הסיפור של תומר לוי עם קהילת החירשים לא התחיל מתוך זיקה אישית. “תמיד שואלים אותי ואני מספר שאין לי אח או אחות חירשים”, הוא צוחק. “בהתחלה הייתי בכלל מוזיקאי והוצאתי שירים. באחד השירים החלטתי להוסיף שפת סימנים, בקטע חברתי, וככה יצא לי לגעת קצת בקהילת החירשים והבנתי שזו קהילה שלמה, עם המון צרכים שפשוט נדפקו לאורך השנים”.
קהילת החירשים במדינת ישראל מונה, נכון להיום, כ-87 אלף חירשים. לרשותם עומדים רק כ-200 מתורגמנים המיומנים בשפת הסימנים. המחסור במתורגמנים מדיר אוכלוסייה שלמה שגם כך מתקשה להשתלב בסביבה השומעת והמדברת. “הרבה מתורגמנים עוזבים את התחום כי התנאים לא טובים. אנחנו רוצים לתמרץ אותם כדי שיותר אנשים יישארו במקצוע”, מסביר לוי. האפליקציה שיזם, Sign Now, שואפת לתת מענה מהיר ואיכותי כמעט לכל החירשים ולקויי השמיעה – גם במצב של מחסור במתורגמנים.
בסריקת קוד, מאפשרת האפליקציה למשתמש להתקשר בשיחת וידאו למתורגמן לשפת הסימנים שיוכל לסייע לו בסיטואציות יומיומיות שבהן החירש מתקשה לנהל שיח – למשל, בקניית מוצרים בחנות (ראו סרטון הדגמה).
“המתורגמנים שלנו עובדים במשמרות, בעיקר בשעות היום – אבל אם מגיעה שיחה בערב, אנחנו יכולים להקפיץ מתורגמן. אנחנו מסוגלים לספק גם שירות תרגום 24/7 עבור בתי חולים ותחנות משטרה. אנחנו עובדים עכשיו על מודל דומה ל’גט טקסי’ – בתקווה שיהיו לנו מלא מתורגמנים שיענו למלא שיחות ויקבלו על כך תשלום”.
ואיך האפליקציה הולכת לקראתם?
“האפליקציה חוסכת המון זמן למתורגמנים, שלא צריכים להגיע פיזית ממקום למקום”, מסביר לוי, המשמש כנשיא החברה. לדבריו, “אנחנו מתמקדים כרגע בחירשים דוברי שפת הסימנים. בעולם מדובר ב-90 מיליון ובארץ על כמה עשרות אלפים. בנוסף יש עוד אוכלוסייה של כבדי שמיעה צורכי תמלול, שבישראל מעריכים את מספרם בכ-220 אלף”.
ולמי האפליקציה עדיין לא יכולה לסייע?
“כרגע עדיין אנחנו לא יכולים להגיע לכל האוכלוסיות עם מוגבלויות. יש למשל חירשים שסובלים גם מעיוורון, ולהם האפליקציה לא יכולה לתת מענה”.
“זו אוכלוסייה שיש לה הרבה פעמים אוריינות דיגיטלית נמוכה, אז קודם כל דאגנו שיהיה רק כפתור אחד שבאמצעותו נכנסים לשיחה עם מתורגמנית”
איך הכול התחיל?
“הנגשנו את האירוויזיון שנערך בישראל ב-2019 וכשנפתחנו לעולמם של לקויי השמיעה הבנו שהם זקוקים גם להנגשה של נותני שירות. לשם כך חיפשנו דרך לחבר בין חירשים לבין מתורגמנים בזמן אמת. התחלנו בשיחות בתיאום מראש וחשבנו שזה בטוח מה שחירשים הכי צריכים, אבל התברר שרבים מהם מתקשים להסתדר עם אפליקציה שיש בה הרבה כפתורים. זו אוכלוסייה שיש לה הרבה פעמים אוריינות דיגיטלית נמוכה, אז קודם כל דאגנו שיהיה רק כפתור אחד שבאמצעותו נכנסים לשיחה עם מתורגמנית”.
על מנת שיוכלו להבין בצורה הטובה ביותר את צרכיהם של אנשים חירשים, גויסה הילה אלמוג, שהיא חירשת בעצמה, לתפקיד סמנכ”לית התפעול: “הילה הצטרפה אלינו לפני כשנה וחצי והיא האדם הנכון במקום הנכון. הילה הייתה שותפה בכל שלב קריטי בפיתוח. הרבה פעמים יזמים מתאהבים ברעיון שלהם ורצים איתו קדימה בלי להבין מה באמת המשתמשים צריכים. הילה עזרה לנו להתאים את האפליקציה לקהל היעד. וזה הוכיח את עצמו. כיום משרדי ממשלה מעדיפים לאמץ את האפליקציה שלנו על פני שירותים אחרים שנגישים הרבה פחות”.
מה האתגרים שאתם עדיין מתמודדים עמם?
“מדינת ישראל היא ממש פסטיבל מספרי סיפורים – כל אחד מספר לי למה אי אפשר. יש חוק הנגשה שלא העסקים ולא המדינה עומדים בו. המודעות לחשיבות ההנגשה לחירשים בהחלט עולה, אבל גופים רבים עדיין לא מבינים עד כמה זה חשוב. כשאני בא לבית חולים ומסביר שחירשים עלולים למות חלילה אם לא תהיה להם דרך מונגשת לבקש טיפול במצב חירום, אומרים לי לחכות שמונה חודשים עד שאולי יאשרו את תהליך ביטחון המידע”.
“מדינת ישראל היא ממש פסטיבל מספרי סיפורים – כל אחד מספר לי למה אי אפשר. יש חוק הנגשה שלא העסקים ולא המדינה עומדים בו”
האפליקציה כרגע מותאמת לשפות הסימנים הישראלית, הערבית והאמריקאית – אבל לוי מסביר שהשאיפה היא לתת מענה לדוברי שפות סימנים נוספות: “אנחנו עוזרים גם לחירשים מאוקראינה. כשפרצה המלחמה הבנו שאנחנו צריכים לפעול מהר – כי אם לאזרחים מדברים ושומעים קשה במצב כזה, אז לחירשים זה בטוח מאתגר הרבה יותר. בתוך יומיים הגענו לעשרות חירשים בלבוב ובקייב ועזרנו להם לבצע מלא פעולות לוגיסטיות שלא היו יכולים לעשות לבד”.
את Sign Now לא תמצאו בחנויות האפליקציות בסמארטפון ויש לכך סיבה: “החירשים מסתבכים עם להוריד אפליקציה וסיסמאות. אם חירש למשל מגיע לאיכילוב, הוא פשוט סורק ברקוד שנמצא בעמדה בבית החולים ומגיע לשיחה עם מתורגמנית. אפשרות נוספת היא להיכנס לאתר שלנו – ושם יש בקישור אחד את כל החברות ונותני השירות שאנחנו עובדים איתם לפי קטגוריות”.
עבור חירשים רבים, נוכחותם של מתורגמנים לשפת הסימנים חיונית מאין כמוה. אלמוג, בת להורים חירשים וכאמור חירשת בעצמה, מספרת על כך: “הייתי מסתכלת על ההורים שלי ורואה כמה קשה להם להסתדר. אין תרבות של נגישות במדינה. יש המון קושי למצוא עבודה כי מעסיקים לא רוצים לקבל חירשים. ואם כבר השגת ריאיון עבודה, קשה למצוא מתורגמן שיבוא בשביל כמה דקות. לאורך השנים היינו צריכים לבקש עזרה מבני משפחה ומחברים שומעים, אבל לפעמים יש עניינים אישיים שלא הייתי רוצה לחלוק עם אדם אחר, אפילו מישהו קרוב. אחותי בת עשר, היא שומעת ושנים היא הייתה המתרגמת של המשפחה. זה לא צריך להיות ככה. עכשיו כשאפשר להיעזר במתורגמנים בשיחת וידאו זה הרבה יותר נוח ומיידי”.
מה הסיפור שהכי זכור לך ממשתמשים באפליקציה?
לוי: “לקוח חירש של אחת מחברות הסלולר גילה שיש לו חוב של 2,000 שקלים. כשכתב לחברה, חזרו אליו טלפונית בלי להבין בכלל שהוא חירש ולא מסוגל לענות. אותו לקוח כתב ביקורת שלילית על החברה. החברה הפכה ללקוח שלנו, ובזכות האפליקציה הצליחה לתקשר עם הלקוח והחוב טופל, ואז האיש כתב ביקורת חיובית על השירות שקיבל. זה ערך מטורף עבור החברה. יש גם המון רגעים מרגשים. זה כל כך מרגש לקבל הודעות מחירשים שבזכות האפליקציה שלנו הצליחו ‘לדבר’ עם הבנק או עם רופא”.
“כיום אין הרבה חירשים באקדמיה, אבל במידה שהפרויקט יוכתר כהצלחה נוכל להנגיש להם גם את העולם הזה”
Sign Now היא אפליקציה חינמית כך שמרבית ההכנסות שהיא מניבה מגיעות משיתופי פעולה עם חברות ומתרומות. המיזם נעזר בתמיכתה של עמותת “אלומות“, שמקדמת יזמים הפועלים למען אוכלוסיות מוחלשות בחברה הישראלית. “המטרה היא לעזור ליזמים כמו תומר לוי ליישם את הרעיון שלהם. העמותה שלנו היא חממה עבורם”, מסביר מנכ”ל “אלומות” אלי שהרבני.
לוי: “התחלתי בלי כסף, רק עם רעיון, ואלי עזר לי להפוך את הרעיון הזה למציאות. עשינו ביחד פרויקט הנגשה לחירשים באקדמיה, בשיתוף עם קרן אדמונד דה רוטשילד. הפיילוט, שנערך באוניברסיטת בן גוריון, נועד לבחון אם סטודנטים חירשים יכולים להיעזר באפליקציה לטובת שיעורים בזום, שיחות עם מרצים ונותני שירות בתוך הקמפוס. כיום אין הרבה חירשים באקדמיה, אבל במידה שהפרויקט יוכתר כהצלחה נוכל להנגיש להם גם את העולם הזה”.
מה החזון?
לוי: “להגיע לכל אוכלוסיית החירשים בעולם. אנחנו מחפשים בכל יום את הפתרונות החברתיים הטכנולוגיים והעסקיים כדי להגיע לשם כמה שיותר מהר. אנחנו יוצרים כרגע מודלים בישראל ומכאן נשכפל את זה לשאר העולם”.
