“אם הכוח היה בידיי הייתי קובעת רף של 50% נשים בדירקטוריונים של החברות הציבוריות וברשויות המוניציפליות”, אומרת חנה רדו (65), יזמת חברתית ועסקית, ולשעבר סמנכ”לית במשרד הפרסום ‘מקאן תל אביב’, שעומדת בראש קבוצת “תשעשרה” (גרופ19) ומובילה מיזמים שמקדמים תעסוקה לנשים בפריפריה.
רדו גדלה בכרכור, היא נשואה ואם לשלושה, ומגדירה את עצמה כ”סטארט-אפיסטית חברתית”, ומיישמת את הגישה הזו בשטח – בין אם בהקמת מרכזי תעסוקה לנשים בירוחם, באר שבע, שדרות, מצפה רמון ועוד, ובין אם דרך ארגון “סופרסונס”, שמאגד מעל ל-3,000 נשים מכל רחבי הארץ.
בזכות פעילותה נבחרה רדו לאחת מ-50 הנשים המשפיעות של גלובס (2021), וזכתה ב”אות האבירות לנשים פורצות דרך” מטעם מרכז פרס לשלום ולחדשנות. אחרי 7 באוקטובר יזמה את פרויקט “710 מערב”, שסיפק תעסוקה למפוני עוטף עזה, בשיתוף קרן מיראז’ ומועצה אזורית אשכול – מיזם שבנה פתרונות תעסוקה מהירים ומותאמים אישית לאלפי מפונים.
בריאיון שערכנו איתה, עוד לפני המלחמה עם איראן, היא משתפת בראיית עולמה לפיה יזמות היא כלי לצמיחה אישית ומתארת את החסמים המבניים שעומדים בפני נשים יזמיות – במיוחד בפריפריה.
חנה, היכן את ברגעים אלו?
“אני בדיוק בדרך לפגישה בקיבוץ יקום לעשות איתם שיתוף פעולה בתנועה הקיבוצית”.
מאיפה האנרגיה לעמוד מאחורי כל כך הרבה פרויקטים לקידום נשים?
“זה באמת דרש ממני לצאת מאזור הנוחות. לאנשים נוח להישאר בעבודה הקבועה שלהם, ופחות להשקיע מאמץ בשינוי מסלול החיים, אבל אני החלטתי שאפשר ושזה אפילו די פשוט”.
היה מקרה ספציפי שגרם לזה לקרות?
“לא מקרה אחד, אלא החיים עצמם. החלטתי שאני רוצה להשפיע לא רק בדיבורים ובכתיבת דעותיי, אלא גם דרך מעשים. לאט-לאט הבנתי שיש לי את היכולות להשפיע”.
איך ההשפעה שלך בתחום תורמת לקידום נשים?
“הקמתי שני ארגונים שמטרתם לקדם נשים. לאחד קוראים “סופרסונס”, והוא נועד לקדם נשים לתפקידי מפתח בעיקר במרכז הארץ, כי שם מרוכזים רוב התפקידים וההשפעה. בפריפריה הקמתי מקומות תעסוקה – חברות שמעסיקות נשים בכל מיני תפקידים, והן פרוסות בערים כמו צפת, שדרות, אופקים, באר שבע, מצפה רמון, ירוחם וגם עמק המעיינות”.
“העולם עדיין נשלט על ידי גברים, וזה לא שאני חושבת שנשים לא יכולות להצליח – הן כן. אבל אחת הבעיות היא שהתפיסה הרווחת, במיוחד אצל נשים שהצליחו, היא שאין בכלל בעיה”
למה דווקא בפריפריה?
“כי רוב התעסוקה היא או במערכת המוניציפלית, כלומר תחת הרשות המקומית, או בנסיעה של שלוש שעות וחצי, ורובה הייתה של גברים. ראיתי פה הזדמנות ליצור שינוי ולקדם גם נשים”.
גם לחברה שלך את מגייסת נשים?
“אני תמיד מגייסת לפחות עוד אישה אחת, וכך יש לי בכל חברה מנכ”לית. אבל עוד לא ראיתי עוד אנשים שמקימים עסקים כמוני. לצערי, עדיין לא הצלחתי לסחוף אחרים בעקבותיי, הלוואי שאמגנט עוד חברות שיעבדו איתי”.
עמדו בפנייך אתגרים ייחודיים כשהקמת את סופרסונס וגרופ 19?
“הקושי הראשון היה לבנות מקום תעסוקה מאפס. באילת לדוגמה, יש בעיה תעסוקתית חמורה, ושם נאלצנו להתחיל את ההקמה מהשאלה הכי בסיסית – ‘איך בכלל יוצרים משרות?'”.
מה הם תנאי הקבלה לחברות האלה?
“את צריכה להיות מקצועית, אבל יכולה להיות גם ג’וניורית, שאף מקום כמעט לא מקבל אותה לעבודה כי אין לה ניסיון, אבל יש לה רקע או למדה משהו שקשור לתחומים האלה”.
את טוענת שגברים שולטים בעולם – את חושבת שנשים יכולות להצליח בעולם כזה?
“העולם אכן נשלט בידי גברים, אני לא חושבת שנשים לא יכולות להצליח – הן כן. אבל אחת הבעיות היא שהתפיסה הרווחת, במיוחד אצל נשים שהצליחו, היא שהן חושבות שאין בכלל בעיה. הן אומרות ‘אם אני הצלחתי, אז כל אחת יכולה’, ומתעלמות מהפערים המבניים. לפעמים הן אפילו מאשימות נשים אחרות בכישלון, במקום להבין שמדובר במערכת שדורשת שינוי יזום. הגברים בכלל לא רואים את הפער. הם לא מבינים שיש בעיה, ובטח לא חושבים שצריך לפעול כדי לתקן אותה.”
“אני חושבת שמערכת החינוך צריכה להכניס תוכניות לימוד על יזמות, וגם באוניברסיטאות צריך ללמוד על זה. אני לא צריכה להגיד עד כמה מערכת החינוך לא עושה דברים נכון”
מה זה ‘מועדון האלף’ שהשקת לאחרונה?
“הרעיון של מועדון האלף הוא שאלף נשים ישקיעו בשוק ההון אלף שקלים מידי חודש, עם ליווי צמוד של מנטוריות שמבינות בשוק ההון. הרעיון התחיל מכך שהבנו שיש פערים משמעותיים בין גברים לנשים בהיכרות עם העולם הפיננסי. לרוב, כשיש מחסור בכסף, יש גם מחסור בתחושת עצמאות – התפקיד שלנו, באמצעות ‘מועדון אלף’ הוא לעזור לאותן נשים להתחיל את המסע שלהן בעשיית עושר”.
יש לזה ביקוש?
“לגמרי, מהיום שפרסמנו את היוזמה קיבלנו תגובות רבות – יש לנו כבר מאות לידים, כי נשים מאוד רוצות ומתחברות לזה. וזה ממחיש המצב הכלכלי של נשים במדינה”.
נשים צריכות ללמוד יזמות כבר מגיל צעיר?
“אני חושבת שמערכת החינוך צריכה להכניס תוכניות לימוד על יזמות, וגם באוניברסיטאות צריך ללמוד על זה. אני לא צריכה להגיד עד כמה מערכת החינוך לא עושה דברים נכון – גם אנגלית הם לא מלמדים כמו שצריך. את שואלת אותי מה אני עושה בעניין? ובכן, אני לא יכולה לעשות הכול, אבל מעלה כל דבר למודעות הציבורית”.
האם בעינייך לכל אישה יש פוטנציאל להיות יזמית?
“כנראה שלא, העובדות מדברות בעד עצמן. אבל יכול להיות שאם הן היו לומדות את זה מגיל צעיר התשובה שלי הייתה שונה. בצעירותי הייתה רק האוניברסיטה הפתוחה שאפשרה ללמוד לבד. היום הבן שלי לומד לבד לפסיכומטרי ויש לו את כל התנאים לזה, אז אני מאמינה שאפשר ללמד אותנו להיות יזמים. לא רק ללמד, אלא גם להתנסות. כל אחד יכול לקלוע לסל אם הוא מתאמן מספיק ויש לו את הרצון לזה”.
