בזמן שתושבים רבים באזור הנגב המערבי טרודים בהישרדות ובשיקום נזקי מלחמת חרבות ברזל, התאספו ב-27 בנובמבר נציגים ונציגות מעשרה ארגונים ועמותות הפעילים בתחום הסביבה בכפר סילבר ליד אשקלון, במטרה לשפר את תמונת המצב האקולוגית באזור. ל״כנס המשפיעים״ הגיעו, בין היתר, נציגים מטעם החברה להגנת הטבע, ״הרשות הירוקה״, ״עתיד לעוטף״ ו״חיים וסביבה״.
“שמירה על הסביבה ושמירה על הבית זה אותו הדבר”
מנחה הכנס מטעם החברה להגנת הטבע, יותם אביזוהר, פתח את האירוע באמירה ״שמירה על הסביבה ושמירה על הבית זה אותו הדבר”. תחילה התקיים פאנל שדן באתגרים ובהזדמנויות בנגב המערבי, שבו השתתפו אהד כהן, מנכ״ל תנועת ״עתיד לעוטף״; ניצן בן טל מאיגוד ערים לאיכות הסביבה – נפת אשקלון; וענבל זמיר מטעם אשכול רשויות הנגב המערבי.
במהלך הכנס התפצלו מאות הפעילים שהגיעו לקבוצות דיונים במגוון נושאים, בהם מעורבות ציבור במניעת זיהום נחלים, עבודה אפקטיבית מול הרשויות, קומפוסטציה, ואסטרטגיות להנעת מאבקים סביבתיים.
המאבקים העיקריים כיום, לפי התנועות לאיכות הסביבה, הם מניעת תכנון ובניית מסילות, כבישים, אזורי תעשייה, שדות סולאריים בהיקף עצום, וחוק הזיכיון של ים המלח. אלו עלולים לפגוע ולהרוס את מרכיביו הסביבתיים הייחודיים של הדרום, שהם השטחים הפתוחים, המגוון הביולוגי, נופי המדבר והקהילות המקומיות.
השגת מטרות אלו נראית אפשרית בקרב פעילי הסביבה: ״התנועה הסביבתית היא תנועה מאוד-מאוד רחבה. יש כ-200 עמותות סביבתיות בישראל, חיות ופעילות, ועוד בין 1,000 ל-1,500 התארגנויות מקומיות”, אמר ערן בן ימיני, מנכ”ל “חיים וסביבה”. “אני חושב שמפגשים כאלה, מעבר כמובן ללמידה, הם ההזדמנות שלנו לדעת ולהבין שאנחנו כוח פוליטי, חזק ומשמעותי, ואם אנחנו נשכיל לחבר את כל הכוחות האלה גם יחד, אני חושב שנוכל לממש לא רק את הפוטנציאל, אנחנו נוכל לממש את זה ככוח להשפיע על מקבלי ההחלטות ולהביא את המקום הזה למקום יותר טוב״ .
אהד כהן, מנכ”ל תנועת “עתיד לעוטף”: “לא יעזור סתם לבוא ולהגיד, ‘בואו נהיה פעילי סביבה’, בלי שיודעים באמת איך צריך לפעול”
בראיון שהעניק לספירלה אהד כהן, מנכ”ל תנועת “עתיד לעוטף” וחבר קיבוץ אור הנר שבשער הנגב, עולה שהסטודנטים לא ממש ממהרים לפעול למען החברה ולשנות מציאות.
אהד, האם המכללה עובדת עם ארגון “עתיד לעוטף” למען גיוס סטודנטים לנושאים סביבתיים?
“מעולם לא באנו לדרישה או בבקשה מהמכללה, אז התשובה היא לא – אבל אנחנו תמיד פועלים באופן אקטיבי לגייס סטודנטים. היינו ביום הפתוח במכללה בתחילת השנה, לא מזמן, אבל אנחנו לאו דווקא מגייסים סטודנטים או פעילים לתחום מסוים, אלא רואים מה הבן אדם רוצה לעשות ואז יודעים לחבר אותו לעשייה שלנו״.
איזו עשייה למשל אתם מרגישים שיותר מדברת אל הסטודנטים של ספיר?
“היום, ממה שאנחנו רואים גם בסקרים – ואני אומר את זה בזהירות – קשה להניע סטודנטים לפעולה” הם מאוד דואגים לכאן ועכשיו שלהם, ואני רואה את זה גם במלגות שהם מקבלים. זו בעיה שהיא לא רק בספיר אגב, היא בעיה בכל הארץ, כך ראיתי בסקר צעירים בחודש האחרון. אני חושב שסטודנטים בספיר צריכים להבין שאם משהו לא טוב להם, לדוגמה אין מספיק זכויות למילואימניקים או נשים בהריון, זה לא מספיק להתלונן, צריך ללכת לאגודה או לכל גוף אחר, במקרה הזה האגודה היא באמת גוף מייצג וטוב, ולהגיד אוקיי, אין? בוא נדאג שיהיה״.
האם בביקורך בספיר הרגשת מספיק מודעות סביבתית?
“הציבו במכללה פחי מחזור, אבל לא נראה שהסטודנטים באמת חושבים ומפרידים פסולת. אני הרבה במכללה, לפחות פעם בשבוע. העיניים שלי לא צדו מודעה שמסבירה על הפרדה ודברים כאלה, אז אם יש קמפיין שרץ, אני לא שמתי לב לזה״.
למה לא לגייס סטודנטים לתחום הסביבתי?
״סביבה זה לא אחד מחמשת התחומים הראשיים שאנחנו מתעסקים בהם, אז אנחנו לא מגייסים לזה באופן אקטיבי, אבל אם בא בן אדם ורוצה להתעסק למשל בבעיית תופעת הכלבים המשוטטים מעזה, או בזיהום בנחל שקמה או כל דבר אחר – אנחנו תמיד שמחים לבוא ולשבץ אותו באחד מצוותי הפעולה שעובדים עליהם״.
כיצד לדעתך אפשר לעודד סטודנטים לתרום לסביבה ולעוטף? באמצעות פעולות ממוקדות?
״פעילים צריכים איזושהי מטרה או משימה. לדוגמה, העלאת המודעות של הפרדת פסולת, זו מטרה בקצה. יום ניקוי חוף זיקים זו מטרה בקצה. לא יעזור סתם לבוא ולהגיד, בואו נהיה פעילי סביבה, בלי שיודעים באמת איך צריך לפעול. כבני אדם אנחנו מאוד משימתיים. כשיש בעיה, צריכים להתגייס ולטפל בה״.
מה יכולים כעת לעשות אנשים המעוניינים לקחת חלק במשימות למען הסביבה והעוטף?
״אני מזמין אותך ואת כל מי שיקרא את הכתבה לגגל ׳עתיד לעוטף׳. יש לכם שם כפתור הצטרפות לווטסאפ שלנו. תקבלו עדכונים פעם-פעמיים בשבוע ושם אנחנו תמיד מזמינים אנשים לקחת חלק״.
