נתנאל זיידנורג, עדן סולומון
המשבר שבו נתונה התקשורת הישראלית בשני העשורים האחרונים נותן את אותותיו גם בנתוני ההרשמה ללימודי תואר ראשון בתקשורת במוסדות האקדמיים, שנמצאים בדעיכה בשנים האחרונות. הדבר נכון ביתר שאת בכל הנוגע ללימודי העיתונות והתקשורת המסורתית, שמאבדים סטודנטים למקצועות הנושקים לתחום – כגון תקשורת שיווקית ומדיה דיגיטלית.
על פי נתוני אוניברסיטת תל אביב שהגיעו לידי “ספירלה”, בשנת 2020 סיימו את החוג לתקשורת 150 סטודנטים, ב-2021 ירד המספר ל-117 סטודנטים, ואילו ב-2022 הוא הצטמצם ל-94 בלבד. המגמה ניכרת גם במכללה למינהל בראשון לציון: השנה יסיימו את התואר 154 סטודנטים, אולם מספר הלומדים בשנה ב’ עומד על כ-140 ובשנה א’ כ-120 בלבד.
ומה המצב במכללת ספיר? הנתונים שופכים אור לא רק על ההרשמה ללימודי התקשורת, אלא גם לחלוקה למגמות בתוך החוג. בשנה ג’ לומדים כיום 19 סטודנטים במסלול עיתונות, לעומת 36 במסלול רדיו וכ-50 במסלול תקשורת שיווקית ומדיה דיגיטלית. השנה נרשמו רק תשעה סטודנטים למסלול לעיתונות, 35 לרדיו ו-32 לתקשורת שיווקית ומדיה דיגיטלית. השלב המכריע שבו הסטודנטים נדרשים לבחור התמחות מגיע לקראת סוף שנה א’, וניכר שרבים נמנעים מלבחור בהתמחות בעיתונות, ומעדיפים שיווק, דוברות או רדיו.
הנתונים מעוררים שאלות מדאיגות: כיצד מקצוע שנחשב בעבר ליוקרתי ומוערך, ממשיך לאבד מחשיבותו בקצב כה מהיר? יו”ר אגודת הסטודנטים לשעבר במכללה למינהל, תומר מור (26), סבור שצעירים מעדיפים להשתלב “היכן שהכסף האמיתי נמצא”. לדבריו: “אני חושב שיש ירידה בהרשמה בעקבות החיפוש של אנשים להיכנס לתעשיית ההייטק. בתגובה המכללה שידרגה השנה את המסלול וקראה לו ‘תואר ראשון בתקשורת והייטק’. המסלול מחולק לשניים: שיווק והייטק, ומסלול תוכן ויצירה המתעסק בהפקה. השנה אני יודע על ירידה בהרשמה לתקשורת ועלייה חדה בהרשמה למדעי המחשב”.
- יש בעיה בשיווק התואר בתקשורת?
“כן. המכללה עצמה לא מסתכלת על העולם החדש, שבו יש שילוב היברידי של התואר, במיוחד בתקשורת, שבו יש המון סדנאות עם נוכחות חובה. השיווק שאני שם לב אליו הוא בעיקר בדגש על מסלול שיווק והייטק ולא על עולם העיתונות או ההפקה. ממה שאני רואה ושומע, מבין כלל התארים במכללה, התקשורת לא זוכה כלל לשיווק”.
המספר המצטמצם והולך של בוגרי לימודי תקשורת מוביל לחוסר בכוח אדם, ובעקבות זאת בוחרים גופי תקשורת מרכזיים לטפח בעצמם את אנשיהם, גם אם הם לא באו מתוך האקדמיה ואין להם ניסיון מעשי. לכן, בשנים האחרונות נפתחים קורסים פנימיים לעריכה עיתונאית ב”הארץ”, ב-ynet ובכלי תקשורת אחרים.
להתרחבות ההשפעה של המדיה החברתית והדיגיטציה יש השלכה משמעותית על חלוקת הקשב של צרכן התקשורת. בשבוע שעבר התקיים בכנס העיתונאים באילת פאנל שעסק בשאלת השפעתה של טוויטר על תפקידו של העיתונאי, ובעובדה שכיום כל אדם בעל דעה, מצלמה או דף רשת חברתית יכול לקרוא לעצמו עיתונאי.
יו”ר אגודת העיתונאים, רותם אברוצקי, שהשתתף באירוע, הסביר לאחר מכן: “זה שאין הרבה סטודנטים שרוצים ללמוד עיתונות זה משקף מגמה של היחלשות התקשורת. הרבה אנשים חושבים שאין צורך בתקשורת המסורתית ושניתן להסתפק ברשתות החברתיות. זה מתכתב עם זה שלפעמים לגולש עם הרבה עוקבים יש יותר תפוצה מכלי תקשורת שנחשב ממוסד”.
- האגודה פועלת למשיכת סטודנטים ללימודי עיתונות?
“אגודה העיתונאים זה ארגון מקצועי. אנחנו בעיקר דואגים לחברים בו ופחות עסוקים בכל הקשור ללימודי עיתונות. יהיה מאוד עצוב אם החוגים לעיתונות ייסגרו, אבל לדעתי זה לא באמת ישפיע על המקצוע. מספיק שילמדו מדעי המדינה, היסטוריה, משפטים וכדומה. זה הבסיס”.
ראש המחלקה לתקשורת ב”ספיר”, ד”ר יובל גוז’נסקי, טוען שחרף הנתונים הוא לא מזהה דעיכה בשיעור ההרשמה ללימודי עיתונות: “להיפך, אני רואה פריחה. יותר ויותר צעירים מבינים שאמנם העיתונות המודפסת משתנה, אבל העתיד הוא בעיתונות מקוונת. פה אנו יכולים לראות שיש הרבה יותר גופי תקשורת עצמאיים, הרבה יותר אתרי חדשות והרבה יותר גופי תקשורת, שהם אמנם קטנים, אבל מייצרים מקומות עבודה נוספים”.
- במחלקה אנו רואים שיותר נרשמים לתקשורת שיווקית ומדיה דיגיטלית. במסלול עיתונות יש יחסית מעט סטודנטים. איך אתה מסביר את זה?
“כי באופן מסורתי יש יותר אנשים שרוצים ללמוד שיווק, אבל זה לא אומר שבהשוואה להיסטוריה הנתון השתנה. אם נסתכל על כל הנתונים בשנים האחרונות, 10%-15% מכל מחזור הולכים ללמוד עיתונות. זה לא השתנה”.
- לדעתך המכללה משווקת מספיק את מסלול עיתונות? היא מושכת סטודנטים פוטנציאליים משנה א’ להירשם למסלול עיתונות?
“אנחנו שינינו את המבנה הלימודי. כעת, כולם בשנה א’ לומדים שיעורי יסוד משלושת המקצועות, כולם מקבלים טעימה, כבר מהסמסטר הראשון מכל שלושת המסלולים. יש קורס בסיס בכתיבה עיתונאית וקורס בסיס בשיווק דיגיטלי וברדיו. זאת אומרת שאנחנו מביאים טעימה כדי לאפשר לסטודנטים באמת לבחור בצורה הכי טובה, על פי מידע ולא על פי שמועות. הרבה פעמים סטודנטים מגיעים עם דעה מגובשת, ובסוף הם משנים את דעתם”.
