מבחנים, הגשות, עבודה, ימים שלא נגמרים – החיים הסטודנטיאליים מרגישים כמו מרוץ שבו צריכים להספיק לעשות כמה שיותר דברים במעט מדי זמן. ואם לא די בעומס הזה, יש בינינו (כן, כן, גם במערכת “ספירלה”) גם סטודנטים שמנסים למצוא זמן וכסף לתכנן את הפקת חייהם – החתונה.
זו סיבה מספיק טובה להכיר לסטודנטים שעתידים להתחתן בקרוב מלגה שעשויה לעזור משמעותית בהוצאות היום הגדול. התקציב של הסטודנט הממוצע, כידוע, אינו בשמיים – ומתוך כך נולד הרעיון להקים את “סטודנטים נישאים”, פלטפורמה המסייעת להם לארגן את האירוע ולצמצם עלויות מול הספקים. “אנחנו עוזרים לסטודנטים לארגן את החתונה בעלות שפויה על מנת שדקה לאחר החתונה, הם לא יצטרכו להתמודד עם החזרי הלוואות לבנקים”, מסביר מנהל המלגה, אדי דניאל.
הרעיון נולד ב-1998, כשדניאל היה סטודנט באוניברסיטת בר אילן: “חברים שלי התחתנו וסיפרו לי כמה כסף הם משלמים לספקים. קרקסו אותם, הם הגיעו לחובות עצומים אחרי החתונה. הכרנו את מועדון ‘חבר’ של משרתי הקבע והגמלאים, ואז אמרנו לעצמנו – למה שבעצם לא נקים מועדון צרכנים בתחום הזה לסטודנטים? כ-70% מהמתחתנים מדי שנה הם סטודנטים. אז אנחנו באים ואומרים להם ‘אתם לא מבינים במה שקורה מאחורי הקלעים. אתם מתחתנים רק פעם אחת ואנחנו עושים את זה עשרים אלף פעם בשנה, תנו לנו לעזור לכם'”.
איך עובדת המלגה?
תהליך בקשת המלגה מתחיל בפנייה ל”סטודנטים נישאים”, דרך אתר המלגה או השארת פרטים בדף הפייסבוק. יש צורך להציג תעודת סטודנט, המעידה שלפחות אחד מבני הזוג לומד במוסד להשכלה גבוהה. נציג יחזור אל הפונים לשיחת היכרות, שבמהלכה יסביר להם איך המלגה פועלת ויבקש פרטים כגון תאריך החתונה, הציפיות והספקים הרלוונטיים שהזוג מעוניין בשירותיהם.
לאחר מכן, שולח אתר המלגה לזוגות מייל עם רשימת ספקים רלוונטיים. הזוגות יכולים לבחור שלושה ספקים שיקבלו מהם הטבות, מתוך רשימה של כ-200 ספקים שהמלגה עובדת עמם. ההטבות הללו מתורגמות להנחות בשווי של עשרות אלפי שקלים. וזה לא הכל: הזוגות יכולים לבקש גם מלגה נוספת, של עד 8,000 שקל, לבחירת ספק רביעי בחינם. “ברגע שהם מקבלים הטבות של עד שלושה ספקים הם צריכים להתעדכן מולנו, איזה ספק רביעי זמין עבורם לקבלת המלגה”, מסביר דניאל. באתר של “סטודנטים נישאים” ניתן למצוא את רשימת נותני השירותים הכוללת אולמות, גני אירועים, תקליטנים, צלמים, קייטרינג, צלמי מגנטים, אטרקציות, מסיבות רווקים, חופה, ירח דבש ועוד. דניאל מתגאה בכך שלמלגה זו אין אותיות קטנות, אין “הזול מביניהם” ואין קומבינות של שיווק.
מצאתם ספקים שעשויים להתאים לכם? מכאן תתנהלו מולם לשם קבלת הצעות מחיר. אם ההצעה נראית לכם, תצטרכו לשלם מקדמה. ולאחר שתבחרו שלושה ספקים, צרו קשר בשנית עם “סטודנטים נישאים” כדי לסגור את הפרטים שנותרו.
“המחיר הוזל משמעותית”
מ’ (25), סטודנטית לתואר ראשון במשפטים במכללה למנהל, נעזרה באתר המלגה כשחיפשה צלם לחתונה שלה: “פניתי לצלם באופן פרטי וקיבלתי הצעת מחיר של 11,200 שקל לחבילה בסיסית. כאשר הבנתי שהצלם נמצא ברשימת הספקים של ‘סטודנטים נישאים’, פניתי שוב והמחיר הוזל משמעותית ל-8,500 שקל, לאותה החבילה”.
פאר בלילטי אטיאס, סטודנטית לתואר שני בסוציולוגיה ארגונית בבר אילן, מספרת שנהנתה לא רק מההנחות – אלא גם מהליווי לאורך התהליך: “קבוצת הוואטסאפ של ‘סטודנטים נישאים’ מאוד יעילה. הרגשתי שאפשר להתייעץ, לחלוק ולשתף בהתלבטויות עם אנשים שנמצאים באותה סיטואציה כמוני. בנוסף, הפנו אותי למאגר של ספקים איכותיים והרגשתי לאורך כל הדרך את הזמינות והאכפתיות”.
לצד הביקורות החיוביות על המלגה, מצאנו גם סטודנטים שהשאירו ביקורות שליליות בדף הפייסבוק של ”סטודנטים נישאים”. ד’ התלוננה כי “כמעט סגרתי עם צלם שאותו רציתי כספק רביעי. להפתעתי, מוקצבות לו בין 3-1 מלגות, ואין אפשרות באמת לקבל את המענק דרכו. חבל שאתם מתחייבים ולא עומדים במה שמפורסם”. דניאל מסביר בתגובה כי כבר בשיחות ההיכרות, מובהר אנשי האתר לזוגות כי רשימת הספקים עשויה להשתנות. לכן, עליהם לחזור ולהתעדכן מול “סטודנטים נישאים” איזה ספק רביעי זמין עבורם הן מבחינת התאריך והן מבחינת ההתנהלות אל מול המלגה.
דניאל מדגיש כי ההגבלה נובעת גם מתוך הרצון לשמור על איכות השירות: “לספקים שאנחנו מציעים באתר מותר אך ורק להוציא צוות ראשון. כלומר, הבעלים חייב להיות בצוות. באופן כללי, אנחנו לא מסכימים שספק מסוים יוציא צוות שני. זה חלק מהאחריות לסטודנטים שמתחתנים דרכנו, לתת להם את השקט”.
“לא מתפתים להכניס ספקים יקרים”
איך “סטודנטים נישאים” מרוויחה מכל זה? “לצערי הפרויקט לא פשוט למימון. אנחנו גוף פרטי ולא נתמכים על ידי המדינה”, מסביר דניאל. הכנסות המיזם מתבססות על דמי הניהול שמשלמים הספקים, כאשר כל ספק משלם דמי ניהול שנעים בין 10 ל-80 שקל (תלוי בתחום) לכל יום שבו הוא נמצא ברשימת הספקים של האתר. דניאל טוען כי 60% מההכנסות הולכות לסטודנטים ו-40% מוקדשים לתפעול הפרויקט.
“עולם החתונות הוא חזירי, אנשים רוצים לבוא ולהתעשר בן לילה”, מעיד דניאל. “אנחנו מסרבים לקבל עמלות מהספקים, כדי לא להתפתות להכניס ספקים יקרים. בכל תחום אנחנו שומרים על גבול עליון וגבול תחתון. לכן אין לספקים כוח להילחם איתנו ולתת לסטודנטים איזה מחיר שהם רוצים. לדוגמה, אנחנו לא מסכימים שגני אירועים יגבו מהסטודנטים יותר מ-300 שקל למנה כולל הכל, אבל גם לא שיציעו פחות מ-200 שקל למנה, מכיוון שאז זה בא על חשבון מוצרים איכותיים”.
ומה קורה אם ספקים לא מצליחים לעמוד בתנאים שלכם?
“אנחנו כל הזמן מוציאים ומכניסים ספקים מהרשימה. בדרך כלל בשנה הרביעית או החמישית לעבודה איתם, הספקים מגלים שיש להם עודף ביקושים – ומעלים את המחירים מעבר לרף שאנחנו מציבים. כשזה קורה, מוציאים אותם מהרשימה, מייבשים אותם שנתיים, ורק אז מוכנים להחזיר אותם בתנאים שלנו. זה המשחק”.
האם הספקים חיים בשלום עם התנאים הללו? א’, אחד הצלמים שעובד עם המלגה מעיד שיש יתרונות וחסרונות – הוא נהנה אמנם מיותר לקוחות, אבל נדרש להציע להם את שירותיו במחיר נמוך מכפי שהיה יכול לקבל בשוק:
“מאז שהתחלנו לעבוד עם ‘סטודנטים נישאים’ אנחנו מקבלים יותר פניות. אין ספק שישנה היענות גבוהה יותר של סטודנטים למלגה, ולנו היא משתלמת במיוחד בתור בעלי עסק. לעומת זאת, התשלום החודשי מול סגירת אירועים במועדים רחוקים מכביד ולא נוח. בנוסף, קיימת הגבלת מחיר לחבילה שמעניקה המון בסכום שעבורנו הוא יחסית נמוך”.
