סטודנט ממתין מחוץ למרכז הפסיכולוגי. צילום אילוסטרציה: אביגל הילה ריבקין

חרדת בחינות – איך מתמודדים?

תקופות המבחנים – לחלק מאיתנו צמד המילים הזה עושה טוב, כי זה אומר שאנחנו אדונים לעצמנו, מנהלים לעצמנו את הזמן, ואין צורך לקום מוקדם בבוקר ללימודים – אבל לרבים מאיתנו התקופות האלו הן הגרועות והחשוכות ביותר בשנה האקדמית. “אני מרגישה שאני הולכת למות, שהלב שלי יוצא מהמקום, שאני רועדת, שהתגובה פשוט לא מציאותית”, אומרת מ’ (24), סטודנטית במכינה הייעודית לעבודה סוציאלית שסובלת מחרדת בחינות.

ב-17 בינואר ייצאו הסטודנטים לתקופת המבחנים הראשונה השנה, ולא מעט מהם סובלים מחרדת בחינות. מדובר בתופעה ידועה בקרב סטודנטים, כאשר רבים מהם מתמודדים איתה עוד מימי התיכון. “בזמן התיכון, בתקופת הבגרויות התחלתי להילחץ יותר מחבריי לכיתה, גם במבחני הקבלה לתואר מצאתי את עצמי בלחץ. זה משהו שמלווה אותי הרבה זמן”, אומרת א’ (23), סטודנטית לתקשורת.

מרכז נגישות. צילום: אביגל הילה ריבקין
מרכז נגישות. מסייע לסטודנטים שזקוקים לעזרה. צילום: אביגל הילה ריבקין

תחושת הלחץ, הדופק המהיר והתסכול מלוות את החרדים לפני המבחנים ובמהלכם. רם חכמון (25) סטודנט שנה א’ לתקשורת, סובל גם הוא מחרדת בחינות. “אם אני יודע שיש לי מבחן בימים הקרובים, השבוע הזה נראה לא טוב. אני נמצא בלחץ ומועקה. לפני שבועיים היה לי מבחן ביום שישי – ומיום ראשון הייתי לחוץ, ברביעי ובחמישי הייתי כבר בחצי דיכאון”.

חוסר האונים שחשים הסטודנטים הסובלים מחרדת בחינות הוא ממשי ואף פוגע בהישגיהם הלימודיים. תחושת ההחמצה לאחר המבחנים והאכזבה לאור הציונים הנמוכים, אף מחזקת אצלם את תחושת התסכול. “כשאני מגיע למבחן עצמו אני מרגיש שהיד שלי ממש רועדת ואני לא יכול לכתוב. אני מנסה לנשום ולצאת החוצה ולשטוף פנים. אני חוזר – וזה אותו הדבר”, מספר רם. “אני רואה מבחן אחרי שעשיתי אותו ואני לא מאמין שסימנתי את התשובות האלה. זה לא הגיוני, צריך להיות מטומטם כדי לענות את התשובה הזאת”.

לומדים בכיתה. צילום: אביגל הילה ריבקין
לומדים בכיתה. סטודנטים רבים סובלים מחרדת בחינות. צילום: אביגל הילה ריבקין

הרבה יותר מפרפרים בבטן

רבים מאיתנו חווים לחץ ופרפרים בבטן לקראת המבחנים. מדובר בלחץ טבעי, משום שאיננו יודעים בדיוק לקראת מה אנחנו הולכים. אבל חרדת בחינות היא תופעה שונה. לדברי עינת רדאי, פסיכולוגית קלינית מומחית ומנהלת היחידה הקלינית במרכז לשירות פסיכולוגי שער הנגב“חרדת בחינות היא מצב שבו בעקבות החרדה, התפקוד של הסטודנט בזמן המבחן נפגע מאוד, ובעקבות כך הציונים שלו רחוקים מלשקף את ידיעותיו האמיתיות. חרדה זו מתבטאת ברגשות לא נעימים כגון פחד, חוסר אונים ותסכול; בתגובות פיזיות כגון רעד, הזעה, נשימות מהירות וסחרחורת; ובתגובות של בלבול, בלאק אאוט – ואף הימנעות מביצוע המבחן”.

המרכז לשירות פסיכולוגי שער הנגב נמצא בשטח מכללת ספיר ועובדים בו אנשי צוות מקצועיים שמוכנים ומעוניינים לעזור לכל מי שחפץ וזקוק לעזרה. “קיים אצלנו צוות נרחב של כשלושים מטפלים המתמחים בתחומים שונים ובגישות טיפול שונות, דבר המאפשר לנו להתאים לכל מטופל את הטיפול ואת המטפל המתאימים לו”, מסבירה רדאי.

למידה יזומה בכיתה. צילום: אביגל הילה ריבקין
למידה יזומה בכיתה. צילום: אביגל הילה ריבקין

השירותים שמציע המרכז עומדים לרשותם של תושבי הסביבה – וגם לרשותם של הסטודנטים הלומדים בספיר. “המכללה מכירה בחשיבות הטיפול הפסיכולוגי, ומאפשרת לסטודנטים לקבל טיפול מסובסד. כמו כן, היא זו שמיידעת את הסטודנטים לגבי השירות ולגבי התנאים המזכים באפשרות לקבלת טיפול”, אומרת רדאי. עלות טיפול במרכז עבור הסטודנטים היא על פי מדרגות. בין 1-12 מפגשים – הסטודנט ישלם 100 שקל בעבור כל מפגש ומהמפגש ה-13 עד ה-20 – הסטודנט ישלם 140 שקל למפגש. “אנו רואים בטיפול הפסיכולוגי כמקום המאפשר התמודדות עם קשיים שונים וכמקום לצמיחה אישית, ומזמינים את הסטודנטים המעוניינים בטיפול לפנות אלינו למזכירות השירות הפסיכולוגי ולמלא טפסי פנייה לטיפול”, אומרת רדאי.

ר’ (25) סטודנטית לתקשורת שנה ב’, נעזרה במרכז לשירות פסיכולוגי והתוצאות לא איחרו לבוא – “פניתי אליהם ובתהליך של טיפול הבנתי שיש לי חוסר ביטחון והחרדה היא תוצר של מקרים שקרו לי בחיים – ובעיקר כתוצאה מביקורת עצמית שלי. טיפלתי בזה באמצעות השירות הפסיכולוגי שנתן לי מענה לבעיה. אמנם אני עדיין נלחצת ונחרדת במבחנים – אבל אני יודעת לשלוט בזה”.

הלחץ לפני המבחן מתבטא כבר כמה ימים קודם לכן. צילום: אביגל הילה ריבקין
הלחץ לפני המבחן מתבטא כבר כמה ימים קודם לכן. צילום: אביגל הילה ריבקין

נגיש וקרוב

למעט המרכז לשירות פסיכולוגי, גם המכללה מציעה את שירותיה במרכז הנגישות (בניין 4). המרכז מעניק ייעוץ, כלים וכן מיומנויות שמאפשרות לסטודנטים לתעל את למידתם בצורה אפקטיבית שתעזור להם להצליח בתקופה הלחוצה – וכל זאת ללא עלות.

קרן סער, יועצת לסטודנטים עם לקויות למידה, מסבירה: “לפני שאני שולחת סטודנט למרכז הפסיכולוגי אני יושבת איתו, ושואלת אותו ‘מה הבעיה?’. חרדה ולחץ זה כמו גלים ויש פיקים, פעם אתה למעלה, פעם אתה למטה. צריך לראות באיזה מצב הוא מגיע אליי”. קרן מוסיפה: “אין לי תרופת פלא, אין לי כדור שיכול להוריד את הלחץ – יש לי כלים ואסטרטגיות שאני יכולה לתת בתור מישהי שמתעסקת עם סטודנטים עם לקויות למידה ובכלל”.

אריאנה דוקרקר וקרן סער יועצות סטודנטים ממרכז נגישות. צילום: עדן פרדה
אריאנה דוקרקר וקרן סער, יועצות סטודנטים ממרכז נגישות. צילום: עדן פרדה

סטודנטים שאינם מכירים את מרכז הנגישות או את המרכז לשירות פסיכולוגי , מוצאים פתרונות אלטרנטיביים כמו תרופות הרגעה – לעתים כפתרון נגיש ומהיר ולעתים מחוסר ידיעה שאכן נמצאים גופים שיכולים לעזור להם. לדברי קרן, “כל המידע שלנו מפורסם באתר האינטרנט. בכל פתיחת שנה אנחנו שולחים מיילים לכל הסטודנטים משנה א’ ומזמינים אותם ליום אוריינטציה. ביום הזה אנחנו חושפים אותם לכל השירותים שאנחנו נותנים. אנחנו מנסים להגיע לכמה שיותר סטודנטים. להגיד שכל סטודנט בספיר מכיר ויודע עלינו? אני מניחה שלא. אבל אנחנו עובדים גם על זה. היופי של המקום הזה הוא שבאמת סטודנטים מכירים אותו מפה לאוזן”.

מרכז הנגישות: פתוח בימים א- ה’ בין השעות 08:00-19:00 בימי ו’ המרכז סגור.

טלפון של מרכז נגישות: 077-9802362

(לעתים יש פעילויות במקום, לכן עדיף להתעדכן מראש).

ב-5 בינואר תתקיים סדנא בנושא חרדת בחינות בין השעות 12:00-13:30 במרכז נגישות בהנחיית הפסיכולוגית נטע גרובר – הכניסה חופשית.

המרכז לשירות פסיכולוגי: פתוח בימים א’- ה’ בין השעות  08:00-16:30

טלפון של השירות הפסיכולוגי: 08-6802704

סגור לתגובות.