מאת ליטל גלמן
”גילוי מוקדם מציל חיים” – את המוטו הזה, הנכון כל כך, שמעתן ושמעתם ודאי לא פעם במהלך אוקטובר, חודש המודעות לסרטן השד. אבל בזמן שבאגודה למלחמה בסרטן ובקופות החולים משקיעים אנרגיה רבה בניסיון לעודד נשים רבות ככל האפשר ללכת ולהיבדק, צעירות רבות נתקלות ביחס מזלזל ומבטל כשהן פונות לרופאים ומבקשות לעבור בדיקה. לאחר שחוויתי זאת על בשרי, יצאתי לבדוק האם צעירות נוספות חוו יחס דומה בשל גילן. עד מהרה התברר לי שהתופעה נרחבת משציפיתי.
”הרופא בדק אותי ושלח אותי הביתה, אמר שאני יכולה לחכות כמה שנים”, מספרת שלי (שם בדוי), סטודנטית בת 25 ממכללת ספיר. “אבל תמיד יש את החשש שאולי אני כבר חולה. לפעמים אני ממששת וחושבת ‘אולי זה גוש ואני פשוט לא יודעת’?”
“ההבעה של הרופא השתנתה”
ענת (שם בדוי), סטודנטית מהדרום, חששה להיבדק אך לאחר שאמה שכנעה אותה הן הלכו יחד. “במהלך הבדיקה של אימא הרופא היה קשוב ודואג, הוא בדק אותה ברצינות ובקפדנות”, היא מספרת. “אבל כשהגיע תורי, הבעת פניו השתנתה והוא כבר לא היה סבלני’. הוא גרם לי להרגיש כאילו עשיתי משהו רע. למה? כי באתי להיבדק בגיל 23?”. ואכן, החשש של ענת התברר כמוצדק: ”הרגשתי בליטה מזערית בשד, אך לא ייחסתי לזה חשיבות. אני רק בת 23 וגם אין לנו היסטוריה משפחתית של סרטן השד, אז מה הסיכוי שאחלה? אבל בסוף איתרו לי גושים בשני השדיים, 6.5 מ”מ כל אחד. לאמי בת ה-54 לא נמצא שום דבר ברוך השם”.
המחלה הממאירה הכי “נשית”
סרטן השד הוא המחלה הממאירה הנפוצה ביותר בקרב נשות העולם. בממוצע, אחת מכל שמונה נשים עלולה לחלות בו. לפי נתוני משרד הבריאות שעודכנו בספטמבר האחרון, מעל ל-5,500 מקרים של סרטן השד אובחנו בישראל בשנת 2018. מהנתונים עולה כי 52 מהחולות היו צעירות בנות פחות מ-30. זה אמנם שיעור קטן יחסית למספרן הכולל של החולות – אולם צריך לזכור שנשים צעירות חוששות לחלות הרי בדיוק כמו מבוגרות.
ענבר גלפרט, שחלתה לפני כשנה והחלימה, פרסמה החודש פוסט בנושא שעורר הזדהות רבה ברשת. “נשים צעירות, שמסתכלות על חודש המודעות, אומרות ‘וואלה אני אלך להיבדק’ ואז נתקלות במשפט שלמדתי לשנוא שנאת מוות – ‘את צעירה מידי, אנחנו לא עושים אולטרסאונד מתחת לגיל 30′. אז בשביל מה שלחתם אותן להיבדק?! את המשפט הזה אני שומעת עד היום, כשאני כבר מחלימה אחרי כימותרפיה והקרנות. חודש המודעות לסרטן השד הוא חשוב, אבל רק אם את מעל גיל 30 או אפילו 40. אם את מתחת לגיל הזה אז כנראה שאין לך שום דבר וגם אם יש לך אז לכי תוציאי את כל האנרגיה שלך על זה שיתייחסו אלייך ברצינות. למזלי אני התעקשתי. סרטן שד זה לא משחק, זה לא סקסי, זה לא מגניב, זה לא ורוד ולא מרגש. הגיע הזמן להפסיק עם ה’את צעירה זה בטח כלום’ או ‘זה כולה סרטן שד, כמעט ולא מתים מזה יותר’. כי הנה אני כאן, וזה ממש לא היה כלום, ואולי לא עמדתי למות אבל היו רגעים שלא ראיתי את דלת היציאה או האור בקצה המנהרה. הגיע הזמן להעלות את המודעות לדבר הבא – סרטן שד זה לא רק של מבוגרות, זה של ילדות בנות 18 בדיוק כמו שזה של בנות 60”.
פרופ’ ליטל קינן-בוקר: “אני מבינה שהנשים הצעירות היו רוצות לדעת שיש בדיקה טובה, יעילה ואפקטיבית גם עבורן, אבל בפועל אין כזאת כיום”
ד”ר לריסה ריבו, מנהלת המכון האונקולוגי בבית החולים הציבורי אסותא באשדוד, סבורה שהיחס שעליו מדברות ענבר, ענת ושלי “זה היוצא מן הכלל. רוב הרופאים לכירורגיית שד שאני מכירה בודקים בשמחה את כל הבנות שמגיעות. אם הפגישה עם הרופא לא הייתה לרצונה של המטופלת, חשוב לפנות לרופא אחר ולהיבדק. עם זאת, אם הנבדקת צעירה מאוד, ללא סיפור משפחתי וללא תלונות, הבדיקה יכולה להיות מיותרת”.
פרופ’ ליטל קינן-בוקר, מנהלת המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות, מסבירה ש”יש הבדל בין שד של אישה צעירה לאישה מבוגרת. אני מבינה שהנשים הצעירות היו רוצות לדעת שיש בדיקה טובה, יעילה ואפקטיבית גם עבורן, אבל בפועל אין כזאת כיום. אז לנשים הצעירות אנו ממליצים להכיר ככל הניתן את הגוף שלהן”.
באגודה למלחמה בסרטן מקווים שהעדויות המצטברות לא ירפו את ידיהן של צעירות נוספות: “חשוב שכל אישה בכל גיל תפנה לרופא אם היא מרגישה בגוש או בשינוי כלשהו בשד. אחוז הנשים הצעירות החולות בסרטן השד אינו גבוה, ואין עלייה במספר הצעירות החולות עם השנים, אך כל אחת היא עולם ומלואו וצריכה לקבל את תשומת הלב המיטבית מהרופא המטפל בה”.
