רז ישראלי
סטודנטים סובלים מיוקר המחיה כמו שאר תושבי ישראל ואולי אפילו יותר מהם. אף שרובם עובדים במקביל ללימודים, הם עדיין עלולים למצוא את עצמם בחובות אחרי התואר. על פי סקר שערכה התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל ב-2021, השכר הממוצע החודשי של סטודנט בישראל עמד על 4,643 שקל (לפי ממוצע של 96 שעות עבודה בחודש). במקביל, ההוצאה החודשית הממוצעת של סטודנט עמדה על 5,187 שקל, והיא כוללת שכר לימוד והוצאות שוטפות כמו קניות, שכר דירה וכדומה. כלומר, פער חודשי שלילי של 544 שקל.
רבים מחפשים דרכים אלטרנטיביות להגדיל את הכנסותיהם, לפעמים בנוסף לעבודה הרשמית שבה הם מועסקים: אחד מוכר צמידים, השנייה עושה ציפורניים, אחר מנגן במועדונים ואחרת מכינה עבודות אקדמיות בתשלום. “אם ההורים שלי לא היו תומכים בי כלכלית, לא הייתי יכולה ללמוד היום”, אומרת נ’, סטודנטית לחינוך באוניברסיטת בן גוריון בנגב. “יש לי המון הוצאות ואני בקושי מצליחה להגיש משמרות בעבודה בגלל העומס בלימודים. גם כשאני כבר עובדת, אני מרוויחה חצי משכר הדירה שלי. קשה לחיות בתור סטודנט במדינה הזאת”.
אין מה לדבר על חיסכון, נכון?
“לא רק שאני לא מצליחה לחסוך, אני נכנסת למינוס בסופו של דבר כי ההוצאות שלי הרבה יותר גבוהות מההכנסות. אני משלמת שכר דירה, חשמל, מים, ארנונה ושכר לימוד. וכן, מדי פעם יושבת לקפה עם חברה. אם ההורים שלי לא היו בתמונה לא הייתי מצליחה לעבור את התקופה הזאת. זה גם משהו שקשה לי איתו, התלות בהורים”.
איך בכל זאת אפשר לחסוך ולהישאר עם הראש מעל המים? “פעמונים” הוא ארגון סיוע בתחום כלכלת משק הבית, שמדריך ומעניק ייעוץ פיננסי, מקנה כלים והרגלי צריכה נכונים. למנהלת ההסברה בארגון, שרון לוין, יש כמה טיפים שיעזרו לסטודנטים לצלוח את התקופה.
“אנו ממליצים לבנות תקציב אישי שכולל את כל ההכנסות וההוצאות החודשיות”, היא אומרת. “יש לנו באתר כלי לניהול תקציב המותאם לסטודנטים והוא פתוח להורדה בחינם. בתוך התקציב צריך להגדיר מהן הוצאות החובה, מה המותרות, ולוודא שיש איזון מול ההכנסות. אם אין – צריך להחליט מה מקצצים. זה מתחיל מהדברים הקטנים – אפילו לוותר על קפה בקפיטריה כל יום, ובמקום זה לקחת קפה מהבית.
“כדי לצמצם את ההוצאות חשוב לנצל את כל ההנחות שניתנות לסטודנטים – בתחבורה, בארנונה, בהופעות וכו’. במקביל צריך לבדוק איך אפשר להגדיל את ההכנסות. כדאי לחפש מלגות, גם סטודנטים שחושבים שלא מגיע להם. ייתכן שהם יופתעו. מומלץ לוודא מה תנאי המלגה ומה זה דורש. לעיתים המלגה פחות משתלמת מעבודת סטודנט”.
במבט לעתיד היא מוסיפה: “ייתכן שעבודה עכשיו בתחום שאתם לומדים לא תכניס הרבה, אבל היא תיתן לכם את הניסיון לקראת העבודה המשמעותית לאחר סיום התואר. קחו זאת בחשבון. חשוב מאוד לזכור לשלם דמי ביטוח לאומי. אם אתם עובדים, אפילו יום אחד בחודש, המעסיק ישלם עבורכם”.
סטודנטים שכבר נכנסו לחובות, עקב התשלומים השוטפים והעומס האקדמי שמקשים עליהם לעבוד, נוטים לעיתים לקחת הלוואות. בנושא זה מציעה לוין: “קודם בדקו את תנאי ההלוואה, מה גובה הריבית ואם אתם יכולים לעמוד בהחזר החודשי מבלי שזה יכניס אתכם למינוס. ערכו השוואה בין הבנקים השונים והתמקחו על תנאי ההלוואה עם הפקיד. לרוב אפשר לקבל תנאים טובים יותר אם רק מבקשים. כמו כן, אנו ממליצים לחסוך סכום, כל סכום, לטובת העתיד, כך שתסיימו את התואר עם סכום התחלתי כלשהו”.
“קשה. פשוט קשה כאן”, מסכמת ר’, סטודנטית שנה ב’ לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית ספיר. “העתיד שלנו, הצעירים, נפגע באופן ישיר. בקצב הזה הרבה פשוט לא יישארו כאן”. ש’, סטודנט למשפטים במכללת ספיר מוסיף: “קשה לי להשקיע את כל כולי בלימודים כשאני יודע שאני במינוס של עשרת אלפים שקל. אני במרדף אחרי כסף ואחרי עבודות, ויוצא תמיד שהלימודים נדחקים לצד”.
