כשהגעתי למכללת ספיר ביום רביעי שעבר בחיפוש אובססיבי לקפה, עברתי בכיכר המרכזית והופתעתי לגלות את חברת Pepper בכל מקום אליו הבטתי. לא ראיתי קפה באופק, אבל ראיתי פרסומות, יותר מדי פרסומות. קבלו את Pepper -, בנק “בלי שום טריק”. מה שאנשי השיווק שכחו לעדכן זה שמדובר בחברת בנק, לא קטנה וחמודה, לא אחת שתעשה מהפכה, אלא חברת בנק רגילה, כזו שתגרום לכם לשלם על עמלה, נו, איך אמרת שקוראים לה? נכון, בנק לאומי הוא שמה.
אז איך הגיעה חברת Pepper לכיכר המרכזית במכללת ספיר? קל, החברה הציע לאגודת הסטודנטים וופל בלגי ובירה ב”חינם” על חשבונה לכל סטודנט, בתנאי שהאגודה תאפשר לה לפרסם ברחבי המכללה כמה היא לא רוצה שתקראו לה בנק. אז למי אכפת, יש אוכל בחינם, סטודנטים אוהבים אוכל בחינם, וגם אני אוהבת אוכל בחינם. כשיש חינם בשפע כזה, מי לא ייקח? אבל כמו שאמא שלי אמרה לי, כשיש משהו בחינם – הוא בדרך כלל רקוב.
ונשאלת השאלה מדוע אגודת הסטודנטים צריכה לאפשר חסות כשכל סטודנט שילם בתחילת השנה על כרטיס סטודנט 130 שקל. הכסף כבר נגמר שאגודת הסטודנטים נאלצה לפנות לחסות כמו בנק לאומי? באגודה מסבירים כי בדומה לכל אדם שמקים דוכן בכיכר המרכזית, גם Pepper הציעו תשלום, בירה, וופל בלגי בחינם עבור הסטודנטים תמורת הצבת מיתוג מטעמם לפרק זמן מוגבל בקמפוס. באגודה מוסיפים שהם ראו במתן המתנות לסטודנטים כמקפצה לשדרוג ההפסקות כאשר Pepper הציעו להביא לסטודנטים מתנות ללא תמורה.
אך אנו כסטודנטים מאמינים בשינוי חברתי, אנו מוחים נגד מושחתים ומנסים להוריד את מחירי הדיור. אבל כאן, כאן, אנו מאפשרים לבעלי הון, לקפיטליזם, וליוקר המחיה, רק לצמוח תחת חסותנו. אנחנו לא מסוגלים לראות מעבר לקשת, או מעבר למוצר פרסומי שהצליח לשכנע כמה סטודנטים במכללה לפתוח חשבון בנק בגלל בירה בחינם. ישנה ציפייה מאגודת הסטודנטים להגדיל ראש ולראות מעבר להטבות חינמיות, ובעיקר להבין שיש כאן בעל הון שרוצה לעשות קופה.
אולי בנק לאומי רוצה להשיק משהו אטרקטיבי עבור ציבור הסטודנטים באופן תמים לגמרי, אולי אין כאן רצון לצבור לקוחות פוטנציאלים, ואולי באמת ובתמים Pepper רוצה לחלק אוכל לסטודנט הרעב. אבל למה אגודת הסטודנטים לא מפעילה שיקול דעת ומנסה להביא עסקים קטנים מהאזור שיתנו חסות ואוכל בחינם על מנת שתהיה תחרות שוויונית בשוק? למה אנחנו מקבלים עוד בעל הון שרוצה לצבור עוד הון על חשבוננו?
בכל מקום בשדרות, נתיבות, אופקים, באר שבע והסביבה יש עסקים קטנים שרוצים להתפתח. אפשר ליצור שיתופי פעולה אזוריים על מנת שתוצרת מקומית תקבל היכרות, לעזור לתוצרת מקומית שמגיע לה לא פחות לשווק ולהשפיע בשוק, תחרות חופשית שמעודדת יצרנות מקומית. אמנם היתה תוצרת מקומית, אך כזו שרק ניתן לקנות. ואיך אפשר לקנות משהו כשבנק מחלק אוכל בחינם? הרי זה בחינם.
אין לי בעיה עם בנק לאומי או עם Pepper, אבל יש לי בעיה שאגודת סטודנטים שהתאגדה עבור הסטודנטים במכללת ספיר מספקת במה לבעל הון שרוצה להתעשר על חשבוננו. כל זה בזמן שהסטודנט המצוי, מצוי בדרך כלל בחובות, חי על השקל – או על החינם.
