מול שער האקדמיה, בכניסה למכללת ספיר, משתרך מדי בוקר תור ארוך של סטודנטים. שנת הלימודים תשפ”ב נפתחה בסימן התאוששות ממגפת הקורונה והסטודנטים נדרשים להציג תו ירוק לסריקה כשהם עוברים בשער.
בשנת הלימודים הקודמת נעשתה הלמידה בזום ובשמירה מקסימלית על ריחוק חברתי. השיעורים הבודדים שהתקיימו במכללה היו היברידיים ושילבו למידה מקוונת. אולם עם פתיחת שנת הלימודים הנוכחית, הודיעה המכללה כי “הלימודים יתקיימו אך ורק בקמפוס” ולא יתאפשר מצב שבו חלק מהסטודנטים לומדים בכיתה וחלקם צופים בשיעור ויכולים להשתתף בו בשידור חי.
המעבר ללמידה פרונטלית תפס עשרות מהסטודנטים לא מוכנים, ובהם גם כאלה שאין להם תו ירוק מאחר שבחרו לא להתחסן או שהם מנועי חיסון. אחת מהם היא לורן שהרבני, סטודנטית בשנה ה’ במחלקה לקולנוע. “ללכת לעשות בדיקת קורונה בכל פעם כדי שאוכל להיכנס למכללה, זה כרוך במלא מאמץ”, היא מעידה. “אם הייתי באמצע התואר ולא לקראת הסוף, כנראה שהייתי בוחרת שלא להמשיך וללמוד בתנאים האלה”. כמו חבריה, גם שהרבני רק רוצה להשלים את הלימודים ומצפה מהמכללה לבוא לקראתה: “שתהיה אופציה של זום בכל שיעור. זה מה שהיה בשנתיים האחרונות, למה להפסיק?”.
לורן שהרבני, סטודנטית שנה ה’ במחלקה לקולנוע: “שתהיה אופציה של זום בכל שיעור. זה מה שהיה בשנתיים האחרונות, למה להפסיק?”
לאסף חמו, סטודנט שנה ב’ לתקשורת, יש תו ירוק אבל גם הוא חושב שדברים צריכים להשתנות. “אני בעד חזרה לשגרה באופן מוחלט, אבל הכול עדיין לוט בערפל”. חמו מספר לאתר ספירלה על חברים שנאלצו לפרוש מהלימודים ועל חוסר הוודאות שבו הם מצויים. “חלק מהמרצים דווקא רצו להמשיך בזום. אבל הגענו לכיתה ריקה שלא הוכנה טכנית לשיעור. בזבזנו חצי שיעור בניסיון להעלות את המרצה למסך ולשמוע אותו בצורה תקינה. נוצר מצב שהוא מעביר שיעור מבלי שאף אחד יכול לשאול שאלות או להביע דעה. אני לא חושב שזה יחזיק ככה כל השנה. אני חושב שיום שכולו מרוכז בזום יכול להיות ממש טוב, חזרה לשגרה בהדרגה”.
חמו וחבריו למחלקה פנו למכללה בבקשה לשלב בין הלימודים הפרונטליים לבין למידה בזום ולשקול שיעורים היברידיים: “פנינו קבוצה יחסית גדולה. המענה שקיבלנו מהמכללה היה שלצערם מסיבות מערכתיות וטכניות הם לא יוכלו לעשות את זה”.
חוסר המענה לכאורה מצד המכללה מחזק את תחושת חוסר האונים בקרב הסטודנטים שאינם זכאים לתו הירוק. גוני (שם בדוי), סטודנטית לאנימציה, החליטה על צעד דרסטי – והקפיאה את לימודיה. “אני לא רוצה להתחסן”, היא מסבירה, “המקצוע שלי לא מחייב תואר אקדמי וזה בדיוק מה שאני מתכוונת לעשות – ללמוד לבד. מאוד אהבתי את המכללה ואת הלימודים. הייתי רוצה שהמכללה תחשוב טוב לפני שהיא משאירה סטודנטים ללא אפשרות ללמוד. לימודים זה העתיד שלנו. ללא התפתחות, ללא למידה, ללא תנועה – אין חיים”.
דוברת המכללה, שני ששון, מסרה בתגובה כי “יש חלופות שמאפשרות למידה מרחוק. יש חמש אופציות שהמכללה מציעה לסגל ולסטודנטים להשתמש בהן עבור מי שאין לו תו ירוק”. אתר המכללה מפרט את האופציות הללו: הקלטה מצולמת של השיעור, בכיתות שבהן הדבר מתאפשר; הקלטת השיעורים באודיו בלבד; סיכום של השיעור; מצגת מעודכנת ומפורטת של השיעור ו”תחליף ראוי והוגן אחר שיוסכם בין המרצה לבין הסטודנטים בקורס”.
אולם סטודנטים טוענים שהאופציות הללו אינן מיושמות עד כה באופן גורף: שיעורים אינם מוקלטים, מצגות וסיכומים לא עולים למערכת הלימוד באופן קבוע ולא נקבעו חלופות אחרות בין המרצים לסטודנטים לגבי כלל הקורסים המועברים באופן פרונטלי. בנוסף, סטודנט שיבקש ללמוד מהבית במשך הסמסטר, יידרש בכל זאת להגיע למכללה על מנת להיבחן ולהשלים את הקורס.
בינתיים, התסכול שחשים סטודנטים רבים מהמצב הזה רק הולך וגובר. “צריך לזכור שאנחנו עדיין נמצאים בעיצומה של מגפה”, אומר חמו, “יש אנשים שלא מעוניינים או לא יכולים לקבל את החיסון והמכללה לא נותנת להם פתרונות”.
