טראומה לאישה, אך גם לבן הזוג. צילום: pixabay

"ראיתי שהרופא בודק את האולטרסאונד כמה פעמים, הפנים שלו נפלו. הבנתי שיש בעיה"

הטראומה של לידה שקטה מלווה נשים רבות - גם בישראל - שנזקקות למעטפת גדולה ותומכת. "הדבר הכי קשה הוא לצאת מבית החולים בידיים ריקות", מספרת מיילדת שליוותה נשים בלידה השקטה

"זה היה היריון שני, שמאוד חיכינו לו ורצינו אותו. בשבוע 22 – שבוע די מתקדם – הרופא רצה פתאום שנלך לרופא מומחה, כי חדרי המוח של העובר מוגדלים", מספרת שרון (שם בדוי). "המומחה היה מאוד נחמד ומקצועי, דיבר איתי ועם בעלי, אבל באולטרסאונד ראיתי שהוא בודק משהו כמה וכמה פעמים. הפנים שלו נפלו, הבנתי שיש בעיה". ברגע הזה שרון עוד לא הצליחה להבין עד כמה חייה ישתנו מעתה. היא נאלצה לא להמשיך את ההיריון, לאור פגיעה מוחית של העובר.

לידה שקטה – כלומר לידה אחרי שבוע 22 או מעל משקל 500 גרם של העובר – אינה רק לידה שבה העובר כבר מת ברחם, אלא גם כאשר מתקבלת החלטה על הפסקת היריון של בעיות רפואיות שונות. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2018 עמד מספר הלידות השקטות בישראל על כ-1,400. יתרה מזאת, מחקר בינלאומי שפורסם בשנת 2020 חשף כי בתקופת הקורונה, חלה עלייה במספר הלידות השקטות בעולם – בשל השפעות המגפה.

שרון מתארת חוויה לא קלה של הפסקת היריונה, לפני כשלוש שנים. "לחוות לידה שקטה זה אומר לתאם אשפוז, להגיע בית החולים ואז להזריק לבטן חומר שעוצר את הלב של העובר. צריך ממש לעבור לידה מאפס, כשהגוף בכלל לא מוכן ללכת בשלב כל כך מוקדם". היא מספרת שקיבלה כדורים לזירוז הלידה, שארכה 24 שעות רצופות. "זה משהו שנחקק לי בזיכרון. אני זוכרת שממש הייתה לי את ההבנה שאני בלחיצות האחרונות והוא כמעט יוצא, הרגשתי את כל הגוף שלי רועד גם מהמאמץ אבל גם מהפחד – מהפחד לשחרר אותו".

איריס רז, מיילדת בבית החולים סורוקה בבאר שבע, מלווה נשים שעוברות לידה שקטה. "היריון זה סוג של הפתעה – אנחנו יודעים איך הוא מתחיל, אבל לא לאן הוא יתקדם", היא מתארת. "הדבר הכי קשה בלידה שקטה הוא שההורים יוצאים מבית החולים בידיים ריקות – ללא תינוק. הוא יישאר איתם רק בתור זיכרון של דבר שאיבדו". רז, פסיכותרפיסטית בהכשרתה, אומרת שנשים חוות טראומה בלידה השקטה, ולכן זה טבעי לקבל עזרה רגשית. "הן זקוקות למעטפת רגשית גדולה מאוד".

רז מדגישה כי לא רק האישה חווה את הטראומה, אלא גם בן הזוג. שרון מתחברת לכך, ומספרת שלאחר הלידה השקטה בעלה הסתגר ולא היה מוכן לתקשר עם הסביבה על המקרה – הוא רוצה להתמודד עם זה לבד. היא עצמה מתארת שהחליטה ללכת לפסיכולוג מומחה, שיעזור לה להתמודד עם האובדן ולהחזיר את הרצון לילד נוסף.

כדי להעלות את המודעות לתחום, וכדי לעודד נשים וגברים כאחד לחשוף את רגשותיהם ולהתמודד, רז מציגה עצמה בפני גניקולוגים, עובדים סוציאליים ומטפלים מתחום בריאות הנפש. "אנשים הבינו שיש צורך לשתף ולא להישאר עם זה לבד. כיום גם גברים מתחילים להגיע לטיפול בין אם זה בשביל עצמם או בשביל בת זוגם. בכל תחילת מפגש אנו עושים היכרות, והכל נעשה לפי הקצב שלהם. יש לציין שלא תמיד נוח ולא רוצים לשתף ולדבר, כל מפגש טעון רגשית וזה בסדר", אומרת רז.

אין תגיות

סגור לתגובות.