מאת דנה אילוז
תקופת מבחנים יכולה להיות מלחיצה עבור כל סטודנט או סטודנטית, אבל יש סטודנטים שסובלים מחרדת בחינות קשה שבאה לידי ביטוי בתסמינים פיזיים ואף דורשת לעיתים טיפול. “עד לפני שנתיים סבלתי מחרדת מבחנים שגרמה לי לזיעה קרה, כאבים ברגליים, סחרחורות וכאבי ראש. פעמיים עזבתי את הלימודים בגלל זה”, סיפרה ל”ספירלה” ר’, סטודנטית לעבודה סוציאלית שהוסיפה כי רק לאחר שקיבלה עזרה מקצועית, המצב שלה השתפר.
תקופת המבחנים בספיר החלה לפני כשלושה שבועות ותסתיים בעוד שבוע וחצי. מדובר בתקופה לחוצה ועמוסה שבה נדרשים סטודנטים ללמוד חומר רב בנושאים שונים במעט זמן. השילוב הזה נותן את אותותיו על מרבית מהסטודנטים. אבל בקרב סטודנטים הסובלים מחרדת בחינות, תחושת הלחץ מובילה גם לשינויים פיזיים, ופוגעת לעיתים בסיכויי ההצלחה שלהם במבחנים ובתואר בכלל. “בכל שנה זה אותו דבר”, שיתף א’, סטודנט למשפטים. “במשך כל תקופת המבחנים שנמשכת בסך הכול פחות מחודשיים, אני יורד קרוב לחמישה קילו. מרוב לחץ אני משלשל ולא מסוגל לאכול”, סיפר.
אריאלה הלוינג, מנהלת מרכז נגישות במכללה, מסבירה כי “בדרך כלל במצב של חרדת מבחנים, מתעורר איזשהו קשר בין מחשבות שאומרות ‘אני לא אצליח’ לבין הסיכויים להצליח, וזה מכניס את הלומד לסחרור של חשש מפני כישלון”. לדבריה, לתופעה הזאת יש השלכות פסיכולוגיות, פיזיולוגיות, רגשיות ותפקודיות. “אם אני חושש מכישלון אני עלול למנוע מעצמי אוכל או שינה. זה מערכת סטרס כזאת שכבר מלבה את עצמה”.
לקריאה נוספת:
לא רק ריטלין: השיטות להגברת הקשב והריכוז בתקופת המבחנים
ל’, סטודנטית לתקשורת, מבהירה שאין קשר בין חרדת מבחנים לחוסר השקעה בלימודים במהלך הסמסטר. “הממוצע שלי הוא תשעים ואני עדיין סובלת מהתקפי חרדה. שבוע לפני מבחן כבר מתחילות לי בחילות וקשה לי לנשום. הגעתי למצב שאני לוקחת כדורי הרגעה”, העידה.
“אני חושבת שאין סטודנט שאין לו חרדה מתקופת המבחנים ומצליח לישון כמו שצריך לפניהם”, טענה שרון דוד, סטודנטית לשעבר בתקשורת. אך חשוב לעמוד על ההבדל בין לחץ טבעי לפני בחינה לבין חרדה. “לחץ יכול להיות דבר חיובי כי הוא מדרבן אותנו לפעול”, הסבירה הלוינג וציינה כי אצל אנשים שסובלים מחרדת בחינות, המצב הוא הפוך. “במקום שהלחץ יהיה גורם חיובי הוא עובר פיק מסוים, והאדם נכנס לסחרור פסיכולוגי של חרדה המזיקה לו. אצל כל אחד הסובל מחרדת מבחנים זה יכול להתבטא אחרת”.
בקרב הסובלים מחרדת מבחנים הבעיה לא טמונה רק ברמת הקושי במבחן ספציפי. ט’ מלימודי תרבות, יצירה והפקה מעידה: “אין לי בעיה שיבחנו אותי, אבל לא בצורה כל כך אינטנסיבית. אנשים חושבים שאני לחוצה כי זה מבחן, אבל הלחץ הרבה מעבר”. ל’ הוסיפה כי גם ליחס הסביבה אליה בזמן שהיא סובלת מחרדת בחינות יש השפעה על רמת החרדה. “הדבר שאני הכי שונאת זה כשהמרצים או סטודנטים שלומדים איתי אומרים לי: ‘תירגעי, מה הסיפור? זה רק מבחן’. זה עוד יותר מעצבן כי אין לי שליטה על זה והתגובה הזאת גורמת לי להרגיש כאילו אני לא נורמלית ומגבירה לי את הלחץ”.
למרות שחרדת בחינות היא בעיה ידועה, במוסדות האקדמיים אין התאמות עבור מי שסובל ממנה. מנהלת מרכז נגישות במכללה מסבירה כי “חרדת בחינות היא לא צו הגורל. בהחלט ניתן לטפל בבעיה ואפשר להיפטר ממנה”. הלוינג ממליצה לגשת למרכז נגישות, שם סטודנטים בעלי חרדת בחינות יוכלו לקבל סיוע. “מרכז נגישות מקיים סדנאות בנושא, ונותן ליווי פרטני בתחום הרגשי. הכי חשוב זה קודם כל להכיר בתופעה ולהבין איך המנגנונים האלה פועלים”.
במרכז נגישות ניתן גם לקבל כלים קונקרטיים של שיפור מיומנויות הלמידה. הלוינג ממליצה לכל סטודנט להכיר את מבנה המבחן, ללמוד אליו בהתאם ולעשות כמה שיותר סימולציות שמדמות את המבחן האמיתי מתוך ההבנה: “אם אני יודע איך נראה מבנה הבחינה ותרגלתי אותו, אז הלחץ יפחת משמעותית”.
