תחנת הרכבת בשדרות. צילום בר אברמוביץ'

בוגרת ספיר שנאבקת להחזרת הרכבת למרכז: “אנשים החליטו לעזוב את העוטף בלי קשר ל-7/10, אלא בגלל שאין רכבת”

תנועת "עתיד לעוטף" החתימה כבר אלפי תושבים וסטודנטים על עצומה שקוראת לרכבת ישראל ולמדינה להחזיר את קו הרכבת בין שדרות לאשקלון שמושבת מתחילת המלחמה. דוברת התנועה, בוגרת מסלול עיתונות במחלקה לתקשורת, מספרת כיצד הפגיעה בעורק התחבורה המרכזי עולה לתושבים במקומות עבודה ובאיחורים תכופים ללימודים במכללה. ברכבת ישראל מחכים להנחיות משרד הביטחון

מאת בר אברמוביץ’

מרבית תושבי העוטף כבר שבו לבתיהם, אך התחבורה הציבורית מהדרום למרכז טרם שבה לפעילות מלאה. בתחילת מלחמת “חרבות ברזל” נסגרו תחנות הרכבת בשדרות ובאשקלון בשל הנחיות הצבא, ולאחר מכן נפתחו שוב בחודש מרץ. עם זאת, המקטע המחבר בין שדרות לאשקלון נותר סגור עד היום, ולכן עדיין, זה יותר משנה, לא ניתן לנסוע ישירות מאזור הדרום למרכז, אלא רק דרך תחנות באר שבע או בהגעה ברכב או באוטובוס לתחנת אשקלון.

צילום מתוך הטלגרם של אלמוג בוקר

סגירת מקטע הרכבת שדרות-אשקלון פוגעת משמעותית באיכות חייהם של תושבי הדרום – ובהם תושבי העוטף, אופקים, נתיבות, שדרות וסביבתן ובסטודנטים שלומדים במכללת ספיר – ולמעשה לא מאפשרת להם להתנייד במהירות וברציפות למרכז הארץ. במצב הנוכחי, כאשר המקטע עדיין סגור, נאלצים התושבים לנסוע לעתים מעל לשעתיים לכיוון.

כבר עם חזרתם של מרבית תושבי הדרום לביתם במרץ האחרון, נשמעה קריאה לפתיחת קו הרכבת המחבר בין הדרום למרכז. לפני כשלושה שבועות, ב-7 בנובמבר, פרסם כתב הדרום של חדשות 12 אלמוג בוקר כי ככל הנראה הרכבת מהעוטף למרכז תשוב לפעילות באמצע דצמבר. נכון למועד פרסום הכתבה, באתר רכבת ישראל אין עדיין עדכון על מועד פתיחת המקטע.

עצומה עם אלפי חתימות

את מאבקם של תושבי הדרום למען החזרת קו הרכבת, יזמה תנועת “עתיד לעוטף” שהוקמה לאחר שבעה באוקטובר בעקבות תסכולם של תושבי החבל. התנועה מגדירה את עצמה כתנועה א-פוליטית, ציונית וחלוצית, ומטרתה לייצג את תושבי העוטף מול המדינה ולהשיב את הקשר שאבד ביניהם. המאבק להחזרת קו הרכבת צפונה התחיל מקולם של התושבים. בעקבות זאת, יזמה “עתיד לעוטף” עצומה למען החזרת קו הרכבת, ונכון לתאריך 30 בנובמבר יש 4,238 חתימות של תושבים הדורשים להחזיר את עורק התחבורה המרכזי לעוטף.

ליאורה בן צור, תנועת “עתיד לעוטף”: “עשינו סקר מקיף שענו עליו מעל 1,000 אנשים. שאלנו ‘האם זה שאין רכבת פוגע בך?’ 92% אחוזים מהמשיבים ענו שכן”

דוברת התנועה, ליאורה בן צור (30), המתגוררת בקיבוץ עין השלושה שבמועצה אזורית אשכול, בוגרת המחלקה לתקשורת ומסלול עיתונות במכללה האקדמית ספיר, מספרת לספירלה כיצד התחיל המאבק: “הנושא התחיל מהשטח, לאחר הרבה תלונות של תושבים, הבנו שזה נושא שאנחנו חייבים להתייחס אליו. עשינו סקר מקיף שענו עליו מעל ל-1,000 אנשים תוך 48 שעות, כדי להבין כמה סגירת הרכבת פוגעת באיכות החיים של התושבים. שאלנו אותם ‘האם זה שאין רכבת פוגע בך?’ ו-92% מהאנשים ענו שכן”.

מתן סרבי, סטודנט בספיר המתגורר ביבנה: “לפעמים, אם אין לי טרמפ למכללה, אני לוקח אוטובוס, ויצא שאיחרתי קצת לשיעור, כי בכל זאת לנסוע באוטובוסים זה די קשוח”

 

ליאורה בן צור. “אנשים לא ראו את הילדים שלהם בגלל שהם נאלצים להגיע בשעות מאוחרות”. צילום מהאלבום הפרטי

על פי בן צור, אי הגעת הרכבת למרכז פגעה רבות בתושבים, ואף רבים מהם פוטרו. “רוב התושבים ענו בצורה מאוד ברורה שיש דרישה לפתוח את הקו. זה עורק מרכזי לחיים שלנו, במידה ותושבי הדרום רוצים לעבוד במרכז. יש תושבים שפוטרו בגלל שאין להם רכבת, אנשים לא ראו את הילדים שלהם בגלל שהם נאלצים להגיע בשעות מאוחרות. יותר מזה, אנשים החליטו לעזוב את העוטף אפילו בלי קשר לשבעה באוקטובר – בגלל שאין רכבת”.

גם סטודנטים מהמכללה האקדמית ספיר נמנים על התושבים שנאבקים על החזרת הרכבת. סטודנטים המתגוררים צפונית למכללה נאלצים להגיע למכללה ברכבם הפרטי או ברכב של הוריהם. רון כץ (26), סטודנט במחלקה לתקשורת בשנה ב’ המתגורר באשדוד, מספר לספירלה שכאשר שמע שהמכללה חוזרת למתכונת לימודים פרונטלית, הוא האמין שקו הרכבת צפונית למכללה יחזור. “כולי הייתי תקווה שהרכבת תחזור, כי אני לא אוהב לעשות את הנסיעות כשיש פקקים”.

רון כץ. “כולי הייתי תקווה שהרכבת תחזור”. צילום: בר אברמוביץ’

“בהתחלה חשבתי לגור במעונות, בגלל שאין תחבורה ציבורית למכללה”, אומר מתן סרבי (24), סטודנט לתקשורת בשנה ב’ המתגורר ביבנה. “לפעמים, אם אין לי טרמפ למכללה, אני לוקח אוטובוס, ויצא שאיחרתי קצת לשיעור, כי בכל זאת לנסוע באוטובוסים זה די קשוח”. בנוסף לקושי הכרוך בנסיעה בתחבורה ציבורית למכללה, מתן מספר שהוא לרוב מתנייד למכללה ברכב של הוריו: “במידה ולא היה לי רכב הייתי קונה אחד כדי לנסוע למכללה, אבל הייתי מאוד מתאכזב, זה כן תרחיש שהיה יכול לקרות”.

מתן סרבי. “במידה ולא היה לי רכב הייתי קונה אחד על מנת לנסוע למכללה, אבל הייתי מאוד מתאכזב”. צילום: בר אברמוביץ’

איתי אניג’ר (20), סטודנט לתקשורת בשנה ג’, גם הוא מאשדוד, מספר שהוריו חוששים כשהוא יוצא מהעיר בתדירות גבוהה. “יש ריבים על יציאה מופרזת מהעיר באוטו, דווקא לא בהכרח בהגעה למכללה, אלא בגלל שיש לי רישיון שנתיים וחצי ואני רק בן עשרים”. אניג’ר מאמין שהעוטף בטוח מספיק כדי לפתוח את קו הרכבת צפונה. “אני מאמין שהעוטף זה המקום הכי בטוח כרגע בישראל. אני מחכה שהרכבת תחזור, וכמובן אשלב נסיעות ברכבת לצד נסיעה ברכב”.

איתי אניג’ר, סטודנט בספיר המתגורר באשדוד: “אני מאמין שהעוטף זה המקום הכי בטוח כרגע בישראל, אני מחכה שהרכבת תחזור”

בן צור ושותפיה לתנועת “עתיד לעוטף” מאמינים שהמאבק שהם מובילים, לצד טענתם כי ישנה אפשרות ביטחונית לפתיחת קו הרכבת, הם הגורמים שיחזירו אותה. יתר על כן, הם היחידים שהעלו את הסוגיה הזאת בכנסת. “אני חושבת שהמדינה השכילה להבין שהיא חייבת מנהלת תקומה שתוביל את העוטף. היא עשתה נכון, ואנחנו מאוד שמחים שזה קרה. כתושבת העוטף, אני חושבת שאנחנו צריכים להיות בראש סדר העדיפויות. הדיון האחרון למען פתיחת הרכבת היה לפני שמונה חודשים, בוועדת חוץ וביטחון. אנחנו היחידים שהרמנו את הסוגיה הזאת, כי הציבור דרש וביקשו מאתנו. הגענו לדיון ופירטנו שם את כל הסיבות למה צריך לפתוח את הרכבת, ונמשיך במאבק הזה”.

הגר שלמה, סגנית הדיקן במכללה מסרה: “בדצמבר אמורה להתחדש הרכבת. כיום יש פתרון של הרכבת – שאטלים בין התחנות. אני באופן אישי כתושבת העוטף שותפה למאבק של החזרת הרכבת בכל פורום אפשרי”.

תגובת רכבת ישראל: “רכבת ישראל פועלת בעת הזו בהתאם להנחיות הצבא. כזכור, מקטע המסילה משדרות לאשקלון סגור בהוראת הצבא, ורכבת ישראל מפעילה שירות היסעים משלים על ידי אוטובוסים עבור לקוחותיה, ישירות מנתיבות ושדרות לאשקלון, בשני הכיוונים. ראוי לציין כי כל פעילות הרכבת, באופן כללי ובוודאי בימים אלו, מתואמת ומאושרת על ידי משרד התחבורה. כאשר נקבל אישור לפתיחה, המידע יעודכן בכלל הערוצים, כולל בעדכונים באתר ובאפליקציה. אנו מתנצלים על אי הנוחות ומודים על ההבנה בימים מורכבים אלו, בתקווה לימים טובים ושקטים”.

תגובת משרד הביטחון לא התקבלה עד פרסום הכתבה.

סגור לתגובות.