הלילה שבין ה-31 ביולי ל-1 באוגוסט 2025 עדיין מהדהד במתחם מעונות הסטודנטים של מכללת ספיר הממוקם בשדרות. מה שהחל כניסיון של סטודנט להגן על נערה שהותקפה באלימות, הסתיים במרדף המוני, איומים מפורשים בדקירה והסתגרות מבוהלת בדירה. חמישה חודשים חלפו מאז אותו לילה, אך לתחושת הדיירים דבר לא השתנה.
על אף הבטחות של הנהלת המעונות לשיפור הביטחון ולמרות הלחץ הציבורי שהופעל אז, עדויות של סטודנטים ששוחחו עם ספירלה חושפות תמונת מצב מטרידה של הזנחה מתמשכת, חוסר אונים וחשש יומיומי, גם כעת. במקום סביבת מגורים נעימה ובטוחה, הסטודנטים מתארים מציאות כאוטית שבה זרים משוטטים בין הדירות באין מפריע.
פתרונות קוסמטיים
מתחם המעונות של מכללת ספיר הוקם באוגוסט 2021 בשדרות ומציע דיור לסטודנטים בשכירות חודשית של כ־1,150 שקלים. במתחם 30 דירות, כשמתוכן 26 דירות המיועדות לשלושה שותפים או שותפות, ועוד ארבע דירות נגישות, המיועדות לשני שותפים או שותפות.
בעקבות האירועים בקיץ האחרון, מיהרו בהנהלת המעונות ובעיריית שדרות להגיב ולהציב מצלמות אבטחה, ואף בנו גדר בחלק ממתחם המעונות. אלא שבעיני הסטודנטים הפתרונות הללו נתפסים כקוסמטיים בלבד. סטודנט שנה ג’ (שמו שמור במערכת), שדירתו הייתה במוקד התקיפה, הסביר לספירלה כי הגדר אמנם קיימת, אך נותרת פרוצה לחלוטין מכיוון שהקודן שאמור לנעול אותה בלילות טרם הופעל.
“בנו גדר, שזה מגניב, אבל היא עדיין פתוחה. הדאגה שלנו שבני הנוער יהיו בחופשה, ואז הכול יחזור”
מעבר לכך שהשערים נותרים פתוחים, הסטודנטים מצביעים על כשלים טכניים חמורים באמצעים שכבר קיימים: המגנט שאמור לנעול את הגדר חלש ולא אפקטיבי, כך שגם כאשר השער נראה סגור, הוא ניתן לפריצה בקלות ולמעשה לא מספק הגנה אמיתית מפני מי שמתעקש להיכנס.
“אחלה קונספט, נהדר בעיניי, אבל עד עכשיו הוא לא מיושם ואין קוד ואין כלום”, אומר הסטודנט בכעס. “בנו גדר, שזה מגניב, אבל היא עדיין פתוחה. הדאגה שלנו היא ממצב שבני הנוער יהיו בחופשה, ואז הכול יחזור. נמאס לי שאנשים צריכים לפחד. תסלחי לי על השפה, אבל נראה שקצת מחכים שמישהו יידקר כדי שיעשו משהו”.
אליענה רוז, סטודנטית לאמנויות המסך בשנה ג’, התריעה בפני הדיקן על הסכנה עוד לפני שמקרי האלימות התרחשו. “ברגע ששמעתי את זה נחרדתי”, היא מספרת. “זה לא סתם מביא לפה אנשים בלילה שמרעישים, זה אנשים ששותים. הרגשתי שמזמינים לפה צרות”. האזהרה שלה, ששוגרה ב-11 במאי, כשלושה חודשים לפני האירוע, מהדהדת היום בעוצמה מצמררת: “אמרתי להם: ‘אני לא מבינה, מחכים שמישהי פה תיאנס פתאום בלילה?”.
אבל זה לא רק עניין הביטחון האישי המעורער שמפריע לסטודנטים הגרים במעונות. הם מתארים גם תחושה קשה של חדירה לפרטיות והזנחה של תנאי המחיה הבסיסיים. שורש הבעיה, שחוזר בכל העדויות, הוא המתחם המסחרי שהתפתח בצמוד למגורים, ובעיקר פעילותה של מאפיית “שיבולת השרון”. העסק, הפועל 24 שעות ביממה, הפך מוקד עלייה לרגל לבני נוער ואחרים בשעות הלילה הקטנות. “אנשים לא צריכים לעשן ג’וינט ולאכול סמבוסק מתחת לבית שלי”, אומר הסטודנט ששוחח אתנו.
בידי מערכת ספירלה סרטונים של בני נוער שמבלים בתוך המתחם בערבים ובלילות באין מפריע. הסרטונים לא הועלו בשל העובדה שמדובר ככל הנראה בקטינים.
“המבוגרים מדברים בצד”
התחושה שקולם של הסטודנטים לא נשמע קיבלה חיזוק בפגישה שהתקיימה לאחר האירוע האלים באוגוסט, בהשתתפות הדיקן אלון גייר, מפקד תחנת המשטרה סגן ניצב מידד לביא ומנכ”לית החברה הכלכלית הילה אלימלך. הסטודנטים מתארים את הפגישה כחוויה משפילה של הדרה. “מיד כשהגיע המפקד, כל ה’מבוגרים’ הלכו לדבר לבד והשאירו אותנו בצד”, משחזר הסטודנט. “זה היה כזה קצת ‘עכשיו המבוגרים מדברים’. היינו צריכים לקום ולהתערב פיזית, כי הם פשוט הוציאו אותנו מהשיחה בצורה די מחפירה”. באותה פגישה ניסו הגורמים הרשמיים לשכנע את הדיירים שהפתיחות של המתחם היא יתרון – טענה שנתקלה בהתנגדות חריפה מצד מי שחווים פריצות לדירות, ריסוס מטפי כיבוי בחדר המדרגות ואיומים יומיומיים.
הסטודנטים מפנים אצבע מאשימה גם כלפי הנהלת המעונות והיחס המזלזל, לו הם זוכים כשהם מנסים להתלונן על תקלות תשתית. התקלות כוללות ניתוקי אינטרנט שנמשכים כחודש ימים ומחסור חמור במכונות כביסה – כאשר שתי מכונות בלבד משרתות ארבעה בניינים עמוסים בכ-100 דיירים.
גם הסטודנטית אורי שמשון מספרת על תשובות מקוממות מצד האחראים: “כל פעם שהחדשים מעירים על זה, הם מקבלים מהאחראים תגובות כמו ‘אנחנו לא חייבים לספק לכם, אל תהיו כפויי טובה’”. הסטודנטים מגדירים את היחס כדפוס מתמשך של התנערות מאחריות, ומתארים מצב שבו רק צעקות ואיומים מצליחים להניע תהליכים בסיסיים מול המערכת.
נכון לעכשיו, חמישה חודשים אחרי האירוע האלים, הכתובת עדיין על הקיר. הסטודנטים ממשיכים לישון – או לנסות לישון – כשהם יודעים שהשערים לא באמת נעולים, המאפייה ממשיכה למשוך למקום זרים ותחושת הביטחון האישי שלהם מדרדרת. “בסופו של דבר הדירה שלי היא זאת שאוימה”, מסכם הסטודנט, “הכתובת הייתה על הקיר חד-משמעית”.
ממשטרת ישראל נמסר: “עם קבלת הדיווח נפתחה חקירה, במסגרתה נחקרו שני חשודים בחשד למעורבות במעשה. עם סיום החקירה, התיק הועבר לעיון והחלטת התביעה כמקובל. אשר לנושא אבטחה ותיחום המתחם יש לפנות לגורם הרלוונטי האחראי במקום או לרשות המקומית”.
מעיריית שדרות נמסר בתגובה: “עיריית שדרות, באמצעות החברה הכלכלית, השקיעה מאות אלפי שקלים בהתקנת שער חשמלי מיוחד, שרק באמצעות אפליקציה ייעודית ניתן לפתוח אותו, וכמובן שלסטודנטים המתגוררים במעונות יש את האפשרות להוריד את האפליקציה ולפתוח את השער. סוגיית המגנט החלש חדשה, לא קיבלנו תלונה לגבי זה ונבדוק אותה. בנוסף לכך, הותקנו מצלמות אבטחה במאות אלפי שקלים וכן בוצע שיפוץ ב-300 אלף שקל נוספים. לגבי סוגיית המעבר בין אזור המסחר למעונות, במהלך היום המעבר פתוח על מנת לאפשר תנועה חופשית של סטודנטים, ובלילה המעבר נסגר”.
אלון גייר, דיקן הסטודנטים במכללה, מסר: “מרבית הנושאים מוכרים לי ומטופלים בכל עת מול זיו, מנהל המעונות, ושאר בעלי התפקיד. כתוצאה מכך הותקנו שערים והוצאו גורמים שלא היו אמורים להיות במעונות. אני מגיע לשם מעת לעת, כמו שהגעתי ביחד עם מפקד המשטרה שפגש עמי סטודנטים בנוכחות מנכ”לית העירייה. מאז ישנם סיורים של שוטרים במדים ומוסווים באזור. המעונות מופעלים על ידי עיריית שדרות בשיתוף שלנו, ואנו עושים את המיטב כדי שסטודנטים יחושו בטוחים במקום בטוח. אנו לא אחראים להקמת עסקים כמו ‘שיבולת’ ואחרים שנמצאים בכניסה למעונות, אך מחוץ לשטח המעונות, ולאחר פניית סטודנטים אלי והעלאת הנושא הרי שהותקנו שערים, מה שמלמד על רגישות ואכפתיות של העירייה, והנושא עדיין בתהליך בנייה ושיפור.
“בנוגע לתשתיות – אינטרנט ומכונות כביסה – בשום מקום ובשום שלב לא התחייבה הנהלת המעונות לספק אינטרנט או מכונות כביסה כחלק מחבילת השירותים. למרות זאת, ומתוך רצון טוב בלבד ולא מתוך חובה, הועמדו לרשות הסטודנטים שלוש מכונות כביסה ללא עלות, על חשבון הנהלת המעונות. שירות אינטרנט על חשבון ההנהלה. תקלה באינטרנט נגרמה עקב התערבות של דיירים באחת הדירות במגבירי הרשת, דבר שגרם לשיבוש בכל המתחם. התקלה טופלה ונפתרה, למעט דירה אחת שעדיין נמצאת בטיפול. יודגש כי כל סטודנט המעוניין בכך רשאי לחבר שירות אינטרנט פרטי באופן עצמאי.
“בנוגע לשיתוף הסטודנטים והשיח מולם: אינני מכיר מקרה שבו הודרו סטודנטים מהשיח או שהתקיימה הפרדה מכוונת בין ‘מבוגרים’ לסטודנטים. לא ברור לי על איזו פגישה או על איזה שיח מדובר. הנהלת המעונות מקיימת פגישות, שיחות ומענה לפניות סטודנטים באופן שוטף, ותמיד קיימת נכונות לשמוע, להקשיב ולשפר – בכפוף לאילוצים, רגולציה ואחריות כוללת לניהול המתחם”.
אנחנו בספירלה נמשיך לעקוב.
