב אף פעם", אומרת ד"ר עטרה פרנקל-פארן, מרצה במכללה. "ברמה המוסרית והעקרונית, אני חושבת שיש הרבה עוולות שנעשות ביחס למושג 'בית' במדינת ישראל. בתור בן אדם, בלי קשר לחוקרת, אני חושבת שכל עקירה מהבית צריכה לכאוב לנו. לא משנה אם אלו מתנחלים, או בדואים". על הימצאות הפוליטיקאים של הרשימה המשותפת בשטח אומרת פרנקל-פארן כי היא חצויה: "מצד אחד אני אומרת שהם נציגים של משטר החוק, מצד שני, אני שמחה לראות שהפוליטיקאים לא יושבים במשרד שלהם, אלא יוצאים לשטח. כל דבר הוא מורכב מאוד. הלוואי והכל היה כל כך פשוט".

אחמד אבו עמרה. צילום: טל סיגרון
אחמד אבו עמרה, חבר אגודת הסטודנטים. "רוצים להרגיע את הרוחות". צילום: טל סיגרון

זווית מעניינת שמספקת פרנקל-פארן לסיפור היא דווקא מהסתכלות ברמת המאקרו שבוחנת את הסיבה למאבק של הבדואים על שטח, דבר שלא מתיישב עם הגדרתם. "זה מחוץ לקונספט הבדואי להילחם על קרקע", מפתיעה פרנקל-פארן. "בדואים הם עם נודד, הם לא אמורים להשתקע, זוהי המהות הבדואית. הם שבטים נודדים, זוהי ההגדרה שלהם". על הטענה הזו עונה לנו אלקרנאוי: "זו הגדרה מיושנת. הבדואים היום מחפשים קרקע להשתקע בה ולחיות בה בשקט. אנחנו כבר לא מוותרים על האדמות שלנו".

ומה עם פתרון? "הריסות בתים זה לא הפתרון", אומר שאדי אלעסיבי, סטודנט במסלול הרב תחומי. "כולם רוצים לחיות בשלום, שהמדינה תקים כפר משותף לערבים ויהודים. אנחנו לא רוצים שיפרידו אותנו, זה רק יוצר עוד דם. אנחנו רוצים חיים שקטים ולחיות בשלום עם כולם".

אודות

המלצת קריאה

בעקבות הקורונה ועליה: תערוכת אומנים מהדרום מוצגת באינסטגרם

הפרויקט השנתי של שנה ב' במחלקה לתרבות, יצירה והפקה הועלה בשל מגבלות הקורונה לדף אינסטגרם ייעודי. שלושה אומנים סיפרו ל"ספירלה" על תהליך היצירה בימי ההסגר