להיות סטודנט בישראל זה הרבה יותר מללמוד למבחנים ולהגיש עבודות. זו התמודדות יומיומית עם יוקר מחיה שמחמיר, שכר דירה שמתקרב למשכורת שלמה, מחירי מזון שעולים כמעט בכל קנייה בסופר, והכנסה חלקית שלא באמת מדביקה את הקצב.
למרות שרוב הסטודנטים עובדים במקביל ללימודים, חלקם אף במשרה כמעט מלאה, זה לא מבטיח שיישאר להם עודף בסוף החודש. בתוך המציאות הזו, חיסכון והשקעות, שבעבר נחשבו לצעד אחראי לקראת העתיד, הפכו עבור רבים למושגים רחוקים, כמעט מותרות. במקום לתכנן קדימה, סטודנטים רבים עסוקים בעיקר בלשרוד את ההווה ולגמור את החודש.
כדי לבדוק כיצד נראית ההתנהלות הכלכלית של סטודנטים במציאות היומיומית, מערכת ספירלה הפיצה בתחילת שנת הלימודים שאלון דיגיטלי אנונימי בקרב סטודנטים בגילאי 29-22. על השאלון ענו 40 סטודנטים, ומהנתונים עולה כי כ-93% מהמשיבים עובדים במקביל ללימודים, אך למרות זאת, כמעט 68% מהם אינם מצליחים לחסוך כסף כלל.
“איך אפשר בכלל לחשוב על חיסכון כשבסוף החודש אין כסף?” * “אני מעדיף שהכסף יישאר בעו”ש מאשר לקחת סיכון שאני לא מבין” (משפטים שסטודנטים כתבו בסקר)
רק כ-14% מהסטודנטים שהשיבו לשאלון העידו כי יש להם ידע בסיסי בניהול פיננסי, בעוד שמרביתם ציינו כי אין להם ידע כזה או שיש להם ידע חלקי בלבד. מאחורי הנתונים היבשים מסתתרות גם תחושות אישיות של תסכול וחוסר אונים. סטודנטית אחת כתבה: “איך אפשר בכלל לחשוב על חיסכון כשבסוף החודש אין כסף?” סטודנט אחר ציין: “יש כל כך הרבה דיבורים על השקעות, אבל אף אחד לא באמת מסביר מאיפה מתחילים”. סטודנטים נוספים העידו כי הם חוששים לגעת בכסף שצברו, מחשש להפסיד אותו: “אני מעדיף שהוא יישאר בעו”ש מאשר לקחת סיכון שאני לא מבין”.
בעשור האחרון נדמה שמעולם לא היו כל כך הרבה אפשרויות לחיסכון ולהשקעה. לצד החיסכון הבנקאי המסורתי קיימות כיום תוכניות חיסכון עם ריבית, קרנות השקעה, מסחר עצמאי בשוק ההון, פלטפורמות דיגיטליות להשקעה, ואפילו עולם הקריפטו, שמבטיח תשואות גבוהות אך גם סיכון משמעותי. המידע נגיש, האפליקציות זמינות, והכניסה לעולם ההשקעות כבר לא מחייבת הון התחלתי גדול. אלא שדווקא ריבוי האפשרויות הזה מבלבל רבים – ההבדלים בין חיסכון להשקעה אינם תמיד ברורים, המונחים הפיננסיים מרגישים מורכבים, והחשש לטעות או להפסיד כסף גורם לצעירים רבים להעדיף שלא להתחיל כלל.
בפועל, עבור רבים מהסטודנטים הידע הכלכלי אינו נרכש דרך מסגרות רשמיות או ייעוץ מקצועי, אלא בעיקר דרך הרשתות החברתיות. מהסקר עולה כי כמעט מחצית מהמשיבים (46.2%) ציינו כי רשתות חברתיות הן מקור המידע המרכזי שלהם בנושאי חיסכון והשקעות, לצד המלצות מחברים ובני משפחה. בנקים, יועצים פיננסיים או כלים חינוכיים מוסדרים כמעט ואינם נוכחים בתהליך קבלת ההחלטות. התוצאה היא ידע חלקי, לעתים סותר, שמוביל צעירים רבים להימנע מהשקעה כלל או לפעול מתוך תחושת חיקוי ולא מתוך הבנה אמיתית.
כדי לעשות לסטודנטים קצת סדר פנינו לסהר בזוב (25), העוסק בייעוץ פיננסי וניהול השקעות.
סהר, מה הניסיון שלך בתחום ההשקעות והפיננסים?
“עבדתי קשה מגיל צעיר, ובגיל 18 נכנסתי לעולם הזה של הפיננסים. תמיד עשיתי אחלה כסף, אבל אז שאלתי את עצמי: ‘איך אני מקדם את עצמי יותר?’ נחשפתי לעולם ההשקעות, פתחתי את תיק השקעות הראשון שלי בגיל 18 והיום התיק הזה משרת אותי יפה מאוד. מאז עשיתי תואר במנהל עסקים במכללה למנהל, עשיתי התמחות בשוק ההון והכשרת יועצים פיננסיים תחת אוניברסיטת אריאל ו-Uni פיננסים, כי הבנתי כמה התחום הזה חשוב בחיים האלה וכמה חשוב לדעת להתנהל נכון. תמיד זה היה לי חשוב וזו הסיבה שאני עושה את זה בשמונה השנים האחרונות”.
מהנתונים שלנו עולה שכמעט 70% מהסטודנטים לא מצליחים לחסוך בכלל, למרות שרובם עובדים. זה נתון שמפתיע אותך או שאתה פוגש את זה גם בעבודה היומיומית שלך?
“רוב הלקוחות שלי הם צעירים בגילאי ה-20 ומעלה. רובם סטודנטים ועובדים בעבודה חוץ מהתואר ולא מצליחים לחסוך, או שהם ממש חיים על השקל האחרון. זה לא מפתיע אותי – אצלם הקושי הוא גדול”.
“הסיכון הכי גדול הוא להשאיר את הכסף בעו”ש. יוקר המחיה במדינה עולה כל שנה בזמן שהערך של הכסף שיושב בעו”ש או בפיקדון יורד. כשהכסף יושב בעו”ש, אתם מפסידים כסף”
למה לדעתך צעירים עובדים, מתאמצים ובכל זאת מרגישים שאין להם שליטה על הכסף שלהם?
“אני אומר שבעולם הפיננסי, החיים שלנו הם כמו דלי. אנשים שמים בדלי הזה המון מים, משמע הרבה משכורת לאורך החיים, אבל בדלי הזה יש חורים: פערי ידע והתנהלות לא נכונה. אז לא משנה כמה כסף הם ישפכו לדלי, לא יצליחו באמת לחסוך כמו שצריך. בסופו של דבר אף אחד לא לימד אותם ואותנו גם איך להתנהל עם הכסף, איך לעשות בקרה על הכסף ואיך לעשות תוכנית ברורה עם מטרה ברורה. תמיד אומרים לנו שצריך לחסוך וזה יושב אצלנו במוח, אבל יש פעולות פרקטיות שצריך לעשות כדי שזה יקרה”.
איך היית מסביר בפשטות למי שאין לו שום רקע פיננסי את ההבדל בין חיסכון להשקעה? ולמה יש כל כך הרבה סוגים של השקעות?
“צריכים להסתכל על עולם הכסף כמשחק. ויש שלושה שלבים למשחק, שהם טווחי ההשקעה: קצר, בינוני, ארוך. ולכל שלב יש את המוצרים שמתאימים לו. וחשוב להיאזר בסבלנות ולהבין שדברים לוקחים זמן, אין דבר כזה התעשרות מהירה. לדוגמה, בהשקעות לטווח ארוך אפשר לעשות תיק השקעות גדול ולקחת סיכונים גדולים יותר כי טווח התיקון ארוך יותר לעומת בהשקעות לטווח קצר, שבהן אי אפשר לשים בהשקעות עם סיכון מאוד גבוה”.
“צריך משמעת עצמית. אי אפשר להיות עשיר ביום. סטודנט שיתחיל להשקיע היום יכול בעוד כמה שנים לשנות את החיים שלו ולגרום להם להיראות אחרת עם רווחה כלכלית. ברגע שמתנהלים נכון אפשר היום כבר לצאת לפנסיה מוקדמת בגיל 45 במקום 62“
בשאלון שלנו סטודנטים כתבו שהם “מפחדים לגעת בכסף” ומעדיפים להשאיר אותו בעו״ש או בחיסכון קטן בבנק. האם הפחד הזה מוצדק?
“אני מבין את הפחד הזה, אבל במצב הזה אני אומר להם שהסיכון הכי גדול שלנו במדינת ישראל 2026 הוא להשאיר את הכסף שלנו בעו”ש. יוקר המחיה במדינה עולה כל שנה בזמן שהערך של הכסף שלנו שיושב בעו”ש או בפיקדון יורד. כשהכסף יושב בעו”ש, אתם מפסידים כסף, אז הסיכון הגדול ביותר הוא להשאיר אותו שם. והסיכון השני הוא להיכנס לעולם ההשקעות בלי לדעת מה אתם עושים ובלי ליווי כמו שצריך ואז עושים המון טעויות ומפסידים הרבה כסף”.
מה לדעתך הצעד הראשון והכי חשוב שסטודנט יכול לעשות כבר היום?
“לשלוט בהוצאות שלו ולבנות תוכנית פיננסית ברורה קדימה בהתאם למטרות שלו. לזכור שכדי להשקיע בצורה נכונה צריך ידע, והידע מביא ביטחון. והדבר האחרון – צריך משמעת עצמית. אי אפשר להיות עשיר ביום. סטודנט שיתחיל להשקיע היום יכול בעוד כמה שנים לשנות את החיים שלו ולגרום להם להיראות אחרת עם רווחה כלכלית. ברגע שמתנהלים נכון אפשר היום כבר לצאת לפנסיה מוקדמת בגיל 45 במקום 62”.
