טי-שירטים של "ירו". צילום: ענבל ניצני
טי-שירטים של "ירו". צילום: ענבל ניצני

מייד אין עוטף עזה: מתמונה אחת באינסטגרם למותג אופנה

בין הקסאמים, המנהרות והמבצעים צבאיים, צמחו באזור שני מעצבי אופנה ייחודיים. אחד מהם, איתמר מזרחי, מספר כי "ההשראה באה מהסביבה בה אני גר, מהטבע, מהנפולת של המוות"

כשירון גלברד, בן 22 מקיבוץ בארי, צילם תמונה של העיניים של ידידה שלו, הוא לא חשב שמשם זה יתגלגל ויהפוך למותג חולצות בעיצובו. "באחד הימים צילמתי תמונת עיניים של ידידה שלי, העליתי אותה לאינסטגרם וקיבלתי ים מחמאות". גלברד מספר כי כמה ימים לאחר מכן כאשר הסתובב עם חברים, עלה לו הרעיון להפוך את התמונה לעיצוב על חולצה ולהפוך אותה לטי-שרט. "נכנסתי לחנות בדיזינגוף והדפיסו לי את התמונה על חולצה. סתם עם מגהץ, לא משהו מקצועי, אבל זה מה שגרם לי ללכת על זה". הוא מספר כי הוא התחיל להסתובב עם החולצה והעלה תמונות שלה לאינטסגרם, מה שמשך תגובות של אנשים רבים שהחמיאו, התעניינו ושאלו איפה אפשר לקנות אותה. "אמרתי לעצמי יאללה, בוא נתחיל להוציא עוד טי-שרטים. הרבה אנשים החמיאו והרגשתי שמאמינים בי, וזה מה שגרם לי להמשיך ולעצב עוד חולצות".

גלברד הקים את המותג "ירו", והחל לחשוב על טי-שירטים נוספים בעיצובו. את החולצה השנייה הוציא חודשיים לאחר מכן, ועיצב עליה את המשפט "סטוצים לא מדבר אליי" באותיות אנגליות (Stuzim Lo Medaber Elay). גם על שאר חולצות המותג מעוצבים משפטים באנגלית-עברית.

החשיפה והשיווק של המותג כיום נעשית דרך האינסטגרם, "האינסטגרם שלי הוא מאוד אמנותי, אני לא מעלה לשם תמונות בשביל סתם לייקים או תגובות, אני עושה את זה כי זה חלק מהיצירה שלי. אני מציג את היצירות שלי ומוכר אותן דרך האינסטגרם". גלברד מספר כי מאז שהחל לפתח את המותג הוא מקבל הרבה עידוד ופרגון מהמשפחה, מחברים וגם מאנשים אחרים שנחשפים למותג דרך הרשת החברתית שלו, "יש ים פרגון וזה נותן לי הרבה כוחות להמשיך, אחרת לא הייתי עושה את זה".

בחודשיים האחרונים מאז שהמותג תפס תאוצה, עובר גלברד מהפקת אופנה אחת לאחרת, וכיום הוא משתף פעולה עם מותג האופנה "Legaloutfit", אשר גם דרכו נמכרות החולצות. גלברד מספר כי השאיפה שלו לעתיד היא "לפתוח סטודיו ביתי ומגניב שבו אני אמכור את כל הטי-שירטים שלי. זה בעצם יהיה המקום שלי – אתה בא, שותה משהו חם, קונה לך טי-שירט מגניבה, יוצא וממשיך את היום שלך".

נסיעה של חמש דקות מהקיבוץ בו גר גלברד מביאה אותנו למעצב צעיר נוסף שצמח בעוטף עזה: איתמר מזרחי, בן 17.5 בלבד מקיבוץ רעים. מזרחי מספר כי האהבה לעיצוב הגיעה מעולם האמנות, "בתור ילד מאוד אהבתי לפסל. בגיל 14 התחלתי ללמוד תפירה ומשם המשכתי ללימודי מגמת עיצוב אופנה". במגמה למד שנתיים נוספות עד שבחר לנשור מבית הספר בסוף כיתה י"א, ולהשקיע את כל כולו בעיצוב.

בקיץ האחרון נערכה התצוגה הראשונה שלו בחולות בצפון רידינג, תל אביב. "הקולקציה של התצוגה היתה הקולקציה שבה בניתי לעצמי את הקו העיצובי שלי, הקו שמתעסק במוות ובטבע המת", הוא מספר. מזרחי משלב בעיצובים שלו עצים, פרחים, עצמות של בעלי חיים, ועוד שלל אלמנטים טבעיים. מזרחי משתף כי "בנקודה זו הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות, שום הפקת צילום שהיתה לי לפני כן לא הביאה לי הרגשה כזו עוצמתית".

אחרי התצוגה הוא החל לשתף פעולה עם יעל שטרנברג, מעצבת סטריט, "העבודה שלנו שילבה את הסגנון הקודר שלי שמשלב המון מוות בתוכו לבין צבעים חיים, פרינטים וגזרות אוברסייז, וכך למעשה נוצרה קולקציית הקפסולה שלנו". שיתוף הפעולה ביניהם יתפרסם בגיליון מרץ של המגזין הבריטי "אלגנט". בנוסף לעבודה עם יעל, יצר מזרחי קשרים עם עוסקים בתחום מעבר לים – דוגמנית באוסטרליה, בלוגרית בסין, סטייליסט בלוס אנג'לס וגם דוגמנית בארץ, "כרגע כל אחד מהם מחזיק בכמה דגמים שלי".

מזרחי אומר כי הוא מקבל המון פרגון מהחברים, "ובעיקר מהמשפחה שתומכת בי מהיום הראשון ולאורך כל הדרך". בגלל השימוש של מזרחי באלמנטים עיצוביים הקשורים למוות ולגולגולות, הוא מספר כי מדי פעם הוא מקבל תגובות לא מפרגנות, "אבל אני אוהב את היופי המגעיל. זה משהו שמרתק אותי". הוא מספר כי הקולקציה החדשה שלו, שתעלה ב-20.3 לתצוגה, נועדה לגרום חוסר נעימות ולהגעיל באופן מסוים את הצופה בה. בנוגע להשפעה של אזור מגוריו על היצירה שלו, מספר מזרחי כי "ההשראה לעיצובים שלי באה מהסביבה בה אני גר, מהטבע, מהנפולת של המוות, מהאדמה. אין ספק שהמקום בו אני גר נכנס חזק לתוך העיצובים".

אודות

המלצת קריאה

שתה בירה ועוף גוזל: הסטודנטים לתקשורת סיימו את התואר וחגגו בדשא

שלוש שנים של למידה למבחנים, הכנת עבודות, תסכול ועייפות הגיעו סוף סוף הגיע לסיומן במסיבה שארגנה המחלקה לתקשורת לסטודנטים שסיימו את התואר הראשון שלהם. צפו