לקראת כנס הבוגרים של המחלקה לתקשורת במכללת ספיר, שיתקיים היום (רביעי) ב-17:30, פנתה מערכת “ספירלה” לראשי המחלקה ב-25 שנות פעילותה ושאלה אותם על האתגרים שליוו אותם בתפקיד.
פרופ’ חיליק לימור, שהקים את המחלקה, מספר שב-2002 היא הייתה עדיין משותפת לקולנוע ותקשורת, והוא התבקש להקים מחלקה שתלמד תקשורת בלבד. “ניסיתי לייבא לארץ מודלים אמריקניים של בתי ספר לתקשורת שבהם יש לימודים ברמה גבוהה, מקצועות מגוונים שיכשירו את הבוגרים לצאת לשוק עם סל כלים מגוון וניסיון מעשי, וגם להכשיר את מי שרוצה להמשיך ללימודים מתקדמים”, הוא אומר. “שינינו את ההגדרה ממחלקה לבית ספר, והמוטו היה ‘אנחנו רוצים שבית הספר לתקשורת לא יהיה במכללה דרומית אלא במכללה בדרום’. כחלק מהתפיסה אמרנו שנרצה להגיע לכך שבתוך שנתיים יותר ממחצית הסטודנטים יהיו מראשון לציון וצפונה”.
ב-2006 החליפה את לימור פרופ’ נעמה שפי, ובתקופתה החל השילוב בין המעשי לעיוני, שעדיין מוביל את לימודי התקשורת. “בשנים ההן המכללה ניסתה עדיין להסתיר את קרבתה הפיזית לגבול עם רצועת עזה, עניין שגזר התנגדות לפרסומים על התחושות הכנות של הסטודנטיות והסגל בתקופת השיגורים של טילי קסאם”, היא מסבירה. “מה שהיה מרשים הוא שדווקא אי-הוודאות עורר אצל א.נשים צעירים רצון להגיע לכאן”.
אחרי שפי מונה לתפקיד ד”ר חנן נווה, שהחל את דרכו במכללה בהעברת קורסים בסיסיים של מבוא לתקשורת. “הגענו למצב שבמחלקה היו 500 תלמידים, זה משהו מטורף”, הוא משחזר. “כנראה שהיינו המחלקה הכי גדולה דאז במכללה למעט המחלקה למינהל ציבורי. כשהגעתי היו רק חמישה סטודנטים במסלול הרדיו, ובהמשך הגענו למצב שהיו 100 תלמידים במסלול, וכולם נכנסו איכשהו לאולפן הקטן”.
את נווה החליפה פרופ’ אורלי סוקר, שעדיין מלמדת במכללה ותצא לגמלאות רק בסוף השנה. אותה החליף ד”ר מוטי גיגי, ובתקופתו פתחה המחלקה את האפשרות לעשות תארים דו-חוגיים וקורסים בינלאומיים בשיתוף אוניברסיטאיות ומכללות ברחבי העולם. גיגי סיים את תפקידו באוקטובר האחרון וראש המחלקה הנוכחי הוא ד”ר יובל גוז’נסקי.
המיקום של “ספיר” במועצה האזורית שער הנגב בשילוב המציאות הביטחונית הם בעלי השפעה דרמטית על המכללה כולה. המחלקה לתקשורת גדלה והתפתחה במקביל להתעצמות ארגוני הטרור ברצועה, כך שכל מבצע צבאי או ירי נקודתי השפיעו על תפקודה. נווה זוכר את אחת הפעמים הראשונות שבהן חווה את התופעה: “ירו טילי קסאם על המכללה. אז עדיין קראו לזה ‘שחר אדום’ ולא צבע אדום. התלמידים יצאו החוצה כדי לראות מה קורה ולא הבינו למה אני נכנס פנימה. פחדתי פחד מוות מהטילים האלה. הם העלו לי זיכרון מהשירות הצבאי בלבנון”.
האירוע הקטלני ביותר בהיבט זה התרחש בפברואר 2008, בזמן כהונתה של פרופ’ שפי, כשירי על המכללה גבה את חייו של רוני יחיא ז”ל, סטודנט במחלקה לשיווק טכנולוגי. אנדרטה לזכרו נבנתה סמוך למקום שבו נהרג, בין מגרש החניה לבין הכניסה לבנייני האקדמיה. “האירוע הזה טלטל את עולמי”, אומרת שפי.
ד”ר גיגי: “בתקופתי לא חסרו אירועים חריגים. שביתת הסגל הזוטר, שביתת הסגל הבכיר ו-12 סבבים ביטחוניים, אבל השיא היה מגפת הקורונה שחייבה שינוי גדול מבחינת הוראה ופדגוגיה”.
היום, כשכל אדם עם טלפון סלולרי וחיבור לאינטרנט יכול לפעול כעיתונאי, מה החשיבות של התואר בתקשורת?
פרופ’ לימור: “המחלקה לתקשורת לא מייצרת רק עיתונאים, או אנשי שיווק ורדיו. אדם יכול להיוולד עם כישרון מוזיקלי אבל כדי להיות נגן מצליח הוא צריכים ללמוד. לא די בכישרון, צריך ולתרגל ולנסות”.
פרופ’ שפי: “בעיניי אין חובה ללמוד לקראת תואר אקדמי, אבל יש צורך מהותי ברכישת כלים שיאפשרו יצירת עיתונות מבוססת ידע, נאמנה למציאות ומנוסחת היטב”.
החלק המעשי נוכח במחלקה לתקשורת במכללת ספיר באופן מובהק. אחד המהלכים העיקריים בתקופתו של ד”ר גיגי היה שינוי נקודות הזכות בפן המעשי מ-16 ל-40. “חלק נרחב מהתואר בתקשורת אצלנו כולל כלים מעשיים המאפשרים הכשרה מקצועית”, אומר ד”ר גוז’נסקי. “אלו מקנים יתרון בהגעה לגופי תקשורת בחוץ ומקומות תעסוקה”.
איך תיראה המחלקה בעוד 25 שנה, ביום הולדתה ה-50?
פרופ’ שפי: “קשה לדמיין. היכולות הטכנולוגיות מתקדמות בקצב מסחרר והפוליטיקה הישראלית מצויה ברגע שברירי ומסוכן שאני חוששת שאין ממנו דרך חזרה. קשה לשער אפילו איפה תהיה החברה הישראלית המשוסעת בעוד 25 חודשים”.
נווה: “הכי חשוב שהמכללה תהיה טכנולוגית. אני המרצה הראשון שלימד על אינטרנט בקורס אוניברסיטאי. אנשים לא ידעו מה זה. מי שיסיים בית ספר לתקשורת בעוד 20 שנה יצטרך לדעת להשתמש בכלים שיהיו. רק לפני כמה שבועות הייתי בתצוגה של בינה מלאכותית ונבהלתי. המחשב יודע יותר ממך. אבל צריך להתגבר על המכשולים האלה”.
ד”ר גוזנסקי: “קשה לדמיין לאן יצעד העולם ב-25 שנה. אנחנו לא יודעים איך ייראו תעשייה המדיה או האקדמיה. אבל ברור שאנחנו הולכים לעולמות הדיגיטל, AI ומטווארס, וברור שזה ישפיע. ניתן רק לשער ולחכות”.
מה אתם מאחלים למחלקה לרגל כנס הבוגרים?
פרופ’ שפי: “אני מקווה שכנס הבוגרות והבוגרים יזכיר לנו שאנחנו משפחה מסועפת עם יותר מ-3,000 צאצאים וצאצאיות מוצלחות שלמדו אצל מאות מרצים ומרצות, ושתמיד נעים להתחבר מחדש”.
ד”ר גיגי: “אני מקווה שהמחלקה לתקשורת תמשיך להוביל במקצועיות אקדמית ומעשית ותמשיך להיות מובילה בתחום התקשורת. ככל שנצליח לשמור על הרמה כך גם הסטודנטים שלנו יקבלו את הכלים הטובים ביותר להיות אנשי תקשורת מעולים עם אתיקה מקצועית”.
