אגף קשרי אקדמיה, תעסוקה ויזמות במכללת ספיר. צילום: אליס גורייבסקי

מהמתמחים ועד הבוגרים: האגף שמלווה את הסטודנטים מספיר לעולם התעסוקה מוביל השנה פרויקט חדש -״כאן להישאר״

אגף קשרי אקדמיה, תעסוקה ויזמות במכללה שואף לקרב את הסטודנטים לעולם העבודה דרך התמחות וליווי בזמן התואר. מנהלת האגף מספרת לספירלה: "אנחנו רוצים שהסטודנטים שלנו יישארו פה בנגב", ומתגאה בביקוש בענף התקשורת לסטודנטים מספיר: "ב'כאן' אומרים לנו - 'אנחנו שומרים מקום לסטודנטים שלכם'"

לפני כשלוש שנים וחצי הוקם במכללת ספיר אגף קשרי אקדמיה, תעסוקה ויזמות – האגף הראשון מסוגו במוסדות האקדמיים בישראל. בניגוד למרכזי קריירה רגילים, האגף שואף לחבר בין הלימודים האקדמיים לשוק העבודה כבר במהלך התואר – באמצעות סיורים, הרצאות אורח, סדנאות ופאנלים שמשולבים בסילבוס הקורסים.

האגף כולל גם את מרכז החדשנות והיזמות “ח”י בספיר”, שבו תשע מעבדות חדשנות ויזמות בתחומים שונים שבהן סטודנטים יכולים לפתח סטארט-אפים חברתיים, טכנולוגיים ועסקיים. השנה האגף מוביל פרויקט חדש בשם “כאן להישאר”, שמטרתו להשאיר בוגרים בנגב המערבי. הפרויקט יוצא לפיילוט עם עשרה סטודנטים משנה ג’, ומטרתו להתרחב בשנים הקרובות.

מנהלת האגף, שגית פלטין יפרח: “ספיר היא לא מגדל שן. אנחנו רוכשים ידע גם מהאזור, גם מהמרחב, ואנחנו רוצים שהסטודנטים שלנו ישתלבו פה”

מנהלת האגף, שגית פלטין יפרח מדגישה את התפיסה שמאחורי הפרויקט: “ספיר היא לא מגדל שן. אנחנו רוכשים ידע גם מהאזור, גם מהמרחב, ואנחנו רוצים שהסטודנטים שלנו ישתלבו פה”. והיא גם מספרת על השפעת המלחמה: “השבעה באוקטובר חידד את האתגרים שהיו קיימים כאן קודם, הוא פשוט שם אותם על המפה. הנושא של שכר הוגן למשל, זה סיפור פריפריאלי שלא נולד בשבעה באוקטובר”. עם זאת, היא מדגישה שנפתחו גם הזדמנויות חדשות – אנשים עברו לאזור מתוך ציונות ופתחו עסקים בתחומים שונים כגון וולנס, תיירות והסעדה.

האגף מציע לסטודנטים ליווי אישי עם יועצי קריירה, סדנאות לכתיבת קורות חיים והכנה לראיונות עבודה, וכן תוכנית התמחות בשבע מחלקות, שבה הסטודנטים מבלים בין 120 ל-200 שעות בתעשייה. השירותים פתוחים לכלל הסטודנטים, בכל שנת לימוד, וניתן ליצור קשר עם האגף דרך אתר המכללה. בנוסף, האגף מנהל קבוצות ווטסאפ שקטות עם הצעות עבודה רלוונטיות ושומר על קשר עם למעלה מ-200 חברות, מקומיות וגלובליות.

פלטין יפרח: “הייתי רוצה שכל סטודנט וסטודנטית יידעו שאנחנו קיימים כדי לעזור להם להצליח. תציפו אותנו, תבואו לקבל את מה שמגיע לכם”

פלטין יפרח מסבירה על תהליך הייעוץ האישי: “יש בין שלושה לחמישה מפגשים איתנו ואחר כך גם עם יועצי קריירה ויועצי תעסוקה, שמלווים את הסטודנט באבחון ובאיתור החוזקות שלו, בודקים עם הסטודנט לאן מועדות פניו”. לדבריה, לעיתים סטודנט מגלה שהוא רוצה לעשות משהו שונה ממה שלמד, ואז האגף עוזר לו לקחת את הכלים והמיומנויות שרכש במהלך התואר למקום אחר.

באשר לאתגרים הספציפיים, פלטין יפרח מציעה למידה עצמית במקביל לתואר: “הטכנולוגיות זה לא רק לאנשי מדעי המחשב, זה גם לכלכלנים, וזה גם לתקשורת”. היא מוסיפה שהסטודנטים צריכים להבין שיש אחריות אישית: “העולם מתקדם, אנחנו לא יודעים איפה נהיה בעוד כמה שנים. סטודנט שנכנס היום ללימודים צריך לדעת, ללמוד ולהרחיב אופקים ולהיות מעודכן”.

בקשר עם גוגל ואנבידיה

האגף שומר כאמור על קשרים עם מגוון רחב של גורמים – חממות טכנולוגיות, סטארט-אפים, חברות אזוריות, מועצות ועמותות, וגם חברות גלובליות כמו גוגל, IBM ואנבידיה. בתחום התקשורת, לדברי פלטין יפרח, המכללה זוכה לביקוש: “ב’כאן’ אומרים לנו ‘אנחנו שומרים לכם מקום, לסטודנטים שלכם'”.

המסר המרכזי שפלטין יפרח רוצה להעביר לסטודנטים הוא פשוט: “הייתי רוצה שכל סטודנט וסטודנטית יידעו שאנחנו קיימים כדי לעזור להם להצליח. תציפו אותנו, תבואו לקבל את מה שמגיע לכם, כי המכללה החליטה שזה מה שהיא רוצה שיקרה פה. שיהיה לכם את כל המענה”.

סטודנטית שנעזרת במרכז: “הייתי רוצה לקבל יותר הכוונה בכלים שהם יותר מעשיים לתחום שלי ספציפית”

אך לסטודנטים יש גם ביקורת על היקף ההכוונה וההתאמה לתחומי הלימוד. אורי מגידיש, סטודנט שנה ג’ במסלול שיווק במחלקה לתקשורת שלוקח חלק בתוכנית ההתמחות, מתאר חוויה לא נעימה שעבר עם אחת החברות שאליהן פנה לצורך ההתמחות. “לא היה להם את היישור קו מה מותר ומה אסור, על הדרך שבה הם ׳נעזרים׳ בנו” הוא אומר. “הייתי רוצה שתהיה יותר הכוונה”.

שיר יעקב, סטודנטית שנה ג׳ במסלול עיתונות בעידן הדיגיטלי במחלקה לתקשורת, שגם לוקחת חלק בתוכנית, מציינת כי חלק מהתכנים שהועברו בקורס ‘פרקטיקום’ היו מאוד שימושיים למקצוע ולחיים, אבל רובם היו כלליים מידי. “הייתי רוצה לקבל יותר הכוונה בכלים שהם יותר מעשיים לתחום שלי ספציפית”, היא משתפת, “הרבה פעמים הם מביאים הרצאות אורח והיה נחמד אם היו מביאים מישהו מתחום העיתונות גם. אנחנו כמה מסלולים בקורס הזה ומרגיש לי שהיו יותר הרצאות על שיווק”.

אגף קשרי אקדמיה, תעסוקה ויזמות במכללת ספיר. צילום: אליס גורייבסקי

ממנהלת האגף נמסר בתגובה: “ההתנסות במסגרת הלימודים היא שורה בקורות החיים של הסטודנט.ית , היא הזדמנות להיכרות עם עולם העבודה ומהווה הזדמנות להבין מה מעניין אותך ולעיתים גם מסייעת להבין מה לא. למשל, בשנה שעברה פגשנו בוגר בעמדת מפתח, שסיפר שההתמחות נתנה לו הזדמנות להבין במה הוא לא רוצה לעסוק וגרמה לו להיות ממוקד בחיפוש העבודה ולמצוא מקום בתעשייה שמתאים בדיוק עבורו.

“לעניין החונכים – במידה וקיימת בעיה נקודתית ניתן כמובן לפנות אל רכזת המתמתחים או למרצה הקורס ולנסות להביא לפתרונה. ההרצאות שניתנות הן גנריות ומותאמות לכל סטודנט לקראת סיום לימודיו, באשר הוא כדוגמת: כתיבת קורות חיים, הכנה לראיון עבודה, צעדים ראשונים בקריירה – עד כמה חשוב לצבור ניסיון תעסוקתי, בין אם במשרת סטודנט או במסגרת ההתנסות כבר במהלך הלימודים, למידת עמיתים וכו’. אין כאן דגש על מסלול כזה או אחר”.

סגור לתגובות.