יום רביעי שעבר, השעון מראה שמונה בערב. בעוד כשעה מעל ל-100 סטודנטים וסטודנטיות אמורים לפקוד את שולחנות “פאב שדרות” ומדרגותיו המוכרות. שלט גדול מוצב בכניסה עם הכיתוב “יום הבחירה”, לצידו עמדת דיג’יי מקושטת ומסלול בירה אטרקטיבי במיוחד – תמורת 35 שקלים תוכלו למלא את כוס הבירה שלכם כמה פעמים שתרצו. נראה שהפאב המקומי מוכן לקראת אירוע ההשקה של תא הסטודנטים החברתי החדש במכללה, תא “יוצאים בשאלה”.
יום הבחירה, ביוזמת עמותת “יוצאים לשינוי”, מתקיים מדי שנה ב-27 באוקטובר ומטרתו לציין את הבחירה האמיצה של אלה שעזבו את החברה החרדית. כשלושה שבועות לאחר פתיחת שנת הלימודים החדשה, בחרו העומדים בראש התא החברתי החדש לערוך את אירוע ההשקה שלהם בתאריך זה.
אלכוהול, סטנד-אפ ודיג’יי, נראה שהאירוע מיועד לכולם, אך הוא נועד בראש ובראשונה כדי לאתר את אלה שזקוקים לתמיכה, להעלות מודעות לעשייתו של התא ולהרחיב את כמות החברים בו. המטרה העיקרית היא לעזור לאלה שיצאו מהקהילות החרדיות והדתיות השונות ולגשר על פערי ההשכלה והתרבות, כך שיהיו מסוגלים להשתלב בכל תחום בחברה הישראלית.
“לסטודנטים שיצאו מהדת לא תמיד יש את האפשרות לחזור הביתה. לכן יצרנו קהילה שהם יוכלו להשתייך אליה”
“יש המון סטודנטים שפשוט אין להם למי לחזור”, מספרת שוהם ג’, חרדית לשעבר והמקימה של התא, “הרבה סטודנטים שגרים באזור יוצאים לבקר אצל ההורים ואצל המשפחה בסופי השבוע. לעומתם, לסטודנטים שיצאו מהדת לא תמיד יש את האפשרות לחזור הביתה. לכן יצרנו קהילה שהם יוכלו להשתייך אליה”. גם מני זיסקינד, סטודנט ומנהל נוסף בתא מדגיש את הצורך בשייכות, “זה לא בהכרח שהמשפחה מדירה אותך, אתה פשוט לא חלק אינטגרלי יותר. אתם מדברים שפה אחרת”.
תא הסטודנטים החדש הוקם כפיילוט ניסיוני בסמסטר השני של שנת הלימודים הקודמת, והחל את דרכו הרשמית בשנה זו. מני זיסקינד מסביר כי פעילות התא חיונית מאין כמוה: “יש פה סטודנטים שעזבו את הבית, בלי עבודה ואין להם כסף לאוכל”. התא פועל תחת אגודת הסטודנטים ומשתף פעולה עם ארגונים שונים, ביניהם משרד הדיקן, המחלקה למעורבות חברתית ועמותת “הלל”.
כדי לגשר על פערי ההשכלה, רוקם התא שיתופי פעולה עם הגופים השונים לקיום שיעורי תגבור במקצועות הליבה, מתמטיקה ואנגלית – ואף מתוכנן יום מלגות ייעודי שאמור לסייע לסטודנטים היוצאים בשאלה בהגשת מלגות רלוונטיות. התא עורך מעגלי שיח ושיתוף חוויות, סדנאות לרכישת כלים מעשיים לצליחת תהליך היציאה בשאלה ותקופת הלימודים האקדמיים. “כשאדם יוצא בשאלה הוא לוקח הימור על החיים שלו, כשהוא נכנס לאקדמיה הוא לוקח הימור כפול”, מסביר מני זיסקינד, בן לאב מחסידות גור: “גם אני הייתי במצב הזה. רק לפני שנה נגעתי בפעם הראשונה במחשב, לא היה לי מושג מה עושים בזה”.
שוהם מעידה כי ליוצאים בשאלה יש קשיים מהותיים בהשתלבות בחברה, “חסרים להם כלים בסיסיים. כך, לדוגמה, אין בחברות חרדיות שיעורי חינוך מיני, גם בחברות דתיות לדעתי – אדם שלמד תורה מבוקר ועד לילה, בגיל 25 יוצא בשאלה ולפתע נמצא בשיחה עם בחורה, לא יודע מה נהוג ומה מותר. הוא בשוק”. הסטנדאפיסט מתן פרץ, יוצא בשאלה ובוגר המחלקה לתקשורת שהופיע באירוע השקת התא, מזדהה עם דבריה. הוא מספר שגם הוא נקלע לאינספור מצבים מביכים מול בנות המין השני כשהתוודע לחיים החילוניים.
לאורך הערב נהנו המבלים מהמוזיקה שהשמיעה הדיג’יי נועה רוזמן (DJ Little Rose), סטודנטית שנה ב’ בלימודי הנדסאי סאונד. רוזמן מגיעה מבית דתי ומגדירה עצמה “חופשיה”.
“זה מורכב”, היא אומרת, “אני לא רוצה שיגדירו אותי כדתייה לשעבר, אני עדיין מאוד מחוברת לדת, פשוט חיה בדרך שנוחה לי. בתוך קהילה דתית תמיד צריך לעמוד בציפיות מסוימות וזה כל הזמן חרדות ושיפוט עצמי. זה לא התאים לי, לא נכון לי לחיות ככה”. המכללה היא המסגרת החילונית הראשונה אליה הגיעה: “פתאום אני בכיתה מלאה בבנים ויש רק שתי בנות, זו חוויה מאוד אחרת”.
מעבר לסיוע בלימודים, התרומה העיקרית שמעניק התא לסטודנטים היוצאים בשאלה היא תחושת השייכות לקהילה, שאבדה לרבים מהם כשעזבו את חייהם הקודמים. כך, למשל, מתכנסים חברי התא לשבתות משותפות. “אני מכיר אנשים שיצאו בשאלה, אבל הם יותר מדי מפחדים לצאת לעולם חדש ולא מוכר, אז הם פשוט נשארים בבית וסובלים”, מספר מני זיסקינד. “התא שלנו מאפשר להתמודד עם זה, להפיג את הבדידות ולהכיר אנשים שנמצאים באותה בעיה כמו שלך”.
