“מריה עזבה את הקבוצה”. “עידו עזב את הקבוצה”. כך, אחד אחרי השני, לפחות 13 סטודנטים עזבו את קבוצת הווטסאפ של שנה ב’ במסלול לימודי ערב במשפטים – ואת הלימודים. הסטודנטים, חלקם מבוגרים ובעלי משפחה, החליטו לעבור ביחד ללמוד במכללת רמת גן, שם ניתנת אפשרות ללמידה היברידית.
“לימודי משפטים במסלול ערב מתאימים במיוחד לאנשים עובדים ולבעלי תארים קודמים”, נכתב בפרטי ההרשמה ללימודים. אבל לדברי מריה יעקובוב (43), סטודנטית לשנה ב’, “גם אם הייתי רוצה להמשיך את הלימודים בספיר, זה לא אפשרי מבחינת סדר היום שלי עם העבודה והילדים”.
עזיבת הסטודנטים את בית הספר למשפטים נרקמה כהחלטה קבוצתית. “עשינו סקר שוק וקיבלנו הצעה טובה ממכללת רמת גן”, מסבירה יעקובוב. “הלימודים שם עולים 30 אלף שקל בשנה – בספיר מדובר על סכום בסיס של 14 אלף שקל בשנה – אבל הם באו לקראתנו כי היינו קבוצה גדולה. הם, להבדיל מספיר, מעוניינים בסטודנטים”.
עידו זליגמן (46), סטודנט נוסף שבחר לעזוב, מסביר: “אנחנו עוברים ביודעין למכללה שאחוזי ההצלחה במבחני הלשכה בה נמוכים יותר ושכר הלימוד הוא כפול. אנחנו אוהבים את ספיר, אבל עוזבים כי אין לנו ברירה. מכללת רמת גן מאפשרת לימודים היברידיים באופן כללי, ובנוסף יתרת לימודים של שנתיים במקום שלוש שנים. בית הספר למשפטים של מכללת ספיר רואה את עצמו כ’סיירת’ בגלל כמה שנים שבהן הוא היה במקום טוב באחוז העוברים במבחני הלשכה. לכן הם מרשים לעצמם להיות נוקשים יותר”.
ומה לגבי החשש לעבור למכללה שאחוזי ההצלחה שלה בבחינות הלשכה נמוכים יותר?
“ברור שיש חשש. רוב הסטודנטים שעזבו עם תארים מתקדמים, אנשים עם קריירות שהגיעו לממוצעים מצוינים. אבל אין לנו אפשרות טכנית להמשיך בספיר”.
הסיבה לעזיבה, אחרי שכבר התחילה שנת הלימודים, היא מספר ימי הלימוד הפיזיים שנדרשים מהם.
“כשנרשמנו ללימודים נאמר לנו במפורש שהתוכנית היא פעמיים בשבוע – בשלישי ובשישי. ככה שווקה התוכנית, זה מה שידענו כשנרשמנו”, טוענת יעקובוב. אולם לדבריה, כשהחלה שנת הלימודים, נאמר להם שהם נדרשים להגיע ללימודים גם מעבר ליומיים הללו. “כשהתלוננו השיבו לנו מהמחלקה: ‘אבל אמרנו לכם שייתכן ותידרשו להגיע ביום נוסף'”.
עידו זליגמן: “אנחנו עוברים ביודעין למכללה שאחוזי ההצלחה במבחני הלשכה בה נמוכים יותר ושכר הלימוד הוא כפול. אבל אין לנו ברירה”
חרף העובדה שבאתר המחלקה נכתב כי ייתכן שיתווספו קורסי בחירה וקורסי אנגלית בימים נוספים, יעקובוב טוענת שהסטודנטים במסלול הערב לא ציפו שכך אכן יהיה: “אתה יודע, יש להגיד ויש להגיד. אם היו שמים על זה דגש כמו שצריך – הרבה לא היו נרשמים מלכתחילה. הקורסים הנוספים ניתנים גם בימים שאנחנו לומדים בהם, אבל בשעות שאנחנו כבר בקורסים אחרים, כך שבעצם אין לנו ברירה אלא לקחת קורס בחירה ביום אחר בנוסף. אם לפחות היו מאפשרים לנו להעביר את היום הנוסף בזום – הייתי נשארת. אבל לי בתור אמא לשלושה ילדים המצב הקיים בלתי אפשרי. מבין אלה שעזבו, לפחות עשרה בסטטוס זהה לשלי – מתחזקים חיי משפחה ועבודה במשרה מלאה”.
ראש המחלקה, ד”ר עידו עשת, כתב לסטודנטים שהחליטו לפרוש. הוא ציין כי דלתו “פתוחה תמיד – לשיחה, לדיון וגם להעלאת טענות והשגות על דרכו של בית הספר”, והביע צער “על כל סטודנט או סטודנטית שבוחרים לעזוב את הלימודים”. אולם נראה כי אין די במילים הללו כדי לרכך את תחושותיהם הקשות של הסטודנטים.
“זה מכתב בשביל לצאת מידי חובה, לא בשביל לספק פתרון”, טוענת ליאת (שם בדוי), סטודנטית נוספת שבחרה לעזוב. “במחלקה אפילו לא הבינו שיש כאן בעיה”, מוסיף זליגמן. “לא היה הורג אף אחד אם היו מתקשרים ושואלים מה קרה, אולי זה אפילו היה משאיר חלק מאיתנו במכללה”.
ד”ר עידו עשת מסר בתגובה: “תוכנית הלימודים הולמת בדיוק את מה שבית הספר מפרסם. אין פער בין מה שבית הספר אומר בעת הקבלה ללימודים, לבין מה שקורה בפועל. אנחנו כמובן לא מתנגדים ללמידה דיגיטלית, אבל התואר איננו תואר מקוון והוא גם לא יהיה כזה. אין ספק שזה לא פשוט להיות סטודנט בבית הספר למשפטים בספיר. מדובר בתואר דורש מאוד, ויש דרישה לרמה גבוהה מאוד של מעורבות במסגרתו. אני מזמין את כולם לדבר עמי ואני גם מאחל לכל סטודנט בהצלחה, בין אם במכללת ספיר ובין אם במסגרת אחרת”.
פנינו להנהלת מכללת ספיר כדי לקבל מידע על היקף התופעה אך המכללה בחרה שלא להגיב.
