עדן סולומון ואיתי דקל
מכללת “ספיר” סערה בשבוע שעבר על רקע אירוע חגיגי שהוקדש לציון המורשת הבדואית, והתקיים שעות ספורות בלבד אחרי הפיגוע הקטלני בירושלים, שבו נרצחו טדסה טושמה בן ה-50 ואריה שצ’ופק בן ה-16. סטודנטים שתיעדו את האירועים בהפסקה ושיתפו אותם, קשרו בין החגיגיות לבין פעולת הטרור וגררו דיווחים בתקשורת הארצית על “חלוקת כנאפה בספיר” ודיון ער ברשתות החברתיות.
הסמיכות בין האירוע במכללה לבין הפיגוע היה מקרי: הוא תוכנן לפני חודשים על ידי דיקן הסטודנטים בספיר, וכלל דוכני אוכל ומוזיקה ערבית. בין השאר הציבו המארגנים דוכן למכירת חולצות, בהן כאלה שעליהן הודפסה מפת פלסטין המורכבת ממסגד אל-אקצא וממוטיבים ערביים אחרים, ללא אזכור של מדינת ישראל או הקו הירוק.
בדיונים שהתפתחו לקחו חלק סטודנטים וסטודנטיות רבים, חלקם אושיות פופולריות ברשתות החברתיות. אחת מהן היא יולי זיו (24), הלומדת משפטים בספיר, ואחרי חשבון האינסטגרם שלה עוקבים 41 אלף גולשים. “ראיתי את האירוע במכללה וזה מאוד צרם לי, ולכן הרגשתי צורך להביע את דעתי בעניין”, אמרה ל”ספירלה”. “בנוסף, החולצות שנמכרו כשלעצמן מהוות גורם מסית שרומז למחיקת עם שלם”.
זיו שיתפה תמונה מהאירוע שלוותה בטקסט ביקורתי כלפי הנהלת המכללה: “הבוקר: פיגועים בירושלים, 15 נפצעים ונרצח 1, חטיפה בחברון ודרישה לחילופי שבויים, חסימת כבישים ושריפת צמיגים בגלל מתפללים יהודים בירושלים. ומכללת ספיר בתגובה: חוגגת את אירוע המורשת הבדואית. מה עם טיפה היגיון, טקט ורגישות?”.
הסטורי של זיו זכה לחשיפה רבה ומשך דמויות מוכרות נוספות. אחת מהן הייתה הדוגמנית נטלי דדון, שהביעה גם היא את מחאתה בחשבון האינסטגרם שלה. היא שיתפה תמונות שהעלתה זיו והוסיפה טקסט הפונה למכללת ספיר: “במקום להתנצל אנחנו מקבלים תירוצים על גבי תירוצים והאשמות על הפצת פייק ניוז. מה פייק בריקודים ובחולצות ההזויות האלו ביום שכזה? תתביישו לכם!”.
כמו מוסדות אקדמיים רבים, בישראל ובעולם, גם מכללת ספיר מהווה כר לפעילות פוליטית נרחבת, גועשת ורוויית עימותים. השילוב בין הפעילות הענפה של תאי ימין בקמפוס לבין ציבור גדול של סטודנטים וסטודנטיות מהפזורה הבדואית, גרם לאורך השנים לחיכוכים ולמתח, ואירועי יום רביעי במכללה ובירושלים התיישבו היטב על הקונפליקט הקיים ממילא.
בעקבות הדיונים ברשתות החברתיות התעוררו באותו בוקר גם קבוצות הווטסאפ הפנימיות במכללה. בקבוצה של המחלקה לתקשורת התנהל דיון בשאלה אם ראוי היה לקיים אירוע מסוג זה סמוך כל כך לפיגוע. אחד המשתתפים העיקריים בו היה שגיא סעדה, שהסביר כי מדובר בצירוף מקרים בלבד: “האירוע במכללה תוכנן מראש ונפל במקרה על יום הפיגוע. אף אחד לא יכול היה לדעת שזה הולך להתרחש. בעיניי הדיון שנוצר על ידי מתווכים הוא מוגזם. המסגור שלפיו ‘ביום של פיגוע מוכרים כנאפה במכללה’ יצר דיון סרק. אם במקום אירוע לציון המורשת הבדואית היה אירוע לכבוד כל התאים החברתיים במכללה, האם היו מסתכלים על זה באותה צורה?”.
שירלי אזן ממסלול רדיו סברה שהאירוע במכללה היה צריך להידחות, אך הסכימה שהשיח שיצרו הדיווחים הראשוניים היה רדוד ועודד הפצת פייק ניוז: “הבעיה הגדולה הייתה התזמון. בכל זאת, מדובר ביום רגיש וקשה. הדבר החריג שקרה בדיון בווטסאפ הוא שאחת הסטודנטיות שלחה הודעה תחת הכותרת ‘במכללת ספיר חוגגים את הפיגוע עם פיתות וכנאפה’. פה עבר הגבול שלי. המסגור השקרי שכנע אותי להצטרף לדיון בקבוצת הווטסאפ. הייתי חייבת להגיב למרות שבדרך כלל אני לא לוקחת חלק בדיונים כאלה. להגיד שהאירוע התבצע כדי לחגוג את הפיגוע זה פשוט לא נכון. זה מעצבן ומקומם. ככה יוצרים שנאה וגזענות”.
אחמד אבו סריחאן, תושב הפזורה וסטודנט במסלול העיתונות, עקב גם הוא אחרי הדיון בקבוצת הווטסאפ, ואמר: “ההרגשה הייתה שמנפחים את הסיפור. הרגשתי שמישהו מנסה לתדלק את הסערה ולהציג את החברה הבדואית כתומכת טרור. זה מאכזב מאוד”.
השיח הציבורי בעידן הדיגיטלי, שמתנהל באינסטגרם, בטוויטר, בפייסבוק ובטיקטוק, פותח דלת להקצנה ולהפצת חדשות כזב. מדו”ח האינטרנט השנתי של “בזק” עולה שכ-63% מהישראלים לא יודעים לזהות ידיעות שקריות. מסגור האירוע של מכללת ספיר ברשתות החברתיות כ”חגיגת הפיגוע”, היה דוגמה לכך.
נשיא מכללת ספיר פרופ’ ניר קידר אמר לספירלה: “אפשר בהחלט להבין את הטענה שהיה צריך לדחות את האירוע. זו החלטה מורכבת בנסיבות שבהן אנחנו חיים בספיר ובארץ בכלל. בבוקר של פיגוע יש לשקול לדחות אירועי תרבות ולא ראוי להשמיע מוזיקה רמה או לחגוג, ללא קשר לשאלה אם מדובר במוזיקה ערבית או יהודית. מתוך הקשבה לסטודנטים ולסגל, אנחנו דנים עכשיו בחידוד נוהל אירועים כללי במכללה”.
- היית מודע לחולצות שנמכרו באירוע?
“לא אני ולא איש מהנהלת המכללה או ממארגני האירוע היינו מודעים לכך”.
לסיכום הוסיף: “האירוע הזה מלמד אותי שוב עד כמה חשוב להיות רגיש לתרבות, לרגשות וגם לכאב של האחר ועד כמה חשוב להיות רגישים למורכבותה של המציאות. חשוב שנמשיך ונתאמץ לבנות חיים משותפים של כבוד וסובלנות על אף האלימות שמאיימת עלינו. אני משתתף בשם המכללה בצער שתי המשפחות שאיבדו את יקיריהן בפיגוע, מקווה להחלמה מהירה ומלאה של הפצועים ומאחל לכולנו ימים בטוחים של שלום”.
