הכיכר המרכזית ריקה ביום השביתה. צילום: דמיטרי קזקוב

ללא השלמות והחזר: מדוע הסתיים סמסטר א’ במועדו המקורי?

שנת הלימודים הנוכחית נפתחה בקול שביתה רמה מצד סגל המרצים במחאה על תנאי תעסוקתם. רק חמישה שבועות לאחר מכן נפתח סמסטר א’ והחלו הלימודים, אבל הוא הסתיים בתאריך המקורי שנקבע עוד בטרם הוכרזה השביתה – 18 בינואר. מה הוביל לכך שהשיעורים שלא נלמדו לא הושלמו, ומדוע אם כן, שכר הלימוד על תקופת השביתה לא הוחזר?

שביתת המרצים הסתיימה ב-22 בנובמבר אחרי שהושגה פשרה בין הסגל לבין ועד ראשי המכללות (ור”ם). במסגרת הפשרה, הוחלט שהמרצים יחזרו ללמד, ובינתיים שני הצדדים ייכנסו למשא ומתן באשר לתנאי תעסוקתם של אנשי הסגל. תאריך היעד שנקבע להסכמות בין השניים היה מרץ 2019.

במקביל, התנהל משא ומתן נוסף בין ור”ם לבין משרד האוצר לגבי השלמת השיעורים שלא נלמדו. בדיונים אלה התבקשו המרצים במכללת ספיר להשלים לסטודנטים שבועיים של לימודים, אף שבפועל לא התקיימו לימודים במשך חמישה שבועות. כל זמן השביתה המרצים לא קיבלו שכר, והסכמה לבקשה זו משמעה ויתור על שכר של שלושה שבועות. המצב הזה לא היה אידיאלי מבחינת המרצים, אך הם הסכימו לכך בכל זאת, וההנחה הייתה שהסמסטר יסתיים שבועיים לאחר 18 בינואר.

אלא שאז התברר כי משרד האוצר מתכוון לשלם למרצים רק כ-30% משכרם עבור שיעורי ההשלמה. לפשרה זו המרצים לא היו מוכנים. ב-26 בדצמבר פרסמה המועצה המתאמת של ארגוני הסגל הבכיר הודעת עמדה לסגל המרצים שבה נאמר כי היא דורשת שכר מלא למרצים על שעות ההשלמה ואם לא כך יהיה, לא יהיו שיעורי השלמה לסטודנטים.

“ראשית, אנחנו לא חושבים שיש הצדקה לשלם לנו על שעת עבודה לאחר סיום הסמסטר – כלומר במסגרת ההארכה שלו – פחות מאשר אותה שעה שעשינו שבוע לפני כן”, הסביר רוברט אלבין, יו”ר סגל המרצים במכללת ספיר. “אנחנו עושים את אותה עבודה בדיוק, מגיע לנו את אותו שכר בדיוק”. אך המשא ומתן המשיך – משרד האוצר עשה שרירים ונציגי המרצים הראו נכונות להתפשר.

אלבין, מתוקף תפקידו, היה מעורב במשא ומתן בין ור”ם לבין משרד האוצר. הוא הסביר מה הוביל להחלטתם של המרצים לוותר כליל על המשכורת בחמשת שבועות השביתה ולסיים את הסמסטר כמתוכנן במועדו המקורי. “הגענו כבר למצב שירדנו מ-100% לכ-60% ובאוצר לא היו מוכנים לקבל את זה. זה הרגיש שמנסים להעניש אותנו”, סיפר.

לאחר שמשרד האוצר סירב להצעתם, הגיעו המרצים אל נציגי המשרד עם רעיון חדש – בוררות. “מבחינתנו זה היה מהלך מסוכן משום שכמעט בלתי אפשרי לערער על תוצאות הבוררות. לא כל שכן, אמרנו לנציגי האוצר שאנחנו פותחים את טווח השכר מאפס ל-100. מה שיחליט הבורר זה מה שיהיה. אם 30%, אז 30%, ואם 85%, אז זה מה שיהיה. הסרנו כל הגבלה שהיא על תחילתו של הדיון אך משרד האוצר לא הסכים לכך”.

ביום שני, שבעה בינואר, פוצץ המשא ומתן בין ור”ם למשרד האוצר. עמדת המרצים הייתה שהם לא מוכנים להתפשר על פחות מ-60%, ומשרד האוצר לא הסכים להתפשר על יותר מ-50%. לכן, הוחלט סופית על ידי נציגי סגל המרצים שלא יהיו שיעורי השלמה והסמסטר יסתיים במועדו המקורי.

“בשורה התחתונה – אי אפשר להתלונן על עניין שכר הלימוד”

החלטה זו יצרה מצב שבו הסטודנטים לא למדו סמסטר מלא, אך הם כן נדרשים לשלם שכר לימוד מלא. מתן זיתון, דובר אגודת הסטודנטים של ספיר, הסביר כי במכללה יש סעיף בתקנון שאומר שבמקרה של שביתה, כספי שכר הלימוד לא מוחזרים. “אנחנו חשבנו איך אפשר לעקוף את זה”, הוסיף. מהר מאוד הבינו באגודה שידיהם כבולות. “חשבנו לטעון שהסטודנטים בכל זאת יוצאים מקופחים כי הם חתמו על משהו שהם לא ידעו. אולם, בייעוץ עם עורך דין הבנו שכנגד הטענה הזו, המכללה יכולה לבוא ולהגיד ‘אין בעיה, קחו את השכר לימוד, אבל אנחנו מורידים לכם את נקודות הזכות’. הטענה הזו ירדה מהפרק”.

“טענה שנייה שחשבנו עליה וגם היא ירדה מהפרק היא שהמכללה לא נתנה מענה בעניין הפסד החומר. הבעיה עם טענה זו היא שהמכללה נתנה הנחיה חד-משמעית לכל המרצים להוריד חומר מהסילבוס. נוסף על כך, המכללה נתנה אופציה להירשם למועד ג’ לקורסי המשך גם לסטודנטים שלא עברו את הקורס הבסיסי”, אמר. “בשורה התחתונה אנחנו לא יכולים לבוא בתלונות על עניין שכר הלימוד”, סיכם זיתון.

סגור לתגובות.