חברי ההרכב. צילום ועריכה: אסף שניידר

לעשות מוזיקה ללא גבולות

בשנת 2017 נראה שאולפני ההקלטות כבר לא הכרחיים על מנת ליצור מוזיקה: שבעת חברי ההרכב המוזיקלי "Lo-Tech Folks", מוכיחים כי על ידי שיתוף פעולה שחוצה גבולות פיזיים אפשר ליצור מוזיקה גם בלי לשהות באותו חלל

חברי ההרכב המוזיקלי "Lo-Tech Folks" עובדים בצורה מיוחדת: את השירים הם יוצרים ומקליטים באמצעות תוכנת מחשב המשמשת ככלי שמגשר על המרחק הפיזי והגיאוגרפי. כל אחד מחברי ההרכב יוצר את החלק שלו בבית שלו, ולאחר שכל החלקים מוכנים – יוצרים ומעבדים אותם יחד לכדי יצירה אחת. נור אורבך, בן 28, כיום גר ברמת גן ובמקור מקיבוץ דורות, הוא בין מייסדי ההרכב. אורבך מספר כי הוא בא מבית מוזיקלי מכיוון שאימו היא מורה לכינור ולמוזיקה, "אני מניח שזה השפיע לא מעט על ההחלטה לעסוק בתחום". הוא התחיל לעסוק במוזיקה בגיל 14, וניגן בגיטרה חשמלית, "ראיתי שאני מתקדם יפה ושזה עושה לי טוב על הנפש, אז התחלתי לקחת שיעורים פרטיים במסגרת האולפן למוזיקה של שער הנגב".

מאז שיעורי הגיטרה בגיל 14, החליט אורבך לקחת את המוזיקה שלו צעד אחד קדימה והקים את ההרכב "Lo-Tech Folks" בשנת 2015 ביחד עם חברים נוספים, כששניים מחברי ההרכב מגיעים גם הם מאזור הדרום. חברי ההרכב: נתי מרקו – זמר ראשי, שלומי נוגאי – מנגן על חלילים מכל העולם וסאז, נור אורבך – גיטרות והפקה, שביט נוי (מקיבוץ כפר עזה) – כותב טקסטים מרכזי, ירון ניר (מקיבוץ ניר עם) – עיצוב סאונד ומיקסים, ואסף שניידר – מדיה ועיצובים. אורבך משוכנע כי למקור הדרומי של חלק מחברי ההרכב יש השפעה ניכרת על המוזיקה אותה הם יוצרים: "באופן אישי אני מרגיש שבמוזיקה שאני יוצר ישנה אווירה מדברית, ואני גם מניח שהעניין של השקט שיש בדרום מפנה מקום בראש ליצירה ועומק".

אורבך מספר כי בין הנגינה על הגיטרה החשמלית בחדרי האולפנים בשער הנגב לבין הקמת ההרכב "הייתי שולח לשלומי פלייבק, הוא היה מקליט חלילים וסאז ומחזיר לי. הייתי מסדר אותם בתוכנה, שולח לנתי, הוא היה מקליט את השירה ומחזיר לי ואני הייתי עורך הכול". מכאן עלה הרעיון להקים הרכב שהקונספט שלו הוא יצירה של שירים באמצעות מחשב, כרטיס קול ותוכנה ייעודית. אורבך מוסיף כי הז'אנר המוסיקלי שלהם מוגדר כאינדי-אלקטרוני, אבל במוזיקה שהם יוצרים משולבים סגנונות רבים – מזרח, מערב, אלקטרוני, אתני ועוד.

לאחר שפיתחו את הרעיון, הגיעו למסקנה כי יכול להיות שבמקומות אחרים בעולם יש אנשים נוספים שאוהבים מוזיקה ורוצים לעסוק בעשייה בשביל הנפש, ולכן יצאו בקריאה עולמית למוזיקאים שירצו לשתף איתם פעולה, הרעיון הזה הוביל לשיתופי פעולה בינלאומיים. אחד המוזיקאים עמם שיתפו פעולה הוא יאניק, אמן ספוקן וורד (ז'אנר מוזיקלי המבוסס על שירה מדוברת, בסגנון של מספרי סיפורים) מספרד. אמן נוסף איתו שיתפו פעולה הוא Ashugah Bingyol, מפיק ומוזיקאי מארמניה, שמנגן על כלים ארמנים עממיים, "הוא הקליט לנו קולות וכלי נגינה לפלייבק שהכנו בשבילו", סיפר אורבך.

בין שיתופי הפעולה הבינלאומיים, היו גם כאלה שנוצרו עם מוזיקאים מהארץ, אחד מהם הוא נתן נג'מבה. "נתן גר בישראל, אך במקור מקונגו. גוני אשתו קישרה בינינו והיה לנו חיבור מוזיקלי מדהים", אומר אורבך. מוזיקאי נוסף איתו שיתפו פעולה הוא שי אגמון, גיטריסט ויוצר, שגם הוא עצמו עשה שיתופי פעולה עם אמנים מחו"ל. "אירחנו אותו בשיר בו הוא מביא את הנגינה המדהימה שלו, כולל סולו מטורף שמגיע בסוף השיר", הוסיף אורבך.

צילום ועריכה: אסף שניידר
צילום ועריכה: אסף שניידר

לפני כשבועיים שחרר ההרכב את הEP (מיני-אלבום) הראשון שלו. "העבודה עליו הייתה עצמאית לחלוטין", מספר אורבך ומוסיף כי "לא ניסינו לחשוב 'מה יעבוד', 'מה יגרום לאנשים לאהוב', ופשוט ניגנו והקלטנו ומיקססנו וכתבנו מה שמרגיש לנו". את ה-EP הוציאו ביחד עם Kalma Records, חברת תקליטים עצמאית מספרד ללא מטרות רווח. שיתוף הפעולה עם החברה נוצר בעקבות ההודעה ששלח להם מנהל הלייבל, "הוא שמע את המוזיקה שאנחנו עושים והציע שנעשה משהו ביחד, והחלטנו שזה הזמן המתאים ללכת על זה" מספר אורבך.

אורבך מעיד כי עלה הרעיון לתרום את ההכנסות מהדיסק, הקונספט הגיע כהשראה מיוצר אחר שעשה את זה גם עם הדיסק שלו. מכיוון שהדיסק אותו הוציאו הוא ללא מטרות מסחריות בכלל, הרגישו שזה משהו שגם הם צריכים לעשות, "הפרויקט הזה ספציפי הוא בשביל הנשמה שלנו. אנחנו נטו הוצאנו את מה שיושב לנו בפנים, אם זה במוזיקה או אם זה בטקסטים, ובגלל השילובים ושיתופי הפעולה המעניינים הרגשנו שאנחנו פשוט צריכים לשחרר את הדבר הזה לעולם". הדיסק זמין לשמיעה ולהורדה חינם ב-SoundCloud, יוטיוב וב-Bandcamp, ובקרוב יופץ גם לחנויות האינטרנט – אפל מיוזיק, Spotify, אמזון ועוד, כשכל הרווחים ממנו יועברו לתרומה.

האזינו לאלבום המלא:

אודות

המלצת קריאה

איך שינתה הקורונה את בתי החולים? שלוש אחיות מספרות

הן עבדו מסביב לשעון, לעיתים עם אותה מסכה על פניהן כשמעליהן ריחפה סכנת ההידבקות. בשיחה עם "ספירלה" משתפות שלוש אחיות בתי חולים על החיים בתקופת המגפה