כנס העיתונאים המתקיים באילת זה 15 שנה ביוזמת אגודת העיתונאים בתל אביב, רגיל בספיגת ביקורת על ההיבטים האתיים שלו ומיצובו כאירוע מינגלינג מיושן המיועד לאנשי תקשורת מקושרים, דוברים ובעלי אינטרסים. הסטודנטים הלומדים בשנה ג’ במסלול לתקשורת במכללת “ספיר”, שנכחו בכנס בשבוע שעבר, זיהו בעיה נוספת המיוחסת – ולא בפעם הראשונה – למארגנים: תת-ייצוג נשי בפאנלים, מיעוט עיתונאים ערבים ונוכחות מוגברת של בעלי אינטרסים.
20 הפאנלים שהתקיימו בשלושת ימי הכנס כללו 130 משתתפים, אך מתוכם רק 27 נשים ושבעה ערבים. בחמישה מ-20 הפאנלים לא הופיעה אישה כלל. 16 מהפאנלים לא כללו ערבים. בנוסף, לתאגיד השידור הציבורי “כאן”, גוף תקשורת מרכזי בישראל, היה נציג אחד בלבד בכנס. לאתר החדשות “וואלה” ולעיתון “גלובס” לא היו נציגים כלל. לשם ההשוואה, ל”רדיו חיפה” היו שלושה נציגים.
יוסי בר-מוחא, המכהן כמנכ”ל אגודת העיתונאים מזה 20 שנה, טען שהכנס השנה נועד לעסוק ב”תפקידיה של התקשורת בדמוקרטיה הישראלית” ו”לבדוק במסגרת הפאנלים את שורש הבעיה ולנסות לגבש רעיונות לגשר על הפערים שלצערנו מעמיקים”. אלא שמטרות אלו קשות להשגה כשהפרופיל הבולט ביותר של משתתפי הפאנלים היה של גברים, יהודים, אנשי ציבור או נציגי צבא ומשטרה.
ענת סרגוסטי, לשעבר עורכת בכירה בחדשות 12 וכיום אחראית חופש העיתונות בארגון העיתונאים והעיתונאיות, אמרה ל”ספירלה” כי הביקורת על תת-ייצוג נשי בכנס עולה שוב ושוב כבר יותר מעשור. “הדבר המאכזב ביותר זה שעיתונאיות שאני מעריכה מוכנות לקחת חלק בכנס שלא סופר אותן ומדיר אותן ואת החברות שלהן”, הוסיפה.
לא מעט מהפאנלים כללו ראשי רשויות מקומיות ודוברים. ראשי מועצות ודוברים נמצאו בשבעה מושבים בפאנלים שונים, ושישה מושבים יוצגו על ידי דוברים ודוברות של גופים שאינם עוסקים בתקשורת. “הייתי שמח אם אף עיתונאי לא יילך לכנס אילת לעיתונות”, פוסק אורן פרסיקו, כתב אתר “העין השביעית” העוסק בביקורת תקשורת. “זה נהיה מרחב שבו נעשה מינגלינג בין דוברים ועיתונאים אף שהם מהווים יריבים מקצועיים אחד של השני. מטרת הדוברים היא לקדם אינטרסים של הלקוחות שלהם. עיתונאים אמורים לשקף את האמת לציבור. בר-מוחא הביא הישגים כלכליים מרשימים לאגודה, אבל מבחינה מקצועית הוא לא הוביל אותה למקום טוב”.
בתגובה לביקורת אמר יו”ר אגודת העיתונאים בתל אביב, רותם אברוצקי, שנעשו ניסיונות רבים להביא נציגות נשית וערבית רחבה יותר, אבל רמז שזהות משתתפי הכנס נגזרת ממיעוט ערבים ונשים בתפקידים בכירים בתחום. “הבעיה מתחילה בכלי התקשורת”, הוא אומר. “אני לא יכול לתקן עוולות קיימים. בכל זאת, אני מקווה להשתפר. היו כמה עיתונאיות שחלו בקורונה או התקשו לרדת לאילת, כך שיש דברים שאינם תלויים בו”.
לגבי מיעוט המשתתפים מ”כאן”, “וואלה” ו”גלובס” הוסיף: “צריך שניים לטנגו. הייתי רוצה שיותר כלי תקשורת ישתפו פעולה, ומי שרוצה להגיע ומבין את חשיבות הכנס נמצא. אבל ערימות של אגו ואילוצים עומדים בדרך”.
