מאת חן רבי וחן איתם
המדשאות של קיבוץ ברור חיל היו ירוקות מתמיד, השמיים היו כחולים ויפים והשמש חיממה בצהוב, רק צבע אדום לא היה היום במסיבת הבריכה שסגרה את אירועי יום הסטודנט של מכללת ספיר.
עקב המצב הבטחוני, חגיגות יום הסטודנט בבריכה בברור חיל נותרו בספק. אתמול (רביעי) יצאה ההודעה הרשמית של אגודת הסטודנטים, שדיווחה כי האישורים הביטחוניים הגיעו ומסיבת הבריכה תתקיים כסדרה. לימור שטרית, ראשת מדור תרבות באגודה, מספרת ש”הארגונים וההכנות למסיבת בריכה היו חשובים לי מאוד אבל לוו בחששות בשל המצב הביטחוני. כאגודה היתה לנו המחויבות לעשות הכל על מנת להמשיך כרגיל”. עשרות סטודנטים אכן לא נרתעו מהמצב ששרר באזור רק יממה לפני כן ונהנו מאווירה נהדרת. ירין פלוטניק, סטודנט ותושב קיבוץ מפלסים אמר כי “לא הרגשתי מאוים או משהו. קמתי בבוקר, קראתי בחדשות שהעניין נרגע ויצאתי לחגוג ביחד עם כולם”.
אך לא כולם במסיבה אמש היו רגועים לגמרי. אור שפי, סטודנטית במחלקה לתרבות, יצירה והפקה שיתפה בתחושותיה, “כן חששתי קצת, אבל אני מבינה שצריך להמשיך בשגרה ולא לתת לזה להשפיע עלי”. היו גם לא מעט סטודנטים שנרתעו מכך שרק יממה לפני כן שוגרו לאזור 130 טילים והחליטו לוותר על המסיבה. אפרת רפאלי היא אחת מהן. “המצב לא נעים, לא בא לי להגיע למסיבה ולחשוב לאן אני צריכה לרוץ במקרה של אזעקה”, אמרה רפאלי. השערים למסיבת הבריכה נפתחו כבר ב-10:00 בבוקר אך הסטודנטים שככל הנראה חיכו לרגיעה הגיעו רק שעתיים לאחר מכן. עד השעה 18:00 כאשר אלכוהול זורם בדמם רקדו הסטודנטים לצלילי מוזיקה אלקטרונית במה שהשכיח כמעט לגמרי את המצב הביטחוני.
עזבנו את עוטף עזה, עברנו לבאר שבע
יום לפני כן, בשלישי בערב, נפתחו חגיגות יום הסטודנט לעיני כ-13,000 סטודנטים בהופעות שהתקיימו בשוק הבדואי בבאר שבע. אירועי יום הסטודנט משותפים לאגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בן גוריון, מכללת ספיר, מכללת סמי שמעון ומכללת קיי. הסטודנטים בספיר התבדחו במהלך ההסעה לבירת הנגב כי האירוע מהווה טיימינג טוב לברוח לרגע מהאזעקות והטילים. הראפר ג’ימבו ג’יי, אשר מתגורר בעוטף עזה הופיע בשלישי, שר לקהל את שירו “עזבנו את תל אביב, עברנו לעוטף עזה” וזכה לאהדה רבה. אביב שם טוב, סטודנט שנה שלישית בתקשורת, שיתף בחששותיו. “היה קשה לחשוב אחרי יום שכזה על חגיגות. במהלך כל הלילה ההתראות על אזעקות לא פסקו. בגלל שזה יום סטודנט אחרון ניסיתי להתנתק עד כמה שאפשר, ולכמה שעות לשים את המצב הביטחוני בצד”.
ההופעות התקיימו בשתי במות במקביל: במה מרכזית ובמת אינדי. בבמה הראשונה, פתחה את הערב שרית חדד באיחור של שעה, ובמקביל אליה בבמה השנייה הופיעה להקה אינדית, שלקחה אליה את מרבית הקהל. עברי לידר דאג להחזיר את הקהל לבמה המרכזית. בפתיחת ההופעה עלה לידר לבמה עם הלוק האופייני, מעיל ארוך שחור וסיפק את השואו שכולם חיכו לו. אחרי כמה שירים הצטרף אליו אברהם טל לביצוע משותף של השיר “אדם צובר זיכרונות”. לידר החליף את החולצה השחורה בחולצה פרחונית, אותה הוא לבש בקליפ החדש שלו לשיר “מוגזם”. הוא לא וויתר על השירים הישנים והמוכרים. הביצוע “ניסים תשמע תהיה מלחמה”, היה רלוונטי יותר מתמיד נוכח המצב שהחריף בדרום.
גם בזמן ההמתנה בין זמר לזמר, המסיבה המשיכה עם ד-ג’יי שדאג לחימום האווירה והשאיר את הקהל מלאי אנרגיות ללא הפסקה. בשעת חצות כולם כבר חיכו בציפייה לזמר היחיד שהגיע מחו”ל, או כפי שתיאר אותו הדי-ג’יי כשהציג אותו על הבמה: “קבלו את מלך הרגאיי היהודי – מתיסיהו”. סטודנטים אמריקאים מיהרו לתפוס את השורות בקדמת הבמה, ומתיסיהו עלה לבמה וסחף את הקהל אחריו. אך רק בסוף ההופעה, הקהל זכה לשמוע את השיר המוכר והאהוב “One Day” שכולם חיכו לו בציפייה כל ההופעה. סוף סוף היה אפשר לשמוע את הקהל שר יחד איתו את המילים בהתרגשות, וקשה היה שלא לחשוב באותו הרגע על המתיחות בדרום.
את סבב ההופעות סיימו להקת “התקווה 6” שהיו במיטבם. עמרי גליקמן, סולן הלהקה, עצר לרגע כדי לומר שהוא מופתע מהאנרגיה של הקהל בשעה המאוחרת. לקראת השעה 1:45 עלו הסטודנטים מספיר להסעה לכיוון צפון הנגב. עם ההגעה למכללה חיכתה להם אזעקת “צבע אדום” שהעירה אותם חזרה למציאות בעוטף.
