שריפה ברפת בקיבוץ נחל עוז. צילום: אלון מאיר

קולם לא נשמע בכיכר רבין: למה לא מפגינים נגד "טרור העפיפונים"?

המחאה למען שוויון לאוכלוסיית הלהט"ב הציפה את התהייה מדוע אין מי שיזעק את זעקתם של תושבי עוטף עזה. הזעקה צריכה לבוא מאיתנו – הסטודנטים // דעה

אני מתגורר בקיבוץ נחל עוז כמעט שנה ואין ספק שמהשנה הזאת אני אקח הרבה דברים לעצמי. הדבר הראשון הוא שעברתי לגור לבד, ללא שותפים. הדבר השני הוא ללמוד לחיות בחיי קהילה. אבל, הדבר הכי חשוב שאקח מהמקום הזה הוא השקט והיופי שבו. הדשא שלא נגמר, החיוכים וברכת השלום לכל עובר אורח בשבילים.

בחודשים האחרונים החלה תופעה הנקראת "טרור העפיפונים", שאולי לא נשמעת כל כך מאיימת, אבל תתפלאו לדעת – זה טרור. הדבר הזה, שלכאורה נראה תמים כמו עפיפון, משחק ילדים הרי – יכול באמת לעשות הרבה נזק. לא רחוק היום שזה גם יגבה חיי אדם. אבל מה לעשות, כל עוד אין הרוגים זה לא כל כך מעניין את הממשלה או את התקשורת.

בתחילת השבוע התקיימה הפגנת תמיכה של יותר מ-60 אלף איש בכיכר רבין בתל אביב. זו היתה הפגנת תמיכה בזוגות להט"בים על כך שהתיקון לחוק הפונדקאות לא עבר בכנסת, והדבר גורם לחוסר שוויון שנמשך בין זוגות סטרייטים לבין זוגות מהקהילה. גם אני הלכתי להפגנה כדי להביע תמיכה והזדהות במאבק כל כך חשוב למען צדק חברתי. עם זאת אסור לנו לשכוח שבמדינת ישראל מתקיימת עוד אוכלוסייה גדולה שסובלת ממש ברגעים אלו, והיחס היחיד שהם מקבלים הוא כמה לייקים בפייסבוק, ואולי כמה שיתופים, אבל הם לא מקבלים יחס בסדר גודל כמו הפגנה התמיכה הזו.

אני מודה שהגעתי להפגנה עם דעות קדומות שאנשים פה לא מודעים באמת למצב בעוטף, אך להפתעתי כששוחחתי עם כמה אנשים כאן הם דווקא היו מאוד בקיאים במתרחש, ואפילו הוזמנתי להתארח אצל כמה מהם. ואז, עלו במוחי כמה שאלות. למה לא מתקיים אירוע בסדר גודל כזה, או אפילו חצי מזה למען תושבי העוטף, שסופגים כבר יותר מ-100 ימים של שריפות ואזעקות ופיצוצי פצמ"רים? מה היה קורה אילולא היו מגיעים לתל אביב ושורפים חס וחלילה את פארק הירקון?

ההפגנה בתל אביב. צילום: אלון מאיר

אני מכיר את האנשים בקיבוץ ואת האופי של המקום. הם לא נוהגים להתלונן על מה שמתרחש, כי הם אנשים חזקים שלא מתבכיינים. אנשי קיבוץ נחל עוז הם אולי האוכלוסייה הכי חסונה שנתקלתי בה, לא קיים שום שיח על לעזוב את המקום, אלא להפך, הם מראים שהם ממשיכים בשגרת החיים לכל דבר, גם בתקופות קשות ומפחידות. אולי בגלל זה לא נשמעת צעקתם של החקלאים שמאסו במראה השדות הנשרפים מול עיניהם עליהם עבדו חודשים, או אנשי הקיבוץ שרואים את נופי ילדותם עולים באש, או הכבאים שרצים משריפה לשריפה כל היום.

אני חושב שהצעקה צריכה לבוא מאיתנו, הסטודנטים במכללת ספיר, ובראשם אגודת הסטודנטים, שצריכה להרים את הכפפה, להרים הפגנות וליצור הזדהות ותמיכה עם תושבי המקום ולהביא לסוף הסאגה הזאת של "טרור העפיפונים".

אודות אלון מאיר

אלון מאיר
יליד 1990 במקור ממרכז שפירא. כיום מתגורר בנחל עוז. סטודנט שנה ג' בתקשורת מסלול עיתונות.

המלצת קריאה

שטח הפקר: מתחילת השנה נהרגו 28 פועלי בניין

מנתונים שהתפרסמו ב"קו לעובד"  עולה כי בסך הכל נפצעו 111 פועלים בדרגות פציעה בינוני-קשה מתחילת השנה. עו"ד ישראל אסל: "אף אחד לא רוצה לרשום שמות של קבלנים, זה יכול להתגלגל לכדי תביעות השתקה"