אלחרומי. אמר שיוותר על מקומו בכנסת אם תהיה הסדרה בנגב. צילום: סאמי עבד אלחמיד, מתוך ויקיפדיה

"אני הנציג הבלעדי של הנגב בכנסת": ריאיון עם ח"כ סעיד אלחרומי לפני מותו

בריאיון שנערך לרגל כניסתו לקואליציה לפני כחודשיים, סיפר אלחרומי ל"ספירלה" מדוע נכנס לפוליטיקה, מי האישה שהשפיעה על חייו ומדוע הוא מקווה לא להישאר חבר כנסת

מאיה בר

מול השוק העירוני בבאר שבע, בין שתי חנויות למוצרי בניין, נמצאת הלשכה הפרלמנטרית של חבר הכנסת סעיד אלחרומי ממפלגת רע"ם. הלשכה הזו נותרה ריקה כעת, עם מותו אתמול (רביעי). לפי כחודשיים, לרגל כניסתו לקואליציה, ערך ריאיון עם "ספירלה" – אז הוא פתח את דלת לשכתו בעצמו, לבוש חולצת טריקו פשוטה, ממהר למזוג קפה בהתאם להכנסת האורחים בתרבות הבדואית. "אני הנציג הבלעדי של הנגב בכנסת", הבהיר אז, "גם של החברה היהודית. אני עוסק בסוגיות של כלל התושבים בנגב".

בעת שהריאיון נערך, שמו של אלחרומי כיכב בכותרות לאחר שנמנע בהצבעה על כינון הממשלה, אך לא נראה שהוא התרגש מכך. "היו כל מיני ספינים תקשורתיים", אמר, והסביר שמדובר בניסיונות להראות לו את הדרך החוצה: "יש כמה אנשים שלא נוח להם שאני בקואליציה. שלא רוצים לשנות את המדיניות שקיימת היום, שלא נוח להם שאני מתנגד להריסות בתים". הוא התעקש לא לנקוב בשמות, אך רמז שהם נמצאים באופוזיציה ומקווים לצמצם את המנדטים של רע"ם בכנסת.

אלחרומי, בן 49 במותו, החל את דרכו המקצועית כמורה לפיזיקה ביישוב שגב שלום שבו גדל. לאחר שהרגיש כי הוא חייב לעשות שינוי, החליט להיכנס לפוליטיקה המקומית ובשנת 2000 התמודד על ראשות המועצה. הוא הפסיד, אבל כמה שנים מאוחר יותר ניסה שוב וכיהן בתפקיד עד 2008. במקביל התפקד למפלגת רע"ם, שימש כמזכ"ל בהתנדבות במשך שנות כהונתו בשגב שלום וב-2014 נבחר לסגן יו"ר המפלגה – "תפקיד שאני מכהן בו עד היום".

הוא תיאר כי כניסתו לפוליטיקה המקומית נבעה מהרצון שלו להוביל שינוי במקום בו גדל. "עד 2008 לא רציתי להיות בכנסת. אפילו היו בחירות פנימיות ולא התמודדתי, למרות שהיו לי סיכויים מאוד טובים. זו הייתה החלטה אישית שלי, לא רציתי. אחר כך בלחץ של החברים ושל התושבים התמודדתי לכנסת ונכנסתי", אמר.

הוא הוסיף כי כהונתו כחבר כנסת אמורה הייתה להיות רק שורה בקורות החיים שלו – וקיווה להתקדם משם. "כמובן שאני לא חושב לסיים את החיים שלי כחבר כנסת, זו תקופה. אני רוצה לתרום את החלק שלי ואז יבואו עוד אנשים אחרים לא פחות טובים ממני", אמר. לדבריו, הוא יוותר על התפקיד אם יודיעו לו שתהיה הסדרה בנגב, כי הכיסא לא חשוב מבחינתו. "אני לא מחפש תפקידים וכוחנות", אמר והכחיש את הקשר בין ההצבעה שלו על הקמת הממשלה לדרישות התקציב לנגב, "אני לא רוצה שקל אחד מהתקציב. אני רוצה חיים בכבוד בשביל תושבי הנגב הבדואים".

כשנשאל על הוויתורים שנאלץ לעשות בשביל הפוליטיקה ציין שהוא רווק, ולא הקים משפחה. "אני ממש עד לפה בפוליטיקה", אמר והרים את ידו עד מעל לראש כדי להמחיש, "אבל אני מצליח כל בוקר לפגוש את אמא שלי. זאת האישה שהכי השפיעה על החיים שלי. על זה אני לא מוותר".

בהתייחס לסוגיות הבוערות בקהילה הבדואית, סיפר אלחרומי כי נכנס לפוליטיקה מתוך הסיפור האישי שלו. "לאחותי, שגרה בביר האדג', הרסו את הבית שבוע אחרי שהיא ילדה ילד. שלושה ימים היא היתה בבית חולים, וכשחזרה נהרס לה הבית", סיפר, וגם הוסיף אולטימטום: "זה או שהממשלה תמשיך או שהיא תיפול על הנושא הזה. על נושא הנגב, על הריסות הבתים".

למרות העיסוק החוזר בנושא ההכרה בכפרים הלא מוכרים בנגב, אלחרומי התעקש שהוא בתפקיד גם עבור האוכלוסייה היהודית. "בעוד עשר שנים החזון שלי הוא לראות שהנגב מתפתח, פורח מבחינה כלכלית. זה הדבר שמחבר את האוכלוסיות בנגב", אמר. הוא הדגיש את הצורך בחינוך כאמצעי להשגת המטרה הזאת. "אני רוצה שהילד היהודי שלומד בבאר שבע יכיר את התרבות הבדואית. את הילד הבדואי, את אורח החיים הבדואי. אני לא רוצה שהוא ישמע רק מצד אחד שצריך לגרש את הבדואים, שהם השתלטו על הנגב. כמובן שזה שקר מוחלט, אין לזה שום אחיזה במציאות".

סגור לתגובות.